בצאת ישראל (לחן מילט)

העתקת מילות השיר

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן. מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן? מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב, הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם, חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ – מָיִם.בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז הייתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו. הים ראה וינוס, הירדן ייסוב לאחור, ההרים רקדו כאילים, גבעות כבני-צאן. מה לך הים כי תנוס, הירדן תיסוב לאחור, ההרים תרקדו כאילים, גבעות כבני-צאן? מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוה יעקב, ההופכי הצור אגם-מים, חלמיש, למעיינו – מים.
מילים: מן המקורות
לחן: יוסף מילט
הלחנה: 1921

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם
בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ
יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.

הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס,
הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן.

מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס,
הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן?

מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ,
מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב,
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם,
חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ – מָיִם.
בצאת ישראל ממצרים
בית יעקב מעם לועז
הייתה יהודה לקדשו
ישראל ממשלותיו.

הים ראה וינוס,
הירדן ייסוב לאחור,
ההרים רקדו כאילים,
גבעות כבני-צאן.

מה לך הים כי תנוס,
הירדן תיסוב לאחור,
ההרים תרקדו כאילים,
גבעות כבני-צאן?

מלפני אדון חולי ארץ,
מלפני אלוה יעקב,
ההופכי הצור אגם-מים,
חלמיש, למעיינו – מים.




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת המדרשה למוזיקה (כיום: מקהלת הפקולטה למוזיקה במכללת לוינסקי) 
עיבוד: משה ביק
שנת הקלטה: 9.1.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך "כבה השמש שיקד", ערב משירי המלחינים יוסף מילט, דוד מערבי ופואה גרינשפון בהנחיית אליהו הכהן.

הקלטות נוספות

על השיר

מתוך תהלים קי"ד.

קראו על הפיוט באתר הזמנה לפיוט. זיהוי המלחין כיוסף מילט  - לפי אליהו הכהן וכן לפי כתב יד עיבוד של צבי טלמון. מילט מזוהה כמלחין "בצאת ישראל ממצרים" גם בלכסיקון האישים במוסיקה של ישראל שליטא, ואף כי שם אין קישור ללחן ספציפי נראה כי זהו הלחן המדובר.

עם זאת, ב"הזמנה לפיוט" לחן זה מזוהה כנוסח מסורתי מאשכנז, וב"אנתולוגיה לחזנות" בעריכת שלמה רביץ ומאיר שמעון גשורי (1964), כרך 1, עמ' 142, המלחין של לחן זה מזוהה כדוידוביץ

ביצועים נוספים:

ראו גם "בצאת ישראל" בלחן אדמון, בלחן לבנדובסקי ובלחן לא ידוע.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים ותווים  

המילים הן בתעתיק גרמני.

מקור: "שירי ארץ ישראל", יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים, 1935 /1947, עמוד 13-15








תווים  

בנוסח תווים זה יש כמה הבדלים מהנוסח המוכר.

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 50



תגיות




עדכון אחרון: 20.03.2024 15:49:10


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: