מילים
קוּמוּ אַחַי לְכוּ וְנֵלֵכָה
קָדִימָה קָדִימָה
אֶל הָאָרֶץ לָהּ נַעֲרֹגָה
מִיָּמִים יָמִימָה
מָקוֹם הַיַּרְדֵּן יְלַחֵךְ עַפְרוֹת
הַקְּבָרִים הַיְּקָרִים
מָקוֹם יִתְנַשֵּׂא עַל שְׂפַת יָמָהּ
הַכַּרְמֶל בְּרֹאשׁ הָרִים
מָקוֹם יִתְלַחָשׁוּ עֲצֵי הַלְּבָנוֹן
יָנוּדוּ לְשִׁבְרֵנוּ
אַךְ צִפֳּרָיו יְרַנֵּנוּ תִּקְוָה
עוֹד חַי גּוֹאֲלֵנוּ
מָקוֹם כָּל אֶבֶן, כָּל גַּרְגֵּר חוֹל
טָבוּל בְּדַם גִּבּוֹרִים
לְמַעַן עַמָּם חַיּוּ מֵתוּ
הַחוֹזִים וְהַמּוֹרִים
מָקוֹם הַשַׁחַר אֶל בַּת עַמִּי
פָּרוּשׂ עַל הֶהָרִים
הָאֲדָמָה יְשַׂדֵּדוּ, יִחְיוּ
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים
מָקוֹם שְׂפַת קֹדֶשׁ בְּפִי עוֹלָלִים
תִּתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה
וּבַשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים
תָּשִׁיר הָעִבְרִיָּה
שָׁם נֵלֵכָה נָא כֻּלָּנוּ
שֶׁכֶם אֶחָד נֵלֵכָה
שָׁם עַל חָרְבוֹת צִיּוֹן נִזְרַע
תִּקְווֹת עַם חֵלֵכָה
לוּ כְּטַל חֶרְמוֹן מִפָּנֵינוּ
תֵּרֵד זֵעָה מָרָה
לוּ יָם וְגַלָּיו יִלָּחֵמוּ בָּנָיו
מִמִּדְבַּר הַסְּעָרָה
נַחְנוּ נֵלֵכָה נֵלֵכָה נֵלֵכָה
עַד נָבִיא צִיּוֹנָה
עַד נָשֹׁק וְנַשְׁקֶה בְּדָמֵנוּ
הָאֲדָמָה הַיְּשָׁנָה
מֵאַשְׁפָּתוֹת וּמִקְּבָרִים
יִפְרַח גַּן עֲדָנִים
הֶעָנָק מִשְּׁנָתוֹ יֵעוֹר
וְשָׁב לִחְיוֹת כְּמִלְּפָנִים
יִרְאוּ יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל כֻּלָּם
יִתְפַּלְּאוּ רַב פֶּלֶא
הַזֶּה הַגּוֹי לוֹ בָּזִינוּ
מִי יָלַד אֶת אֵלֶּה
קָדִימָה קָדִימָה
אֶל הָאָרֶץ לָהּ נַעֲרֹגָה
מִיָּמִים יָמִימָה
מָקוֹם הַיַּרְדֵּן יְלַחֵךְ עַפְרוֹת
הַקְּבָרִים הַיְּקָרִים
מָקוֹם יִתְנַשֵּׂא עַל שְׂפַת יָמָהּ
הַכַּרְמֶל בְּרֹאשׁ הָרִים
מָקוֹם יִתְלַחָשׁוּ עֲצֵי הַלְּבָנוֹן
יָנוּדוּ לְשִׁבְרֵנוּ
אַךְ צִפֳּרָיו יְרַנֵּנוּ תִּקְוָה
עוֹד חַי גּוֹאֲלֵנוּ
מָקוֹם כָּל אֶבֶן, כָּל גַּרְגֵּר חוֹל
טָבוּל בְּדַם גִּבּוֹרִים
לְמַעַן עַמָּם חַיּוּ מֵתוּ
הַחוֹזִים וְהַמּוֹרִים
מָקוֹם הַשַׁחַר אֶל בַּת עַמִּי
פָּרוּשׂ עַל הֶהָרִים
הָאֲדָמָה יְשַׂדֵּדוּ, יִחְיוּ
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים
מָקוֹם שְׂפַת קֹדֶשׁ בְּפִי עוֹלָלִים
תִּתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה
וּבַשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים
תָּשִׁיר הָעִבְרִיָּה
שָׁם נֵלֵכָה נָא כֻּלָּנוּ
שֶׁכֶם אֶחָד נֵלֵכָה
שָׁם עַל חָרְבוֹת צִיּוֹן נִזְרַע
תִּקְווֹת עַם חֵלֵכָה
לוּ כְּטַל חֶרְמוֹן מִפָּנֵינוּ
תֵּרֵד זֵעָה מָרָה
לוּ יָם וְגַלָּיו יִלָּחֵמוּ בָּנָיו
מִמִּדְבַּר הַסְּעָרָה
נַחְנוּ נֵלֵכָה נֵלֵכָה נֵלֵכָה
עַד נָבִיא צִיּוֹנָה
עַד נָשֹׁק וְנַשְׁקֶה בְּדָמֵנוּ
הָאֲדָמָה הַיְּשָׁנָה
מֵאַשְׁפָּתוֹת וּמִקְּבָרִים
יִפְרַח גַּן עֲדָנִים
הֶעָנָק מִשְּׁנָתוֹ יֵעוֹר
וְשָׁב לִחְיוֹת כְּמִלְּפָנִים
יִרְאוּ יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל כֻּלָּם
יִתְפַּלְּאוּ רַב פֶּלֶא
הַזֶּה הַגּוֹי לוֹ בָּזִינוּ
מִי יָלַד אֶת אֵלֶּה
על הגרסה: השיר מנוקד על פי הגייה אשכנזית.
על השיר
נדפס בלוח אחיאסף כנראה לשנת תרס"ד [השנה בבירור], עמ' 152 - 153, בלווית הערה: ישורר במנגינת "עוד לא אבדה תקוותנו", והבית הראשון הוא גם הבית החוזר. ככל הנראה, הכוונה ללחן המוכר גם כיום.
מתחת לכותרת הערה בסוגריים: מוקדש לאבי הר"ר שמעון ג"י. בסוף השיר רשום כי נכתב בברלין.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.