מילים (3 גרסאות)

תזמורת קול ישראל
0:00 0:00
2 הקלטות ▾
א.
אֶמֶשׁ עוֹד
שָׁלוֹם בַּשָּׂדוֹת,
בְּגִדֻשַּׁת הַדָּגָן
וּבְשֶׁפַע הַגַּן.

וְעַכְשָׁו –
שְׂדוֹתֵינוּ שְׂדוֹת-קְרָב
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים.

הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַצַּעַד הוֹלֵם,
עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה
הַצָּבָא הַלּוֹחֵם.

אַךְ שֶׁמָּא –
כְּבָר מָחָר
יִפְלַח הַכַּדּוּר
אֶת חָזֶךָ, בָּחוּר,
וְתִפֹּל בַּמִּדְבָּר.

הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ,
חַיִל אַל-מָוֶת.
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!

וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה,
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה!
הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.

ב.
אֶמֶשׁ עוֹד –
סְפָרִים, הַרְצָאוֹת
בְּשַׁלְוַת הַמִּדְרָשׁ,
וּמִשְׂחָק בַּמִּגְרָשׁ.

וְהַיּוֹם –
בֵּית הַסֵּפֵר מַחְסוֹם
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים.

לִבֵּנוּ הָלַם
כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא חֵטְא:
'אָנֹכִי בֶּן י"ח',
כָּךְ הֵעִיד הַשָּׂפָם –

אַךְ שֶׁמָּא –
שָׁם בַּקְּרָב
יִפְלַח הַכַּדּוּר
אֶת חֲזֵה הַבָּחוּר
וְנָפַל בֶּן ט"ו.

הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ –
חַיִל אַל-מָוֶת;
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!

וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה.
הַסּוּ! אַל-דֶמַע אֲנַחְנוּ
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
א.
אֶמֶשׁ עוֹד
שָׁלוֹם בַּשָּׂדוֹת
בִּקְדֻשַּׁת הַדָּגָן
וּבְרֵיחַ הַגַּן,

וְהַיּוֹם
שְׂדוֹתֵינוּ שְׂדוֹת קְרָב
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ-חַיָּלִים.

הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַצַּעַד הוֹלֵם
עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה
הַחַיָּל הַלּוֹחֵם,

וְשֶׁמָּא כְּבָר מָחָר
יִפְלַח הַכַּדּוּר
אֶת חָזֶךָ בָּחוּר
וְתִפֹּל בַּמִּדְבָּר.

הַסּוּ, אַל דֶּמַע אֲנַחְנוּ,
חַיִל אַל-מָוֶת,
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ,
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.

וְאִם בַּקְרָב פּוֹל אֶפֹּלָה,
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטּוֹלָה,
הַסּוּ, אַל דֶּמַע אֲנַחְנוּ,
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.

ב.
בְּרַם הֲלוֹם
טָרַף הֶחָרוֹן
וְשָׂרַף רֶגֶב שְׁבִיל,
קְרָב עַל נֶגֶב, גָּלִיל,

וְהַיּוֹם
פּוֹרֵץ הַשָּׁלוֹם
וְהֵמַרְנוּ מַדִּים
בְּאַחְוַת אֶזְרָחִים.

הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַטְּרַקְטוֹר הוֹלֵם,
עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה
הֶחָלוּץ הַחוֹלֵם,

וְשֶׁמָּא כְּבָר מָחָר
לִבְלוּב עֵץ הַפְּרִי
וּמִשְׁחַק טַף עִם גְּדִי
יְנַשְׁלוּ הַמִּדְבָּר.

שִׂישׂוּ, אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ,
חַיִל אַל-מָוֶת,
דַּם-לִבּוֹתֵינוּ שָׁפַכְנוּ,
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.

וְאִם רַבִּים מוֹת נִכְרָתוּ,
רֵעַ, לָהֶם עוֹד
שָׂדוֹת וִיעָרוֹת יִנְבָּטוּ.
שִׂישׂוּ, אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ,
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!
א.
אֶמֶשׁ עוֹד
שָׁלוֹם בַּשָּׂדוֹת,
בִּגְדֹשֶׁת הַדָּגָן
וּבְשֶׁפַע הַגַּן.

וְעַכְשָׁו –
שְׂדוֹתֵינוּ שְׂדוֹת-קְרָב
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים.

הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַצַּעַד הוֹלֵם,
עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה
הַצָּבָא הַלּוֹחֵם.

אַךְ שָׁמָּה –
כְּבָר מָחָר
יְפַלַּח הַכַּדּוּר
אֶת חָזֶךָ, בָּחוּר,
וְתִפֹּל בַּמִּדְבָּר.

הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ,
חֵיל אַל-מָוֶת,
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!

וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה,
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה!
הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ.

ב.
אֶמֶשׁ עוֹד –
סְפָרִים, הַרְצָאוֹת
בְּשַׁלְוַת הַמִּדְרָשׁ,
וּמִשְׂחָק בַּמִּגְרָשׁ.

וְהַיּוֹם –
בֵּית-הַסֵּפֶר מַחְסוֹם,
וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים
לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים.

לִבֵּנוּ הָלַם
כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא חֵטְא:
'אָנֹכִי בֶּן י"ח',
כָּךְ יָעִיד הַשָּׂפָם –

אַךְ שָׁמָּה –
שָׁם בַּקְּרָב
יְפַלַּח הַכַּדּוּר
אֶת חֲזֵה הַבָּחוּר
וְנָפַל בֶּן ט"ו.

הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ –
חֵיל אַל-מָוֶת;
תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ –
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!

וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה
רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי
לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה.
הַסּוּ! אַל-דֶמַע אֲנַחְנוּ
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!

ג.
רָם הֲלוֹם
טוֹרֵף הֶחָרוֹן,
וְשׁוֹרֵץ רֶגֶב שְׁבִיל
קְרָב עַל נֶגֶב גָּלִיל.

אַךְ הַיּוֹם –
פּוֹרֵס הַשָּׁלוֹם
וְהֵמַרְנוּ מַדִּים
בְּאַחְוַת אֶזְרָחִים.

הָאֹפֶק קוֹרֵא
וְהַטְּרַקְטוֹר הוֹלֵם,
עֵת יָכִין לוֹ שָׂדֶה
הֶחָלוּץ הַחוֹלֵם.

אַךְ שָׁמָּה – כְּבָר מָחָר
לִבְלוּב עַל הַפְּרִי
וּמִשְׁחַק טַף עִם גְּדִי
יְנַשֵׁל הַמִּדְבָּר.

שִׂישׂוּ! אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ,
חֵיל אַל-מָוֶת,
דַּם-לִבָּתֵנוּ שָׁפַכְנוּ
הָלְאָה תָּמַכְנוּ.

וְאִם רַבִּים גַּם נִכְרָתוּ,
רֵעַ, לָהֶם עוֹד
שָׂדוֹת וִיעָרוֹת יִנְבָּטוּ.
שִׂישׂוּ! אֲנַחְנוּ נִצַּחְנוּ
הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!

הקלטות (2)

ביצוע כלי
0:00 0:00
0:00 0:00

על השיר

שירו האחרון של צבי בן יוסף.

גרסת אהרון לירון היא הגרסה שלימד מחבר השיר צבי בן יוסף, שהיה אחד ממפקדי גוש עציון במלחמת תש"ח, את חברי הגוש ולוחמיו. הוא עצמו נהרג במנזר הרוסי שהיה בגוש. בהיותם בשבי לימדו אנשי גוש עציון את השיר לשאר השבויים בעבר הירדן. שם הושר השיר במקהלה שעליה ניצח אפרים דב, משבויי ירושלים העתיקה.

ביצוע נוסף: דודו זכאי וחבורת רננים מתוך תכנית רדיו בסדרה "שוב יוצא הזמר"

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם