הלחן מוכר בארץ כלחן "כי תבואו אל הארץ".

 זיהוי המקור, מדף השיר ב"בית לזמר" בספרייה הלאומית, שם גם הטקסט המלא, שתחילתו בתימנית: המילים הן חלק מהשיר "בריק אלימן ישעל" מתוך הדיוואן התימני. שירים תימניים אחרים המושרים באותו הלחן מופיעים בספרם של אבנר ונעמי בהט, "ספרי תמה" הוצאת בית התפוצות 1995. השירים הם: "מהדר חתן וכלה"- חלק רביעי, מס' 35, עמ' 141; "ספרי תמה" לחן שישי, מס' 69, עמ' 218; "יא מחיי אלפונס" שורה חמישית, מס' 65, עמ' 209. עוד באותו לחן "איומה בהר המור" כפי שרשם מנשה רבינא מפי יחיאל עדאקי, נדפס בספר "מתימן לציון" (תרצ"ח 1938), עמ' 206, וכך גם בשירון "שיר ומזמור לחייל" (עמ' 28).

ביצוע נוסף: העמרנים, בשילוב "כי תבואו אל הארץ".

מספר צבי גלעד:

את המלים לא הכרנו ממש. בגיל שזה התפרסם, היינו נערים מתבגרים. כבר לא שרנו בביה"ס 'כי תבואו אל הארץ' וגם בתנועה השיר ההוא לא היה מהרפרטואר השוטף, אבל אחת לשנה היה מישהו מזכיר: "חברה, אתם זוכרים שהיום/השבוע ט"ו בשבט?" אזי היינו שרים משירי החג ועם שירת 'כי תבואו אל הארץ', היה מישהו מסלסל במוגזם: "שאלה -א אני-אי-אי שואל, לה לה לה לה לה לה לה לה לה" כי את המלים של השיר התימני לא הכרנו.