הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר הפואמה הפדגוגית (לחן לא ידוע)
בְּסִמְטָה אֲפֵלָה וְאִלֶּמֶת הִתְיַפְּחוּ יַחְפָנִים בְּשִׁירָה, אַךְ נַפְשֵׁנוּ הַנֶּפֶשׁ אִלֶּמֶת וְהַלֵּב בְּתוֹכֵנוּ כֹּה רַע. בֶּעָבָר לֹא מִכְּבָר הֵן הָיִינוּ זֻהֲמַת הַשְּׁוָקִים, הָרְחוֹבוֹת. שֹׁד וָשֶׁבֶר הָיוּ אָז אָבִינוּ וּבֵיתֵנוּ סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת. וְהַלֵּב מְיֻתָּם וְקוֹדֵחַ וּבוֹכֶה כְּזָמִיר עֲרִירִי עַל שְׁנוֹת נֹעַר יָפוֹת שֶׁל פּוֹחֵחַ שֶׁנָּבְלוּ בְּמַרְתֵּף אַפְלוּלִי.בסמטה אפילה ואילמת התייפחו יחפנים בשירה, אך נפשנו הנפש אילמת והלב בתוכנו כה רע בעבר לא מכבר הן היינו זוהמת השווקים, הרחובות, שוד ושבר היו אז אבינו וביתנו ספסל בשדירות. והלב מיותם וקודח ובוכה כזמיר ערירי, על שנות נוער יפות של פוחח, שנבלו במרתף אפלולי.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לא ידוע
לחן: לא ידוע

בְּסִמְטָה אֲפֵלָה וְאִלֶּמֶת
הִתְיַפְּחוּ יַחְפָנִים בְּשִׁירָה,
אַךְ נַפְשֵׁנוּ הַנֶּפֶשׁ אִלֶּמֶת
וְהַלֵּב בְּתוֹכֵנוּ כֹּה רַע.

בֶּעָבָר לֹא מִכְּבָר הֵן הָיִינוּ
זֻהֲמַת הַשְּׁוָקִים, הָרְחוֹבוֹת.
שֹׁד וָשֶׁבֶר הָיוּ אָז אָבִינוּ
וּבֵיתֵנוּ סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת.

וְהַלֵּב מְיֻתָּם וְקוֹדֵחַ
וּבוֹכֶה כְּזָמִיר עֲרִירִי
עַל שְׁנוֹת נֹעַר יָפוֹת שֶׁל פּוֹחֵחַ
שֶׁנָּבְלוּ בְּמַרְתֵּף אַפְלוּלִי.
בסמטה אפילה ואילמת
התייפחו יחפנים בשירה,
אך נפשנו הנפש אילמת
והלב בתוכנו כה רע
בעבר לא מכבר הן היינו
זוהמת השווקים, הרחובות,
שוד ושבר היו אז אבינו
וביתנו ספסל בשדירות.
והלב מיותם וקודח
ובוכה כזמיר ערירי,
על שנות נוער יפות של פוחח,
שנבלו במרתף אפלולי.


מפי עמוס אלטשולר

בְּסִמְטָה אַפְלוּלִית, מְיֻתֶּמֶת
הִתְיַפְּחוּ יַחְפָנִים בְּשִׁירָה:
זוֹ נַפְשֵׁנוּ, הַנֶּפֶשׁ חוֹֹלֶמֶת
וְהַלֵּב בְּקִרְבֵּנוּ הוֹמֶה.

הֵן גַּם לָנוּ יָרֵחַ זוֹרֵחַ,
הֵן גַּם לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ תָּאִיר,
הֵן גַּם לָנוּ תַּפּוּחַ פּוֹרֵחַ
וְנַפְשֵׁנוּ צְמֵאָה כֹּה לָשִׁיר.
בסמטה אפלולית מיותמת
התייפחו יחפנים בשירה:
זו נפשנו הנפש חולמת
והלב בקרבנו הומה.

הן גם לנו ירח זורח,
הן גם לנו השמש תאיר,
הן גם לנו תפוח פורח
ונפשנו צמאה כה לשיר.


מפנקסו של סולימאן הגדול

בְּסִמְטָה אַפְלוּלִית וּמְיֻתֶּמֶת
הִתְיַפְּחוּ יַחְפָנִים בְּשִׁירָה
כִּי נַפְשֵׁנוּ הַנֶּפֶש חוֹלֶמֶת
וְהַלֵּב בְּקִרְבֵּנוּ נִקְרָע

מָה אֲנַחְנוּ עַתָּה מַה חַיֵּינוּ
זֻהֲמַת הַשְּׁוָקִים הָרְחוֹבוֹת
שוֹט וְכֶלֶא הָיוּ אָז אָבִינוּ
וּבֵיתֵנוּ סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת

הֵן גַּם לָנוּ יָרֵחַ זוֹרֵחַ
הֵן גַּם לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ תָּאִיר
הֵן גַּם לָנוּ תַּפּוּחַ פּוֹרֵחַ
וְנַפְשֵׁנוּ צְמֵאָה כֹּה לָשִׁיר
בסימטה אפלולית ומיותמת
התייפחו יחפנים בשירה
כי נפשנו הנפש חולמת
והלב בקרבנו נקרע

מה אנחנו עתה מה חיינו
זוהמת השווקים הרחובות
שוט וכלא היו אז אבינו
וביתנו ספסל בשדרות

הן גם לנו ירח זורח
הן גם לנו השמש תאיר
הן גם לנו תפוח פורח
ונפשנו צמאה כה לשיר


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי השומר-הצעיר - גדוד יחיעם תל-אביב
שנת הקלטה: 23.3.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

הקלטת זמרדע
ביצוע: עמוס אלטשולר
שנת הקלטה: 22.1.2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

הן עמוס אלטשולר והן ותיקי השוה"צ מגדוד יחיעם תל-אביב למדו את השיר בתחילת שנות החמישים.

הלחן מבוסס על השיר מכורה.

ר' השיר בנוסח שונה ובלחן רוסי.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם