הקטן
גופן
הגדל
גופן
הלוך הלכה החבריא
הָלוֹךְ הָלְכָה הַחֶבְרַיָּא לַצָּבָא הָאָדֹם לַעֲבֹד לַצָּבָא הָאָדֹם לַעֲבֹד טְרֹף הַנֶּפֶשׁ, אַף קָדְקֹד.הלוך הלכה החבריא לצבא האדום לעבוד לצבא האדום לעבוד טרוף הנפש, אף קדקוד.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אלכסנדר בלוק
תרגום/נוסח עברי: אברהם שלונסקי
לחן: איליה סרגייביץ' אטורוב

הָלוֹךְ הָלְכָה הַחֶבְרַיָּא
לַצָּבָא הָאָדֹם לַעֲבֹד
לַצָּבָא הָאָדֹם לַעֲבֹד
טְרֹף הַנֶּפֶשׁ, אַף קָדְקֹד.
הלוך הלכה החבריא
לצבא האדום לעבוד
לצבא האדום לעבוד
טרוף הנפש, אף קדקוד.


 פרטים נוספים


התרגום הראשון של אברהם שלונסקי

כִּי הָלְכָה הָלוֹךְ חֶבְרַיָּא
בְּצָבָא אָדֹם עָבוֹד
בְּצָבָא אָדֹם עָבוֹד
טְרֹף הַנֶּפֶשׁ, אַף קָדְקֹד.

אָח, צָרָה, צָרְתָה לִי,
אָח, צַעַר צַעֲרִי!
מְעִילוֹן קָרוּעַ,
קְנֵה רוֹבֶה אוֹסְטְרִי.

עַל אַפְּכֶם, בּוֹרְז'וֹיִים, נַחְנוּ
תַּבְעֵרַת-עוֹלָם הֵפַחְנוּ,
תַּבְעֵרַת-עוֹלָם בְּדָם
שִׂים בְּרָכָה, רִבּוֹן-עוֹלָם!
כי הלכה הלוך חבריא
בצבא אדום עבוד
בצבא אדום עבוד
טרוף הנפש אף קדקוד

אח צרה צרתה לי
אח צער צערי
מעילון קרוע
קנה רובה אוסטרי

על אפכם בורזויים נחנו
תבערת עולם הפחנו
תבערת עולם בדם
שים ברכה רבון עולם


 פרטים נוספים


מתוך "מזמרת רוסיה" (1945)

וַתֵּלֵךְ הָלוֹךְ חֶבְרַיָּא
בְּצָבָא אָדֹם עָבוֹד
בְּצָבָא אָדֹם עָבוֹד
טְרֹף הַנֶּפֶשׁ, אַף קָדְקֹד.

אָח, צָרָה, צָרְתָה לִי,
אָח, צָרוֹת, צָרוֹת וּמְרִי,
מְעִילִי בָּלוּי, קָרוּעַ,
קְנֵה רוֹבֶה, רוֹבֶה אוֹסְטְרִי.

עַל אַפְּךָ, בּוֹרְז'וֹי, אֲנַחְנוּ,
אֵשׁ – עוֹלָם הִנֵּה הֵפַחְנוּ,
אֵשׁ עוֹלָם, בְּדָם אֵין דַּי.
נָא חַזְּקֵנוּ, אֵל שַׁדַּי.
ותלך הלוך חבריא
בצבא אדום עבוד
בצבא אדום עבוד
טרוף הנפש, אף קדקוד.

אח, צרה, צרתה לי,
אח, צרות, צרות ומרי,
מעילי בלוי, קרוע,
קנה רובה, רובה אוסטרי.

על אפך, בורז'וי, אנחנו,
אש – עולם הינה הפחנו,
אש עולם, בדם אין די.
נא חזקנו, אל שדי.


 פרטים נוספים


גרסת "שירון אילון"

גרסה זו זהה ברובה לתרגום שלונסקי, למעט שתי השורות האחרונות:

...
אֵשׁ בַּדָּם אֵין דַּי
הוֹי, חִזְקוּ נָא יְדִידַי.
גרסה זו זהה ברובה לתרגום שלונסקי, למעט שתי השורות האחרונות:

...
אש בדם אין די
הוי, חזקו נא ידידי.


 פרטים נוספים


גרסת השומר הצעיר

הָלוֹךְ הָלְכָה הַחֶבְרַיָּא
לַצָּבָא הָאָדֹם לַעֲבֹד
לַצָּבָא הָאָדֹם לַעֲבֹד
תְּפֹשׂ הַנֶּשֶׁק, הַךְ קָדְקֹד.
הלוךְ הלכה החבריא
לצבא האדום לעבוד
לצבא האדם לעבֹוד
תפש הנשׁק, הך קדקד.


 פרטים נוספים


גרסת בנק"י

[שורה רביעית]
טֵרוּף הַנֶּפֶשׁ עַד קָדְקֹד
[שורה רביעית]
טרוף הנפש עד קודקוד


 פרטים נוספים


גרסת הנרי קלאוזנר

גרסת קלאוזנר היא תוספת של בית שני לגרסת השוה"צ, ד'לעיל
...

פּוֹעֵל, נַתֵּק אֶת כְּבָלֶיךָ!
תָּקוּם, תִּפְרֹק אֶת הָעֹל!
הִגִּיעַ יוֹם הַחֹפֶשׁ –
נִצְעַד לִקְרַאת הַדְּרוֹר.
הלך הלכה החבריא
לצבא האדום לעבוד
לצבא האדום לעבוד
תפוש הנשק, הך קודקוד.

פועל, נתק את כבליך.
תקום, תפרוק את העול.
הגיע יום החופש,
נצעד לקראת הדרור.


 פרטים נוספים


גרסת השוה"צ, קן רחובות

גרסה זו שונה מגרסת קלאוזנר, בחלק מהמילים בבית השני:

...

פּוֹעֵל נַתֵּק כְּבָלֶיךָ
כִּי הִגִּיעַ יוֹם הָאוֹר
כִּי הִגִּיעַ יוֹם הַחֹפֶשׁ
וְנִצְעַד לִקְרַאת הַדְּרוֹר.
גרסה זו שונה מגרסת קלאוזנר, בחלק מהמילים בבית השני:

...

פועל נתק כבליך
כי הגיע יום האור
כי הגיע יום החופש
ונצעד לקראת הדרור.


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)

Как пошли наши ребята
В красной гвардии служить —
В красной гвардии служить —
Буйну голову сложить!

Эх ты, горе-горькое,
Сладкое житье!
Рваное пальтишко,
Австрийское ружье!

Мы на горе всем буржуям
Мировой пожар раздуем,
Мировой пожар в крови —
Господи, благослови!



 פרטים נוספים


תרגום מילולי של "השיר השלישי" ופירושים ב"פרטים נוספים"

כָּךְ הָלַכְנוּ, הַחֶבְרַיָּא
לְשָׁרֵת בַּמִּשְׁמָרוֹת הָאֲדֻמִּים
לְשָׁרֵת בַּמִּשְׁמָרוֹת הָאֲדֻמִּים,
לְהַרְגִּיעַ רֹאשׁ חֲסַר מְנוּחָה.


הוֹ, צָרָה צְרוּרָה
הוֹ, תִּקְוָה מְתוּקָה
לִי מְעִיל מְרֻפָּט
וְרוֹבֶה אוֹסְטְרִי.

עַל אַפְּכֶם בּוּרְגָּנִים,
נְלַבֶּה אֵשׁ עוֹלָמִית
לֶהָבָה בַּדָּם
יְבָרֵךְ אֱלֹהִים.
כך הלכנו, החבריא
לשרת במשמרות האדומים
לשרת במשמרות האדומים,
להרגיע ראש חסר מנוחה.

הו, צרה צרורה
הו, תקווה מתוקה
לי מעיל מרופט
ורובה אוסטרי.

על אפכם בורגנים,
נלבה אש עולמית
להבה בדם
יברך אלוהים.



 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: אוריאלה לרנר, רחל ניסני, רותי פריד
שנת הקלטה: 27.10.2008
מקור: ארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
מקליטה: רותי פריד


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: לידיה רוסלנובה
שנת הקלטה: 1920

ביצוע, בשפת המקור, של השיר  По долинам и по взгорьям ("בעמקים ועל הגבעות"), שלחנו הוא המקור של "הלוך הלכה החבריא", אך לא מילותיו. 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: לא ידוע

דקלום, בשפת המקור, של "השיר השלישי" מתוך הפואמה של אלכסנדר בלוק "שנים עשר".

על השיר

אלי סט מסכם את המידע על מקור השיר:

השיר הסובייטי По долинам и по взгорьям ("בעמקים ועל הגבעות", לחן: איליה אטורוב, מילים: פיוטר פארפיונוב) נחשב שנים רבות כמקורו של "הלוך הלכה החבריא". כעת (יוני 2013) מובאים הדברים על דיוקם: לטקסט של "הלוך הלכה החבריא" (בית אחד, כפי שהרוב שרים אותו), אין כל קשר לטקסט של פארפיונוב; הוא נלקח מתרגומו של אברהם שלונסקי ל"שיר השלישי", מתוך הפואמה Двенадцать ("שנים עשר"), של אלכסנדר בלוק (ראו הרחבה בהמשך).

המידע על מחבריו של "בעמקים ועל הגבעות" רחוק מלהיות ברור. באשר למילים, רוב המקורות מציינים את פיוטר פארפיונוב כמחברן אך יש גם המציינים את אלימוב (שכנראה רק עיבד את המילים), באשר למלחין, רוב המקורות מייחסים את המנגינה לאיליה אטורוב (באחדים מהמקורות המלחין מופיע בשם הפרטי "טימופיי"), אך יש גם מקורות המציינים מאבק משפטי שהיה על זכויות ההלחנה בין דמיטרי פוקראס לבין אלכסנדר אלכסנדרוב.

השיר בשפת המקור, שולב בסוף הסרט הסובייטי Волочаевские дни ("ימי קרב וולוצ'אייבסק", 1937), של הבמאים גריגורי וסרגיי וואסילייב, על קרב שהתרחש ב- 1918, באזור וולאדיווסטוק, בין האדומים ללבנים שנתמכו ע"י היפנים.

הפואמה "שנים עשר"

הפואמה "שנים עשר", שנכתבה בינואר 1918, הייתה תגובה מיידית ל"מהפכת אוקטובר". היא מתארת ליל סערה בפטרוגראד, העיר שלפני המהפכה הייתה בירת רוסיה וסמל לשלטון הצארים. בליל סערה מפטרל צוות של שנים-עשר חיילי "המשמרות האדומים" במרכז העיר. הם פוגשים אנשים שונים (ארכיטיפים המייצגים קבוצות אוכלוסיה מקומית): אינטלקטואל, כומר, גברת זקנה, חייל של המשטר הישן, זונה וכד'. האווירה בעיר בעקבות המהפכה מוצגת באמצעות תמונות של מפגשים אלו והיא נעה בין סלידה מכל מה שמייצג את הבורגנות והמשטר הישן לבין פחד מהעתיד תחת המשטר החדש (שבאחת התמונות מתגלה כאלים ומתנהג בצורה לא לגיטימית). בסוף הפואמה מתגלה שמי שלמעשה מנחה את צוות המשמרות האדומים הוא לא אחר אלא ישו (ובאופן טבעי מתקשרים שנים עשר חיילי המשמר האדום לשנים עשר שליחיו של ישו).

המחשת האווירה בעיר מושגת באמצעים סימבוליים: הסערה היא לא רק מזג אויר אלא גם סערה פוליטית וסערה בלבבות האנשים; שלושה צבעים שליטים בפואמה: השחור מייצג את העולם (המשטר) הישן והמדכא; האדום את העולם החדש; והלבן את הסערה, שהיא המהפכה המטהרת. כמו כן, נעשה שימוש בארכיטיפים ובשפה רב-גונית הכוללת סלנג. הפואמה מיישמת ז'אנרים שונים של שירה, החל מליטורגיה וכלה בשירי רחוב.

יש לציין כי הפואמה ניצלה כיוון שפורסמה עוד לפני שהמשטר הבולשביקי התחיל לצנזר. מאז פרסומה היא זכתה להערכה רבה מבחינה אמנותית, אך הכללתו של ישו גונתה כמעט בפי כול: הבולשביקים טענו שכדי לבנות עולם חדש לא צריך את ישו, ומתנגדיהם טענו ששיתופו לצד האדומים נותן לגיטימציה להרס התרבותי שהביא משטר הדיכוי הבולשביקי.

שם הפואמה "שנים עשר" הוא רב משמעי: בפשט הפואמה כוללת 12 שירים ובצוות המשמרות האדומים שנים-עשר חיילים. מעבר לכך, המספר שנים-עשר הוא מספר מאגי המייצג את הקוסמוס ואת הזמן (12 מזלות, 12 חודשים וכד'). שם הפואמה בשפת המקור מאפשר להבינו כאילו מדובר בשעה שתים-עשרה, שהיא שעה גורלית: שעת החלפת משמרות, שעת חצות, שמפרידה בין היום למחר, בין העולם של היום לעולם של מחר. ה"שיר השלישי", בן שלושה בתים (שהוא המקור ל"הלוך הלכה החבריא"), כתוב במקור במבנה של שיר עממי (צ'אסטושקי) והוא מעין תרכיז של הפואמה כולה (ר' גרסת "תרגום מילולי" ופירושיה ב"פרטים נוספים").

על הנוסח העברי

אברהם שלונסקי תרגם את הפואמה כולה לעברית, כשהוא משמר את המקצב של המקור הרוסי. יש לשער שהיבט זה היה גורם מפתח לחיבור המאוחר בין תרגומו של שלונסקי לבין הלחן של "בעמקים ועל הגבעות". תרגום הפואמה במלואה הופיע ב"כתובים" (בתרפ"ט 1929, לפי הספרייה הלאומית).

ב-1942 הופיע הבית הראשון של "השיר השלישי" ב"על החומה", ירחון "השומר הצעיר", עם שני בתים נוספים, שמשקלם שונה לחלוטין ממשקל הבית הראשון. באותה תקופה הופיעה גם "גרסת הנרי קלאוזנר", ששורתה הראשונה היא כבר "הלוך הלכה החבריא".

הימים ימי מלחמת העולם השנייה ושירי המלחמה הישנים "הוצאו מן המחסנים", ובהם השיר הפופולארי "בעמקים ועל הגבעות", המוכר גם בשם "המנון הפרטיזנים מאזור אמור", שנכתב בתקופת מלחמת האזרחים. השיר הוקלט ע"י מקהלת הצבא האדום ב-1929, היה פופולארי ואף יצא מגבולות רוסיה והושר, למשל, במלחמת האזרחים בספרד. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא נפוץ בעולם כולו ושרו אותו קבוצות פרטיזנים בני לאומים שונים.

אם כן, תרגומו של שלונסקי "ותלך הלוך החבריא" וגרסת הנרי קלאוזנר התפרסמו בתקופה בה "בעמקים ועל הגבעות" הגיע לארץ. כיוון שלא ידוע ש"השיר השלישי" בשפת המקור הושר בלחן "בעמקים ועל הגבעות" או בלחן כלשהו אחר, ניתן לשער שה"שידוך" בין התרגום העברי של הבית הראשון של "השיר השלישי", או בין הבית הראשון של גרסתו של הנרי קלאוזנר, לבין הלחן של "בעמקים ועל הגבעות" הוא "עבודה עברית", של מישהו שזיהה את הדמיון בין המקצב של התרגום למקצב של הלחן. ייתכן שאזכור הצבא האדום (במקום משמרות אדומים) בתרגומו של שלונסקי תרם גם הוא לאותו שידוך.

בדרך להתאזרחות אצלנו, "הלוך הלכה החבריא" עבר שינויים המאפיינים שירים סובייטיים אחרים: הוא השיל בתים (בדרך כלל בתים שלציבור הישראלי הרחב "לא היה נוח אִתם"), וכן הוא עבר שינויים מילוליים שהקלו על השירה שלו (מ"ותלך הלוך החבריא" ל"הלוך הלכה החבריא").

בתחילת שנות ה-50 העובדות היו מול העיניים. ב"שירון אילון", תשי"א (1951), עמ' 80, מודפס "ותלך הלוך החבריא", ושם רשום שחור על גבי לבן: "מילים: בלוק". אבל אז ומאז לקינו בעיוורון מסוים.

(המידע הנוגע לפואמה "שנים עשר" מבוסס בעיקר על מאמריה של מריה קרלסון באינטרנט ועל ויקיפדיה.)

עוד על השיר:

עוד לאותו לחן: "הוי את ארץ המולדת"


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירים מתורגמים   לחנים רוסיים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם