מילים
עֲנָנִים נוֹהֲרִים עִם הָרוּחַ,
יִנְהֲרוּ, לֹא יָשׁוּבוּ לָעַד,
בַּשָּׂדֶה הָרָחָב הַפָּתוּחַ,
פֶּרַח בַּר לִי נָתַתָּ אֶחָד.
וְשֵׁנִי לִי קָטַפְתָּ לְמַטָּה,
בְּצִדֵּי הַמִּשְׁעוֹל הַזָּהוּב,
וּשְׁלִישִׁי, לֹא שְׁלִישִׁי לֹא נָתַתָּ,
יַעַן כִּי, אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב.
כָּכָה טוֹב, כָּכָה טוֹב,
הַשְּׁלִישִׁי הוּא לָבָן אוֹ צָהֹב,
אוֹ אָדֹם אוֹ רָחוֹק אוֹ קָרוֹב,
אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב,
כָּכָה טוֹב.
עוֹד הָרוּחַ מַכָּה בַּצַּמֶּרֶת,
עוֹד כּוֹכָב לִי פּוֹתֵחַ אִישׁוֹן,
עוֹד אֶזְכֹּר אֵיך סוֹבַבְתִּי עִוֶּרֶת,
עִמַּדְךָ בַּמָּחוֹל הָרִאשׁוֹן.
וְאֶזְכֹּר אֵיךְ עִם עֶרֶב נוֹעַדְנוּ,
לַמָּחוֹל הַשֵּׁנִי הַלָּהוּב,
וּשְׁלִישִׁי לֹא שְׁלִישִׁי לֹא רָקַדְנוּ,
יַעַן כִּי, אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב.
כָּכָה טוֹב, כָּכָה טוֹב,
הַשְּׁלִישִׁי הוּא עָצוּב
אוֹ עַלִּיז עַד בְּלִי סוֹף,
וְאוּלַי, הוּא הָיָה פֹּה קָרוֹב,
אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב,
כָּכָה טוֹב.
יוֹם יָבוֹא וְאַתָּה שֶׁעָיַפְתָּ,
אֶת רֹאשְׁךָ עוֹד תַּרְכִּין אֶל רֹאשִׁי,
אָז אֹמַר שְׁנֵי פְּרָחִים לִי קָטַפְתָּ,
שְׁמַע כָּעֵת מֶה הָיָה לַשְּׁלִישִׁי.
הָרִאשׁוֹן כְּבָר נָבַל, כֵּן יָדַעְתָּ,
הַשֵּׁנִי, אִבַּדְנוּהוּ בַּחוֹל,
רַק הַפֶּרַח אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּ,
עַד עוֹלָם, עַד עוֹלָם לֹא יִבֹּל.
כָּכָה טוֹב, כָּכָה טוֹב,
הוּא לָעַד רֵיחָנִי וְרָטֹב,
כָּכָה טוֹב, כֵּן, כָּכָה טוֹב,
נְעוּרִים נִמְשָׁכִים,
עַד אֵינְסוֹף.
לִפְעָמִים, מֵאַלְפֵי מַתָּנוֹת,
נִשְׁאָרִים עַד עוֹלָם, זֹאת יָדַעְנוּ,
רַק רִקּוּד, שֶׁשָּׁכַחְנוּ לִרְקֹד,
וְרַק פֶּרַח אֲשֶׁר... לֹא נָתַנּוּ.
כָּכָה טוֹב, כָּכָה טוֹב,
הוּא לָעַד רֵיחָנִי וְרָטֹב,
זֶה עָצוּב שֶׁזֶּה כָּכָה לָרֹב,
אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן,
כָּכָה טוֹב.
יִנְהֲרוּ, לֹא יָשׁוּבוּ לָעַד,
בַּשָּׂדֶה הָרָחָב הַפָּתוּחַ,
פֶּרַח בַּר לִי נָתַתָּ אֶחָד.
וְשֵׁנִי לִי קָטַפְתָּ לְמַטָּה,
בְּצִדֵּי הַמִּשְׁעוֹל הַזָּהוּב,
וּשְׁלִישִׁי, לֹא שְׁלִישִׁי לֹא נָתַתָּ,
יַעַן כִּי, אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב.
כָּכָה טוֹב, כָּכָה טוֹב,
הַשְּׁלִישִׁי הוּא לָבָן אוֹ צָהֹב,
אוֹ אָדֹם אוֹ רָחוֹק אוֹ קָרוֹב,
אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב,
כָּכָה טוֹב.
עוֹד הָרוּחַ מַכָּה בַּצַּמֶּרֶת,
עוֹד כּוֹכָב לִי פּוֹתֵחַ אִישׁוֹן,
עוֹד אֶזְכֹּר אֵיך סוֹבַבְתִּי עִוֶּרֶת,
עִמַּדְךָ בַּמָּחוֹל הָרִאשׁוֹן.
וְאֶזְכֹּר אֵיךְ עִם עֶרֶב נוֹעַדְנוּ,
לַמָּחוֹל הַשֵּׁנִי הַלָּהוּב,
וּשְׁלִישִׁי לֹא שְׁלִישִׁי לֹא רָקַדְנוּ,
יַעַן כִּי, אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב.
כָּכָה טוֹב, כָּכָה טוֹב,
הַשְּׁלִישִׁי הוּא עָצוּב
אוֹ עַלִּיז עַד בְּלִי סוֹף,
וְאוּלַי, הוּא הָיָה פֹּה קָרוֹב,
אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב,
כָּכָה טוֹב.
יוֹם יָבוֹא וְאַתָּה שֶׁעָיַפְתָּ,
אֶת רֹאשְׁךָ עוֹד תַּרְכִּין אֶל רֹאשִׁי,
אָז אֹמַר שְׁנֵי פְּרָחִים לִי קָטַפְתָּ,
שְׁמַע כָּעֵת מֶה הָיָה לַשְּׁלִישִׁי.
הָרִאשׁוֹן כְּבָר נָבַל, כֵּן יָדַעְתָּ,
הַשֵּׁנִי, אִבַּדְנוּהוּ בַּחוֹל,
רַק הַפֶּרַח אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּ,
עַד עוֹלָם, עַד עוֹלָם לֹא יִבֹּל.
כָּכָה טוֹב, כָּכָה טוֹב,
הוּא לָעַד רֵיחָנִי וְרָטֹב,
כָּכָה טוֹב, כֵּן, כָּכָה טוֹב,
נְעוּרִים נִמְשָׁכִים,
עַד אֵינְסוֹף.
לִפְעָמִים, מֵאַלְפֵי מַתָּנוֹת,
נִשְׁאָרִים עַד עוֹלָם, זֹאת יָדַעְנוּ,
רַק רִקּוּד, שֶׁשָּׁכַחְנוּ לִרְקֹד,
וְרַק פֶּרַח אֲשֶׁר... לֹא נָתַנּוּ.
כָּכָה טוֹב, כָּכָה טוֹב,
הוּא לָעַד רֵיחָנִי וְרָטֹב,
זֶה עָצוּב שֶׁזֶּה כָּכָה לָרֹב,
אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן,
כָּכָה טוֹב.
הקלטות (1)
על השיר
מתוך תכנית מס' 9 של תיאטרון לי-לה-לו: "קצת מזה וקצת מזה" (בכורה: 14.12.1946). בתכנית המקורית שרה את השיר טובה פירון.
ככל הידוע, אין הקלטה בביצועה.
ראו תווים של השיר בכתב ידו של מאיר נוי מתוך מחברת מס' 6 של מילים עם תווים, עמ' 228 - 229 (עמ' 240 - 241 בקובץ הסרוק).
לשיר גם לחנים מאוחרים יותר מאת שם-טוב לוי (שרה דורית ראובני, 1988) ומאת נפתלי אלטר (2005, שרה רוני אלטר).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
תווים
🔗
מקור:
"מחברות מאיר נוי לשירים בעברית"
, 228 בהד' [סדרת מחברות עם תווים]6
מילים
🔗
