אנו בונים עיר

העתקת מילות השיר

א. אָנוּ בּוֹנִים עִיר גְּדוֹלָה יָפָה מִכָּל עָרֵי עוֹלָם וְנִכָּנֵס כֻּלָּנוּ שָׁם עִם כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁלָּנוּ הָרַב, הַגָּדוֹל עִם בֻּבּוֹת, עֲגָלוֹת וְסוּסִים, מְכוֹנוֹת וּמַכְבֵּשׁ, מַסְמְרִים, פַּטִּישִׁים אָנוּ בּוֹנִים עִיר גְּדוֹלָה יָפָה מִכָּל עָרֵי עוֹלָם... הָבוּ נָא מֶלֶט הֵא לָכֶם חוֹל הָבוּ נָא מַיִם וְטִיחַ נִבְלֹל נִבְנֶה אֶת אַרְצֵנוּ נִצֹּק גַּם גַּגּוֹת נִסְלֹל אֶת הָרְחוֹב וְנִטַּע אִילָנוֹת הַטּוּ נָא הַשֶּׁכֶם, יַחְדָיו נַעֲמֹל עִירֵנוּ יָפָה מִכֹּל. ב. מִי בָּא לְעִירֵנוּ? רִאשׁוֹן בָּא הָאוֹפֶה – לַחְמֵנוּ הוּא אוֹפֶה וְהַסַּנְדְלָר – מַכְרִיז עַל סַנְדָּלִים גַּם רוֹפֵא שִׁנַּיִם – אֲבוֹי לִי לְשִׁנַּי פִּתְאוֹם מוֹכֵר הַגְּלִידָה מוֹפִיעַ וְכֻלָּם, כֻּלָּם רָצִים אֵלָיו. זֶה מְצַחְצֵחַ וְזֶה מוֹכֵר שְׂרוֹכִים זֶה עִתּוֹן צוֹרֵחַ וְזֶה מוֹכֵר פְּרָחִים כֻּלָּם בְּיַחַד עוֹבְדִים טוֹרְחִים שְׂמֵחִים פִּתְאוֹם מוֹכִר הַגְּלִידָה מוֹפִיעַ וְכֻלָּם, כֻּלָּם רָצִים אֵלָיו. ג. אֵיךְ בָּאִים לְעִירֵנוּ? זֶה עַל סוּס מֵעֵץ זֶה בִּלְבוּשׁ שֶׁל לֵץ זֶה עַל גַּלְגַּלָּן וְעַל חֵבֶל בָּא קַפְצָן וְהִנֵּה עַל סְקֵטִים בָּא מְנַקֶּה הָאֲרֻבָּה... ד. - רַב שָׁלוֹם גְּבֶרֶת אֶצְלֵךְ מַה נִּשְׁמָע? - דָּן קִבֵּל חַזֶּרֶת, תִּרְצָה מְנֻזֶּלֶת וְתִינוֹק הַזֶּה מִשְתַּעֵל נוֹרָא מַה לַּעֲשׂוֹת? פָּרוּעַ הוּא וּמְלֻכְלָךְ תָּמִיד. - הַגֵּד נָא לִי רֹאשׁ שֵׁבֶט, נֻצַּח הָאוֹיֵב - לֹא נֻצַּח עֲדַיִן, אַךְ הֱיֵה בָּטוּחַ כִּי בְּטֶרֶם יוֹם שׁוּב יַחֲלֹף גֻלְגָּלְתּוֹ אֶתְלֶה עַל וִיגְוָם – בַּמַּחֲנֶה כָּךְ אֲנִי נִשְבָּע. רַב שָׁלוֹם מוֹרֶה מַה חָדָשׁ אֵצֶל בְּנִי הוּא שׁוֹבָב גָּדוֹל וְהוּא קִבֵּל מַכּוֹת כִּי הוּא אֶתְמוֹל זָלַל כָּל הַגִּיר בְּזְמַן אֲרוּחַת הַבֹּקֶר מַה תֹּאמַר לְחֻצְפָּתוֹ שַׁעֲרוּרִיָּה ה. נֶהָג הִנְנִי - אֲנִי רוֹצֶה כַּרְטִיס לְבֵית הַפּוֹעֲלִים שָׁם יֵש לִי אָח וְגַם אָחוֹת עָלַי לִרְאוֹת אוֹתָם - שְׁנֵי גְּרוּשׁ בְּבַקָּשָׁה - זֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי - בְּלִי כֶּסֶף אֵין כַּרְטִיס - אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ, נִסַּע בִּטְרֶמְפּ - חַלְבָּן הִנְנִי - אָז תֵּן לִי כּוֹס חָלָב וַחֲבִילַת חֶמְאָה וּקְצָת שַׁמֶּנֶת מְתֻקָּה בִּשְׁבִיל הַחֲתוּלָה - שְׁנֵי גְּרוּשִׁים זֶה עוֹלֶה - זֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי - בְּלִי כֶּסֶף אֵין חָלָב - אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ נִשְׁתֶּה גָּזוֹז. ו. לַיְלָה בָּא, כָּל הָעִיר נָמָה רַק יָרֵחַ מְטַיֵּל עַל הַגַּגּוֹת מִי זֶה שָׁם פּוֹסֵעַ בִּדְמָמָה? הֶחָתוּל, הֶחָתוּל אֲבָל לְפֶתַע טוּ טוּ טוּ הַגַּמָּדִים מִשְׁתַּלְּטִים עַל הָרְחוֹבוֹת וְהֵם פּוֹלְשִׁים אֶל הַבָּתִּים מְשַׁפְשְׁפִים וּמְנַקִּים וּבוֹ בַּזְּמַן שׁוֹתְקִים, שׁוֹתְקִים אֲבָל בֵּינָתַיִם שַׁחַר בּוֹקֵעַ קֶרֶן אוֹר הוּא שׁוֹלֵחַ גַּם לְשָׁם גַּם לְכָאן בֹּקֶר כְּבָר מֵאִיר לָבָן קוּמוּ, הַזְּמַן הִגִּיעַ קוּמוּ נָא בֹּקֶר טוֹב שֶׁמֶשׁ בָּא. ז. אֶצְלֵנוּ לַגְּדוֹלִים אֵין זְכוּת דִּבּוּר – אֵין רַק הַיֶּלֶד יִמְשֹׁל בָּעִיר הַזֹּאת. רֹאשׁ עִירִיָּתֵנוּ הוּא רַק בֶּן שֶׁבַע וְהַדּוֹדוֹת פֹּה וְהַדּוֹדִים הֵם יְלָדִים שׁוֹטֵר, הוּא אֶצְלֵנוּ רַק בֶּן שֵׁשׁ. - הִנְנִי פֹּה שׁוֹטֵר פַּנּוּ דֶּרֶךְ חִישׁ מַהֵר, לְהִזָּהֵר אוֹר אָדֹם לַעֲמֹד לֹא נֵרֵד לַכְּבִישׁ עֲמֹד! בְּלִי רְשׁוּת אַל יַעַל אִיש אוֹר יָרֹק עַל הַכְּבִישׁ פַּנּוּ דֶּרֶךְ לָנוּ חִישׁ הִזָּהֵר אוֹר אָדֹם לַעֲמֹד אוֹר יָרֹק יֵשׁ לִצְעֹד שִׂימוּ לֵב שְׂמֹאלָה שְׂמֹאל וְנִצְעַד לַמְרוֹת הַכֹּל [חוזרים על הבית הראשון] אָנוּ בּוֹנִים עִיר...א. אנו בונים עיר גדולה יפה מכל ערי עולם ונכנס כולנו שם עם כל הרכוש שלנו הרב, הגדול עם בובות, עגלות וסוסים, מכונות ומכבש, מסמרים, פטישים אנו בונים עיר גדולה יפה מכל ערי עולם... הבו נא מלט הא לכם חול הבו נא מים וטיח נבלול נבנה את ארצנו ניצוק גם גגות נסלול את הרחוב וניטע אילנות הטו נא השכם, יחדיו נעמול עירנו יפה מכל. ב. מי בא לעירנו? ראשון בא האופה – לחמנו הוא אופה והסנדלר – מכריז על סנדלים גם רופא שיניים – אבוי לי לשיני פתאום מוכר הגלידה מופיע וכולם, כולם רצים אליו. זה מצחצח וזה מוכר שרוכים זה עתון צורח וזה מוכר פרחים כולם ביחד עובדים טורחים שמחים פתאום מוכר הגלידה מופיע וכולם, כולם רצים אליו. ג. איך באים לעירנו? זה על סוס מעץ זה בלבוש של לץ זה על גלגלן ועל חבל בא קפצן והנה על סקטים בא מנקה הארובה... ד. - רב שלום גברת אצלך מה נשמע? - דן קיבל חזרת, תרצה מנוזלת ותינוק הזה משתעל נורא מה לעשות? פרוע הוא ומלוכלך תמיד. - הגד נא לי ראש שבט, נוצח האויב - לא נוצח עדיין, אך היה בטוח כי בטרם יום שוב יחלוף גולגלתו אתלה על ויגום – במחנה כך אני נשבע. רב שלום מורה מה חדש אצל בני הוא שובב גדול והוא קיבל מכות כי הוא אתמול זלל כל הגיר בזמן ארוחת הבוקר מה תאמר לחוצפתו שערוריה ה. נהג הנני - אני רוצה כרטיס לבית הפועלים שם יש לי אח וגם אחות עלי לראות אותם - שני גרוש בבקשה - זה קצת יותר מדי - בלי כסף אין כרטיס - אנחנו לא צריכים אותך, ניסע בטרמפ - חלבן הנני - אז תן לי כוס חלב וחבילת חמאה וקצת שמנת מתוקה בשביל החתולה - שני גרושים זה עולה - זה קצת יותר מדי - בלי כסף אין חלב - אנחנו לא צריכים אותך נשתה גזוז. ו. לילה בא, כל העיר נמה רק ירח מטייל על הגגות מי זה שם פוסע בדממה? החתול, החתול אבל לפתע טו טו טו הגמדים משתלטים על הרחובות והם פולשים אל הבתים משפשפים ומנקים ובו בזמן שותקים, שותקים אבל בינתיים שחר בוקע קרן אור הוא שולח גם לשם גם לכאן בוקר כבר מאיר לבן קומו, הזמן הגיע קומו נא בוקר טוב שמש בא. ז. אצלנו לגדולים אין זכות דיבור – אין רק הילד ימשול בעיר הזאת. ראש עירייתנו הוא רק בן שבע והדודות פה והדודים הם ילדים שוטר, הוא אצלנו רק בן שש. - הנני פה שוטר פנו דרך חיש מהר, להיזהר אור אדום לעמוד לא נרד לכביש עמוד! בלי רשות אל יעל איש אור ירוק על הכביש פנו דרך לנו חיש היזהר אור אדום לעמוד אור ירוק יש לצעוד שימו לב שמאלה שמאל ונצעד למרות הכל [חוזרים על הבית הראשון] אנו בונים עיר...
מילים: רוברט זייטס
תרגום: קלאוס גסמן, משה שמיר
לחן: פאול הינדמית
הלחנה: 1930

א. אָנוּ בּוֹנִים עִיר גְּדוֹלָה
יָפָה מִכָּל עָרֵי עוֹלָם וְנִכָּנֵס כֻּלָּנוּ שָׁם
עִם כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁלָּנוּ הָרַב, הַגָּדוֹל
עִם בֻּבּוֹת, עֲגָלוֹת וְסוּסִים, מְכוֹנוֹת
וּמַכְבֵּשׁ, מַסְמְרִים, פַּטִּישִׁים
אָנוּ בּוֹנִים עִיר גְּדוֹלָה
יָפָה מִכָּל עָרֵי עוֹלָם...

הָבוּ נָא מֶלֶט
הֵא לָכֶם חוֹל
הָבוּ נָא מַיִם
וְטִיחַ נִבְלֹל
נִבְנֶה אֶת אַרְצֵנוּ
נִצֹּק גַּם גַּגּוֹת
נִסְלֹל אֶת הָרְחוֹב
וְנִטַּע אִילָנוֹת
הַטּוּ נָא הַשֶּׁכֶם, יַחְדָיו נַעֲמֹל
עִירֵנוּ יָפָה מִכֹּל.

ב. מִי בָּא לְעִירֵנוּ?
רִאשׁוֹן בָּא הָאוֹפֶה – לַחְמֵנוּ הוּא אוֹפֶה
וְהַסַּנְדְלָר – מַכְרִיז עַל סַנְדָּלִים
גַּם רוֹפֵא שִׁנַּיִם – אֲבוֹי לִי לְשִׁנַּי
פִּתְאוֹם מוֹכֵר הַגְּלִידָה מוֹפִיעַ וְכֻלָּם, כֻּלָּם רָצִים אֵלָיו.

זֶה מְצַחְצֵחַ
וְזֶה מוֹכֵר שְׂרוֹכִים
זֶה עִתּוֹן צוֹרֵחַ
וְזֶה מוֹכֵר פְּרָחִים
כֻּלָּם בְּיַחַד
עוֹבְדִים טוֹרְחִים שְׂמֵחִים
פִּתְאוֹם מוֹכִר הַגְּלִידָה מוֹפִיעַ וְכֻלָּם, כֻּלָּם רָצִים אֵלָיו.

ג. אֵיךְ בָּאִים לְעִירֵנוּ?
זֶה עַל סוּס מֵעֵץ
זֶה בִּלְבוּשׁ שֶׁל לֵץ
זֶה עַל גַּלְגַּלָּן
וְעַל חֵבֶל בָּא קַפְצָן
וְהִנֵּה עַל סְקֵטִים בָּא
מְנַקֶּה הָאֲרֻבָּה...

ד. - רַב שָׁלוֹם גְּבֶרֶת אֶצְלֵךְ מַה נִּשְׁמָע?
- דָּן קִבֵּל חַזֶּרֶת, תִּרְצָה מְנֻזֶּלֶת
וְתִינוֹק הַזֶּה מִשְתַּעֵל נוֹרָא
מַה לַּעֲשׂוֹת?
פָּרוּעַ הוּא וּמְלֻכְלָךְ תָּמִיד.

- הַגֵּד נָא לִי רֹאשׁ שֵׁבֶט, נֻצַּח הָאוֹיֵב
- לֹא נֻצַּח עֲדַיִן, אַךְ הֱיֵה בָּטוּחַ
כִּי בְּטֶרֶם יוֹם שׁוּב יַחֲלֹף
גֻלְגָּלְתּוֹ אֶתְלֶה עַל וִיגְוָם – בַּמַּחֲנֶה
כָּךְ אֲנִי נִשְבָּע.

רַב שָׁלוֹם מוֹרֶה
מַה חָדָשׁ אֵצֶל בְּנִי
הוּא שׁוֹבָב גָּדוֹל
וְהוּא קִבֵּל מַכּוֹת
כִּי הוּא אֶתְמוֹל זָלַל
כָּל הַגִּיר בְּזְמַן אֲרוּחַת הַבֹּקֶר
מַה תֹּאמַר לְחֻצְפָּתוֹ
שַׁעֲרוּרִיָּה

ה. נֶהָג הִנְנִי
- אֲנִי רוֹצֶה כַּרְטִיס לְבֵית הַפּוֹעֲלִים
שָׁם יֵש לִי אָח וְגַם אָחוֹת
עָלַי לִרְאוֹת אוֹתָם
- שְׁנֵי גְּרוּשׁ בְּבַקָּשָׁה
- זֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי
- בְּלִי כֶּסֶף אֵין כַּרְטִיס
- אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ, נִסַּע בִּטְרֶמְפּ

- חַלְבָּן הִנְנִי
- אָז תֵּן לִי כּוֹס חָלָב וַחֲבִילַת חֶמְאָה
וּקְצָת שַׁמֶּנֶת מְתֻקָּה בִּשְׁבִיל הַחֲתוּלָה
- שְׁנֵי גְּרוּשִׁים זֶה עוֹלֶה
- זֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי
- בְּלִי כֶּסֶף אֵין חָלָב
- אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ נִשְׁתֶּה גָּזוֹז.

ו. לַיְלָה בָּא, כָּל הָעִיר נָמָה
רַק יָרֵחַ מְטַיֵּל עַל הַגַּגּוֹת
מִי זֶה שָׁם פּוֹסֵעַ בִּדְמָמָה?
הֶחָתוּל, הֶחָתוּל
אֲבָל לְפֶתַע טוּ טוּ טוּ
הַגַּמָּדִים מִשְׁתַּלְּטִים עַל הָרְחוֹבוֹת
וְהֵם פּוֹלְשִׁים אֶל הַבָּתִּים
מְשַׁפְשְׁפִים וּמְנַקִּים
וּבוֹ בַּזְּמַן שׁוֹתְקִים, שׁוֹתְקִים
אֲבָל בֵּינָתַיִם
שַׁחַר בּוֹקֵעַ
קֶרֶן אוֹר הוּא שׁוֹלֵחַ
גַּם לְשָׁם גַּם לְכָאן
בֹּקֶר כְּבָר מֵאִיר לָבָן
קוּמוּ, הַזְּמַן הִגִּיעַ קוּמוּ נָא
בֹּקֶר טוֹב שֶׁמֶשׁ בָּא.

ז. אֶצְלֵנוּ לַגְּדוֹלִים אֵין זְכוּת דִּבּוּר – אֵין
רַק הַיֶּלֶד יִמְשֹׁל בָּעִיר הַזֹּאת.
רֹאשׁ עִירִיָּתֵנוּ הוּא רַק בֶּן שֶׁבַע
וְהַדּוֹדוֹת פֹּה וְהַדּוֹדִים הֵם יְלָדִים
שׁוֹטֵר, הוּא אֶצְלֵנוּ רַק בֶּן שֵׁשׁ.
- הִנְנִי פֹּה שׁוֹטֵר
פַּנּוּ דֶּרֶךְ חִישׁ מַהֵר, לְהִזָּהֵר
אוֹר אָדֹם לַעֲמֹד לֹא נֵרֵד לַכְּבִישׁ
עֲמֹד! בְּלִי רְשׁוּת אַל יַעַל אִיש
אוֹר יָרֹק עַל הַכְּבִישׁ
פַּנּוּ דֶּרֶךְ לָנוּ חִישׁ
הִזָּהֵר
אוֹר אָדֹם לַעֲמֹד
אוֹר יָרֹק יֵשׁ לִצְעֹד
שִׂימוּ לֵב שְׂמֹאלָה שְׂמֹאל
וְנִצְעַד לַמְרוֹת הַכֹּל

[חוזרים על הבית הראשון]
אָנוּ בּוֹנִים עִיר...
א. אנו בונים עיר גדולה
יפה מכל ערי עולם ונכנס כולנו שם
עם כל הרכוש שלנו הרב, הגדול
עם בובות, עגלות וסוסים, מכונות
ומכבש, מסמרים, פטישים
אנו בונים עיר גדולה
יפה מכל ערי עולם...

הבו נא מלט
הא לכם חול
הבו נא מים
וטיח נבלול
נבנה את ארצנו
ניצוק גם גגות
נסלול את הרחוב
וניטע אילנות
הטו נא השכם, יחדיו נעמול
עירנו יפה מכל.

ב. מי בא לעירנו?
ראשון בא האופה – לחמנו הוא אופה
והסנדלר – מכריז על סנדלים
גם רופא שיניים – אבוי לי לשיני
פתאום מוכר הגלידה מופיע וכולם, כולם רצים אליו.

זה מצחצח
וזה מוכר שרוכים
זה עתון צורח
וזה מוכר פרחים
כולם ביחד
עובדים טורחים שמחים
פתאום מוכר הגלידה מופיע וכולם, כולם רצים אליו.

ג. איך באים לעירנו?
זה על סוס מעץ
זה בלבוש של לץ
זה על גלגלן
ועל חבל בא קפצן
והנה על סקטים בא
מנקה הארובה...

ד. - רב שלום גברת אצלך מה נשמע?
- דן קיבל חזרת, תרצה מנוזלת
ותינוק הזה משתעל נורא
מה לעשות?
פרוע הוא ומלוכלך תמיד.

- הגד נא לי ראש שבט, נוצח האויב
- לא נוצח עדיין, אך היה בטוח
כי בטרם יום שוב יחלוף
גולגלתו אתלה על ויגום – במחנה
כך אני נשבע.

רב שלום מורה
מה חדש אצל בני
הוא שובב גדול
והוא קיבל מכות
כי הוא אתמול זלל
כל הגיר בזמן ארוחת הבוקר
מה תאמר לחוצפתו
שערוריה

ה. נהג הנני
- אני רוצה כרטיס לבית הפועלים
שם יש לי אח וגם אחות
עלי לראות אותם
- שני גרוש בבקשה
- זה קצת יותר מדי
- בלי כסף אין כרטיס
- אנחנו לא צריכים אותך, ניסע בטרמפ

- חלבן הנני
- אז תן לי כוס חלב וחבילת חמאה
וקצת שמנת מתוקה בשביל החתולה
- שני גרושים זה עולה
- זה קצת יותר מדי
- בלי כסף אין חלב
- אנחנו לא צריכים אותך נשתה גזוז.

ו. לילה בא, כל העיר נמה
רק ירח מטייל על הגגות
מי זה שם פוסע בדממה?
החתול, החתול
אבל לפתע טו טו טו
הגמדים משתלטים על הרחובות
והם פולשים אל הבתים
משפשפים ומנקים
ובו בזמן שותקים, שותקים
אבל בינתיים
שחר בוקע
קרן אור הוא שולח
גם לשם גם לכאן
בוקר כבר מאיר לבן
קומו, הזמן הגיע קומו נא
בוקר טוב שמש בא.

ז. אצלנו לגדולים אין זכות דיבור – אין
רק הילד ימשול בעיר הזאת.
ראש עירייתנו הוא רק בן שבע
והדודות פה והדודים הם ילדים
שוטר, הוא אצלנו רק בן שש.
- הנני פה שוטר
פנו דרך חיש מהר, להיזהר
אור אדום לעמוד לא נרד לכביש
עמוד! בלי רשות אל יעל איש
אור ירוק על הכביש
פנו דרך לנו חיש
היזהר
אור אדום לעמוד
אור ירוק יש לצעוד
שימו לב שמאלה שמאל
ונצעד למרות הכל

[חוזרים על הבית הראשון]
אנו בונים עיר...




 פרטים נוספים


מפי משפחת פרידלנדר   העתקת מילות השיר

 



[בית ראשון]
בּוֹנִים אֲנַחְנוּ עִיר גְּדוֹלָה
יָפָה מִכָּל עָרֵי עוֹלָם (X‏2).
וְנִכָּנֵס כֻּלָּנוּ, עִם כָּל אֲשֶׁר לָנוּ,
בֻּבּוֹת, עֲגָלוֹת וְסוּסִים, מַסְמְרִים וּפַטִּישׁ.
בּוֹנִים אֲנַחְנוּ עִיר גְּדוֹלָה,
יָפָה מִכָּל עָרֵי עוֹלָם.

[חלק מבית שביעי?]
פֹּה אֲנִי הַשּׁוֹטֵר
פַּנּוּ דֶּרֶךְ חִישׁ מַהֵר, נָא הִזָּהֵר!
אוֹר אָדֹם, בַּמָּקוֹם! אַל תֵּרֵד לַכְּבִישׁ!
___________
___________
___________
אוֹר אָדֹם, עִמְדוּ!
אוֹר יָרֹק, הִתְקַדְּמוּ!
יָמִינָה פְּנֵה, שְׂמֹאלָה פְּנֵה,
אוֹר אָדֹם! אוֹר יָרֹק!
בונים אנחנו עיר גדולה
יפה מכל ערי עולם X‏2
וניכנס כולנו עם כל אשר לנו
בובות עגלות וסוסים מסמרים ופטיש
בונים אנחנו עיר גדולה
יפה מכל ערי עולם

פה אני השוטר
פנו דרך חיש מהר נא היזהר
אור אדום במקום אל תרד לכביש
___________
___________
___________
אור אדום עמדו
אור ירוק התקדמו
ימינה פנה שמאלה פנה
אור אדום אור ירוק




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (גרמנית)   העתקת מילות השיר

 



1.
[Alle Kinder]
Wir bauen eine neue Stadt.
die soll die allerschönste sein.
Da Ziehen wir mit Eimern.
Und Schaufeln und Wagen.
Und Pferden und Puppen.
Und Autos und allem, was wir haben,
zusammen hinein.
Wir bauen eine neue Stadt,
die soll die allerschönste sein.

2.
[Die Kinder in Zwei Gruppen]
A. Gibst du mir Steine, geb ich dir Sand.
B. Holst du mir Wasser, rühr ich den Kalk.
A. Wie baun die Häuser.
B. Wir setzen Dächter drauf.
A. Wir bauen Straßen.
B. Wir baun die Straßenbahn.
Beide: Wenn wir uns alle helfen, steht unsere Stadt
bald da.

3.
Musikstück. Die Kinder bauen.

4.
[Der Lehrer oder ein zuschauendes Kind fragt die Kinder:]
Welche Leute kommen denn in eure Stadt?
Erstes Kind: Erst kommt der Bäcker.
Alle: Der backt uns unser Brot.
Zweites Kind: Dann kommt der Schlosser.
Alle: Der macht den Wasserhahn.
Dritte Kind: Dann kommt der Zahnarzt.
Alle: Der zieht uns einen Zahn.
Viertes Kind: Dann kommt der schornsteinfeger auch zu uns.
Alle: Der macht uns alles etwas weis.
Erstes Kind: Dann kommt herr Fränkel.
Alle: mit einem kleinen Hund.
Zweites Kind: Dann kommt Frau Mayer.
Alle: mit ihrem Papagei.
Drittes Kind: Da kommt noch einer.
Alle: Man weiß nicht, wie er heißt.
Viertes Kind: Dann kommt der dicke Herr Nathusius.
Alle: Mit seiner dünnen kleinen Frau.

5.
Frage an die Kinder: Wie kommen denn diese Leute in eure Stadt?
Einzelne: mit dem Autobus.
Alle: Töff, töff!
Einzelne: mit dem Zeppelin.
Alle: Sss-Sss!
Einzelne: mit der Eisenbahn.
Alle: Sch-Sch!
Einzelne: Einer kommt im schiffchen an.
Alle: Tut-Tut!
Ein Kind: Und zum Schluß kommt einer ganz langsam zu Fuß.

Frage: Und woher kommen alle diese Leute?
Einzelne: Aus Amerika.
Alle: Ei, Ei.
Einzelne: Aus dem Ruhrgebiet.
Alle: Ei, Ei.
Einzelne: Und vom Bodensee.
Alle: Ja, Ja.
Einzelne: Einer kommt auch aus Tirol.
Alle: Juhu!
Ein Kind: Und zum Schluß kommt einer vom Spandauer Bock (oder irgendwoher).

6.
[Musikstück: Während dieser Musik stellen dis Kinder dar, wie den neu ankommenden Leuten de Stadt gezeigt wird.]

7.
Frage: Was macht denn aber ihr selber in der Stadt?
Ein Kind: Ich bin Schaffner.
Alle anderen: Ich möchte ein Billet nach Hamburg und nach Kiel. Mit einem Schnellzug. Erster Klasse. Elf Uhr dreißig nachts.
Das eine Kind: Das kostet fünfzehn Mark.
Die übrigen: Das ist mir viel zu viel.
Das eine Kind: Das tut mir schrecklich leid.
Die übrigen: Dann geben Sie mir eins für einen Güterzug.
Ein Kind: Ich bin ein Milchmann.
Die übrigen: Dann geben Sie mir Rahm und einen Liter Milch, auch etwas Butter, schweizerkäse und ein Glas Yoghurt.
Das eine Kind: Hier ist auch Harzer Käs.
Die übrigen: Da sind ja Maden drin.
Das eine Kind: Das ist ja gar nicht wahr.
Die übrigen: Dann essen wir heut mittag lieber Hammelfleisch

8.
[Zwei Kinder spielen „Besuch“.]
Zwei Mädchen:
Erstes: Guten Tag, Frau Bergmann. Wie geht's denn zu Haus?
Zweites: Karl hat leider die Mums, Lenchen wird nicht versetzt, und der Emil, dieser Rabensohn, hat zum sechstenmal seine Hose zerrissen. Gott – man hat´s schwer.
Zwei Knaben:
Erster: Guten Tag, Herr Lehrer, wie lernt denn mein Sohn?
Zweiter: Nichts. Der Junge ist dumm. Gestern mußte ich ihn wieder schlagen, weil der Kerl so frech war, die ganze Kreide zum Frühstück zu essen. So ein Malheur.
Zwei andere Mädchen:
Erstes: Guten Tag, Frau Waschfrau, Was gibt's denn zu tun?
Zweites: Viel! Die Wäsche ist schwarz,. Neger sind gegen sie wie die Engel, rein und weiß. Selber Bimstein, Petroleum, Benzin hier gar nichts. So was von Schmutz.
Zwei andere Knaben:
Erster: Guten Tag, Herr Häuptling! Was macht denn der Feind?
Zweiter: Hugh! Das Bleichgesicht lebt, aber bald hängt sein Skalp mir am Gürtel.
Meine Mokassins werden meinen Wigwam nicht eher betreten. Ich hab gesprochen!

9.
Alle Kinder: Jetzt ist's Nacht! Alles schläft.
Alle Kinder liegen jetzt in ihrem Bett.
In der schwarzen Finsternis schleicht herein mäuschenstill der Räuberhauptmann mit seiner wilden Horde.
Jetzt schlüpfen sie in die Häuser.
Sie stehlen eine Taschenuhr und dreißig Pfund Kartoffeln und Otto Müllers Auto und einen schwarzen Pudelhund.
Da kommt der Schutzmann, packet sie am Kragen, führt sie ab ins Gefängnis.
Das geschieht ihnen recht. Warum stehlen sie des Nachts Uhren, Kartoffeln, Autos und junge Hunde?

10.
Frage: Gibt es denn in eurer Stadt auch erwachsene Leute?
Alle Kinder: Bei uns haben die Erwachsenen nichts zu sagen.
Nur das Kind befiehlt in dieser Stadt. Und unser Bürgermeister ist sieben Jahre und alle Onkels und alle Tanten sind alle Kinder. Ein kind ist selber der Verkehrsschutzmann.
Der „Verkehrsschutzmann“ stellt sich auf und läßt alle Kinder passieren. Abmarsch.
Ein Kind: Ich bin der Verkehrsschutzmann. Achtung, die Straße frei für den Verkehr.
Alle: Rotes Licht: Blieb mal stehn. Geh nicht auf den Damm.
Das eine Kind: Achtung! Wenn ich winke, dürft ihr gehn.
Alle: Grünes Licht. Weitergehn, Straße ist jetzt frei.
Das eine Kind: Achtung rechts, Achtung links.
Alle: Rotes Licht, blieb mal stehn. Grünes Licht, weitergehn. Achtung rechts. Achtung links. Rotes Licht. Grünes Licht.


 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

אילנה שני (גרין) 
שנת הקלטה: 21.4.2019
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים י"ב
  את המפגש ליוו:
  גיטרה: נגה אשד
  אקורדיון: שי בורשטין

על השיר

אחת הגרסאות בעברית ל"אופרה לבית הספר" בשם Wir bauen eine Stadt. גרסה זו בוצעה בקיבוץ משמר העמק בשנת 1947 על ידי ילדי כיתה ו' (קבוצת "זמיר"), לציון סוף שנת הלימודים. אילנה שני הייתה אז בכיתה ה', אך צורפה למבצעים. נוסף למשה שמיר, המתרגם, היה מעורב בפרויקט גם יחזקאל בראון, שהתאים את המילים למוסיקה. גם שמיר וגם בראון היו אז חברי קיבוץ משמר העמק. אילנה שני מוסיפה כי האופרה הוצגה בבימויו של גיורא מנור, ממייסדי להקת הנחל וגם במאי בקאמרי בראשיתו.

מספר נתן יובל (דברים ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת ביולי 2019):

בשנות הארבעים של המאה הקודמת ועוד שנים רבות לאחר מכן, קיימה הגברת חוה פרידלנדר שיעורי חלילית וכינור לעשרות ילדים ברמת גן. היא המשיכה ללמד גם בקונסרבטוריון למוסיקה בגבעתיים ותל אביב. בסוף כל שנה היא הפיקה קונצרט בהשתתפות תלמידיה.

בסוף שנת 1946, השנה שבה אני למדתי אצלה, השתתפתי בביצוע מלא של "בונים אנחנו עיר גדולה". הביצוע התקיים באולם המופעים בבית הפועלים ברמת גן בקצהו הצפוני של גן שאול [טשרניחובסקי]. התרגום של הגרסה שאנחנו ביצענו נעשה בידי קלאוס גסמן שבתו למדה איתנו [זֶמֶרֶשֶׁת: להערכתנו מדובר באותו תרגום, ונשמח לסימוכין נוספים אם המתרגם הוא משה שמיר או גסמן]. הבמאי היה אז מורה למלאכה בבית הספר יהלום ושמו היה שְׁלֶה. הוא גם העמיד את התפאורה. את הבית הראשון [ראו לעיל] קיבלתי ממיכאל, בנה של חוה פרידלנדר.

בימים אלה פגשתי תלמידה אחרת ששרה אתי באותו ביצוע של האופרה, ובחיפושינו אחר ביצוע כלשהו של האופרה הגעתי אל האתר שלכם. שמחתי מאד לקרוא את הטקסט המלא בעברית ובגרמנית ולשמוע את הביצוע של אילנה שני (גרין).

צפו בקטע מהיצירה בתרגום לאיטלקית בביצוע ילדים.

גרסאות נוספות בעברית:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 26.03.2024 01:14:57


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: