קדימה (שיר ציון)
העתקת מילות השיר

קוּמוּ אַחַי לְכוּ וְנֵלֵכָה קָדִימָה קָדִימָה אֶל הָאָרֶץ לָהּ נַעֲרֹגָה מִיָּמִים יָמִימָה מָקוֹם הַיַּרְדֵּן יְלַחֵךְ עַפְרוֹת הַקְּבָרִים הַיְּקָרִים מָקוֹם יִתְנַשֵּׂא עַל שְׂפַת יָמָהּ הַכַּרְמֶל בְּרֹאשׁ הָרִים מָקוֹם יִתְלַחָשׁוּ עֲצֵי הַלְּבָנוֹן יָנוּדוּ לְשִׁבְרֵנוּ אַךְ צִפֳּרָיו יְרַנֵּנוּ תִּקְוָה עוֹד חַי גּוֹאֲלֵנוּ מָקוֹם כָּל אֶבֶן, כָּל גַּרְגֵּר חוֹל טָבוּל בְּדַם גִּבּוֹרִים לְמַעַן עַמָּם חַיּוּ מֵתוּ הַחוֹזִים וְהַמּוֹרִים מָקוֹם הַשַׁחַר אֶל בַּת עַמִּי פָּרוּשׂ עַל הֶהָרִים הָאֲדָמָה יְשַׂדֵּדוּ, יִחְיוּ בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים מָקוֹם שְׂפַת קֹדֶשׁ בְּפִי עוֹלָלִים תִּתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה וּבַשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים תָּשִׁיר הָעִבְרִיָּה שָׁם נֵלֵכָה נָא כֻּלָּנוּ שֶׁכֶם אֶחָד נֵלֵכָה שָׁם עַל חָרְבוֹת צִיּוֹן נִזְרַע תִּקְווֹת עַם חֵלֵכָה לוּ כְּטַל חֶרְמוֹן מִפָּנֵינוּ תֵּרֵד זֵעָה מָרָה לוּ יָם וְגַלָּיו יִלָּחֵמוּ בָּנָיו מִמִּדְבַּר הַסְּעָרָה נַחְנוּ נֵלֵכָה נֵלֵכָה נֵלֵכָה עַד נָבִיא צִיּוֹנָה עַד נָשֹׁק וְנַשְׁקֶה בְּדָמֵנוּ הָאֲדָמָה הַיְּשָׁנָה מֵאַשְׁפָּתוֹת וּמִקְּבָרִים יִפְרַח גַּן עֲדָנִים הֶעָנָק מִשְּׁנָתוֹ יֵעוֹר וְשָׁב לִחְיוֹת כְּמִלְּפָנִים יִרְאוּ יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל כֻּלָּם יִתְפַּלְּאוּ רַב פֶּלֶא הַזֶּה הַגּוֹי לוֹ בָּזִינוּ מִי יָלַד אֶת אֵלֶּהקומו אחיי לכו ונלכה קדימה קדימה אל הארץ לה נערוגה מימים ימימה מקום הירדן ילחך עפרות הקברים היקרים מקום יתנשא על שפת ימה הכרמל בראש הרים מקום יתלחשו עצי הלבנון ינודו לשברנו אך ציפוריו ירננו תקווה עוד חי גואלנו מקום כל אבן, כל גרגר חול טבול בדם גיבורים למען עמם חיו מתו החוזים והמורים מקום השחר אל בת עמי פרוש על ההרים האדמה ישדדו, יחיו בני ציון היקרים מקום שפת קודש בפי עוללים תתעורר לתחייה ובשדות ובכרמים תשיר העברייה שם נלכה נא כולנו שכם אחד נלכה שם על חרבות ציון נזרע תקוות עם חלכה לו כטל חרמון מפנינו תרד זיעה מרה לו ים וגליו ילחמו בניו ממדבר הסערה נחנו נלכה נלכה נלכה עד נביא ציונה עד נשוק ונשקה בדמנו האדמה הישנה מאשפתות ומקברים יפרח גן עדנים הענק משנתו יעור ושב לחיות כמלפנים יראו יושבי תבל כולם יתפלאו רב פלא הזה הגוי לו בזינו מי ילד את אלה
מילים: דוד סוללער
לחן: עממי רומני (טקסטים נוספים בלחן זה)

קוּמוּ אַחַי לְכוּ וְנֵלֵכָה
קָדִימָה קָדִימָה
אֶל הָאָרֶץ לָהּ נַעֲרֹגָה
מִיָּמִים יָמִימָה

מָקוֹם הַיַּרְדֵּן יְלַחֵךְ עַפְרוֹת
הַקְּבָרִים הַיְּקָרִים
מָקוֹם יִתְנַשֵּׂא עַל שְׂפַת יָמָהּ
הַכַּרְמֶל בְּרֹאשׁ הָרִים

מָקוֹם יִתְלַחָשׁוּ עֲצֵי הַלְּבָנוֹן
יָנוּדוּ לְשִׁבְרֵנוּ
אַךְ צִפֳּרָיו יְרַנֵּנוּ תִּקְוָה
עוֹד חַי גּוֹאֲלֵנוּ

מָקוֹם כָּל אֶבֶן, כָּל גַּרְגֵּר חוֹל
טָבוּל בְּדַם גִּבּוֹרִים
לְמַעַן עַמָּם חַיּוּ מֵתוּ
הַחוֹזִים וְהַמּוֹרִים

מָקוֹם הַשַׁחַר אֶל בַּת עַמִּי
פָּרוּשׂ עַל הֶהָרִים
הָאֲדָמָה יְשַׂדֵּדוּ, יִחְיוּ
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים

מָקוֹם שְׂפַת קֹדֶשׁ בְּפִי עוֹלָלִים
תִּתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה
וּבַשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים
תָּשִׁיר הָעִבְרִיָּה

שָׁם נֵלֵכָה נָא כֻּלָּנוּ
שֶׁכֶם אֶחָד נֵלֵכָה
שָׁם עַל חָרְבוֹת צִיּוֹן נִזְרַע
תִּקְווֹת עַם חֵלֵכָה

לוּ כְּטַל חֶרְמוֹן מִפָּנֵינוּ
תֵּרֵד זֵעָה מָרָה
לוּ יָם וְגַלָּיו יִלָּחֵמוּ בָּנָיו
מִמִּדְבַּר הַסְּעָרָה

נַחְנוּ נֵלֵכָה נֵלֵכָה נֵלֵכָה
עַד נָבִיא צִיּוֹנָה
עַד נָשֹׁק וְנַשְׁקֶה בְּדָמֵנוּ
הָאֲדָמָה הַיְּשָׁנָה

מֵאַשְׁפָּתוֹת וּמִקְּבָרִים
יִפְרַח גַּן עֲדָנִים
הֶעָנָק מִשְּׁנָתוֹ יֵעוֹר
וְשָׁב לִחְיוֹת כְּמִלְּפָנִים

יִרְאוּ יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל כֻּלָּם
יִתְפַּלְּאוּ רַב פֶּלֶא
הַזֶּה הַגּוֹי לוֹ בָּזִינוּ
מִי יָלַד אֶת אֵלֶּה
קומו אחיי לכו ונלכה
קדימה קדימה
אל הארץ לה נערוגה
מימים ימימה

מקום הירדן ילחך עפרות
הקברים היקרים
מקום יתנשא על שפת ימה
הכרמל בראש הרים

מקום יתלחשו עצי הלבנון
ינודו לשברנו
אך ציפוריו ירננו תקווה
עוד חי גואלנו

מקום כל אבן, כל גרגר חול
טבול בדם גיבורים
למען עמם חיו מתו
החוזים והמורים

מקום השחר אל בת עמי
פרוש על ההרים
האדמה ישדדו, יחיו
בני ציון היקרים

מקום שפת קודש בפי עוללים
תתעורר לתחייה
ובשדות ובכרמים
תשיר העברייה

שם נלכה נא כולנו
שכם אחד נלכה
שם על חרבות ציון נזרע
תקוות עם חלכה

לו כטל חרמון מפנינו
תרד זיעה מרה
לו ים וגליו ילחמו בניו
ממדבר הסערה

נחנו נלכה נלכה נלכה
עד נביא ציונה
עד נשוק ונשקה בדמנו
האדמה הישנה

מאשפתות ומקברים
יפרח גן עדנים
הענק משנתו יעור
ושב לחיות כמלפנים

יראו יושבי תבל כולם
יתפלאו רב פלא
הזה הגוי לו בזינו
מי ילד את אלה




 פרטים נוספים

על השיר

נדפס בלוח אחיאסף כנראה לשנת תרס"ד [השנה בבירור], עמ' 152 - 153, בלווית הערה: ישורר במנגינת "עוד לא אבדה תקוותנו", והבית הראשון הוא גם הבית החוזר. ככל הנראה, הכוונה ללחן המוכר גם כיום.

מתחת לכותרת הערה בסוגריים: מוקדש לאבי הר"ר שמעון ג"י. בסוף השיר רשום כי נכתב בברלין.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה




עדכון אחרון: 07.11.2024 09:12:33


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: