הקטן
גופן
הגדל
גופן
חיילים
לנצח לא אשכח עיני רעיי כבויות עת בחצרות קסרקט אימנום כמו חיות את זכר כמוש רוחם בשנות דמים ארבע שפל בהם אדם העוד אי אז יגבה? X2 הרי גם בנות קלון אי שם בעיר נמל יש יחייכו פתאום מבעד סרק וכחל וצחוק רעיי רק הוא רק הוא לנצח גז שדיי, יקום, אנוש העוד יחיו אי אז? X2

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: ארנסט טולר
תרגום/נוסח עברי: אברהם שלונסקי
לחן: משה ביק

לנצח לא אשכח
עיני רעיי כבויות
עת בחצרות קסרקט
אימנום כמו חיות
את זכר כמוש רוחם
בשנות דמים ארבע
שפל בהם אדם
העוד אי אז יגבה? X2

הרי גם בנות קלון
אי שם בעיר נמל
יש יחייכו פתאום
מבעד סרק וכחל
וצחוק רעיי רק הוא
רק הוא לנצח גז
שדיי, יקום, אנוש
העוד יחיו אי אז? X2


גרמנית

Soldaten

Ich kann die Gesichter meiner Kameraden nicht vergessen.
Sie ließen sich in Fabriken führen und zu Maschinen-teilen pressen.
Vierjähriger Krieg hat ihre Seelen erdrückt und ihre Augen geblendet.
Das Menschliche ihrer Gesichter bespien, da starb es, geschändet.
Bei Dirnen aus dunklen Hafenschenken und schmutzigen Bordellen
Sieht man oft unter geschminkten Masken ein gütiges Lächeln quellen.
Aber die Gesichter meiner Kameraden gleichen erstarrten Lachen —
Gott! Bruder! Mensch! Werden sie jemals wieder erwachen?!
הקלטת זמרדע
ביצוע: אריה אורי
שנת הקלטה: 2.7.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

אריה אורי שר את הבית הראשון.



על השיר

 השיר המולחן לא נדפס כנראה. כתב היד שמור בארכיון משה ביק בספרייה הלאומית, גם בנוסח בליווי פסנתר.

 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם