הקטן
גופן
הגדל
גופן
מרבד הקסמים
בְּתֵימָן, הוֹ בְּתֵימָן שָׁם שׁוֹכֵן לוֹ כְּפָר קָטָן וּבַכְּפָר יֵשׁ יְהוּדִים עֲנִיִּים וּמְרוּדִים, אֵין שָׁם כְּבִישׁ וְאֵין רַכֶּבֶת לֹא קוֹלְנוֹעַ, לֹא בֵּית עַם וּבִקְצֵה הַכְּפָר יוֹשֶׁבֶת כָּל מִשְׁפַּחַת מְשֻׁלָּם וְחוֹלְמִים הֵם עַל מָשִׁיחַ שֶׁיּוֹפִיעַ עִם חֲמוֹר, עַד שֶׁבָּא לַכְּפָר שָׁלִיחַ וְהֵבִיא כָּזֶה מִזְמוֹר: יְבֹרָךְ בָּזֶה מַרְבַד הַקְּסָמִים הָעוֹבֵר מִדְבָּרִיּוֹת וְיַמִּים, הַפּוֹדֶה וְגוֹאֵל אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל וּמֵבִיא לְחוֹף מִבְטַחִים אֶת הָעָם עַל מַרְבַד הַקְּסָמִים! נִכְנְסוּ אֶחָד אֶחָד בְּשִׂמְחָה, בְּלֵב נִפְחָד, הַמַּרְבָד מָלֵא, דָּחוּס וְהַחֵצִי עוֹד בַּחוּץ, מַה לַעֲשׂוֹת, אֵל בַּשָּׁמַיִם הֵן צְרִיכִים לָטוּס כֻּלָּם! אָז הִזְמִינוּ מַרְבַדַּיִם לְמִשְׁפַּחַת מְשֻׁלָּם. מַרְבַדַּיִם בַּשָּׁמַיִם וְדוּ-שִׂיחַ אָז הִתְחִיל הָאֶחָד מוֹחֵא כְּנָפַיִם הַשֵּׁנִי עוֹנֶה בְּגִיל: יְבֹרָךְ בָּזֶה מַרְבָד הַקְּסָמִים... וּבְרֹאשׁ הָאֲוִירוֹן שָׁם נוֹהֵג לוֹ בַּחוּרוֹן קְצָת רָזֶה וּקְצָת קָטָן שְׁמוֹ סְעַדְיָה בֵּן תֵּימָן וְהַכֹּל הַפְלֵא וָפֶלֶא לַחְמַנְיוֹת וְשׁוֹקוֹלָד מִי חָלַם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה? מִצִּיּוֹן יֵצֵא מַרְבָד! מְשֻׁלָּם אִמְרָה הִשְׁמִיעַ לַשָּׁטִיחַ הַמְּעוֹפֵף, זֶה אוֹתוֹ אוֹתוֹ מָשִׁיחַ הַחֲמוֹר רַק הִתְחַלֵּף! יְבֹרָךְ בָּזֶה מַרְבָד הַקְּסָמִים...בתימן, הו בתימן שם שוכן לו כפר קטן ובכפר יש יהודים עניים ומרודים, אין שם כביש ואין רכבת לא קולנוע, לא בית עם ובקצה הכפר יושבת כל משפחת משולם וחולמים הם על משיח שיופיע עם חמור, עד שבא לכפר שליח והביא כזה מזמור: יבורך בזה מרבד הקסמים העובר מדבריות וימים, הפודה וגואל את העם ישראל ומביא לחוף מבטחים את העם על מרבד הקסמים! נכנסו אחד אחד בשמחה, בלב נפחד, המרבד מלא, דחוס והחצי עוד בחוץ, מה לעשות, אל בשמיים הן צריכים לטוס כולם! אז הזמינו מרבדיים למשפחת משולם. מרבדיים בשמים ודו שיח אז התחיל האחד מוחא כנפיים השני עונה בגיל יבורך בזה מרבד הקסמים... ובראש האווירון שם נוהג לו בחורון קצת רזה וקצת קטן כמו סעדיה בן תימן והכול הפלא ופלא לחמניות ושוקולד מי חלם דברים כאלה מציון יצא מרבד משולם אימרה השמיע לשטיח המעופף, זה אותו אותו משיח החמור רק התחלף! יבורך בזה מרבד הקסמים...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יחיאל מוהר
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1950

בְּתֵימָן, הוֹ בְּתֵימָן
שָׁם שׁוֹכֵן לוֹ כְּפָר קָטָן
וּבַכְּפָר יֵשׁ יְהוּדִים
עֲנִיִּים וּמְרוּדִים,
אֵין שָׁם כְּבִישׁ וְאֵין רַכֶּבֶת
לֹא קוֹלְנוֹעַ, לֹא בֵּית עַם
וּבִקְצֵה הַכְּפָר יוֹשֶׁבֶת
כָּל מִשְׁפַּחַת מְשֻׁלָּם
וְחוֹלְמִים הֵם עַל מָשִׁיחַ
שֶׁיּוֹפִיעַ עִם חֲמוֹר,
עַד שֶׁבָּא לַכְּפָר שָׁלִיחַ
וְהֵבִיא כָּזֶה מִזְמוֹר:

יְבֹרָךְ בָּזֶה מַרְבַד הַקְּסָמִים
הָעוֹבֵר מִדְבָּרִיּוֹת וְיַמִּים,
הַפּוֹדֶה וְגוֹאֵל
אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל
וּמֵבִיא לְחוֹף מִבְטַחִים
אֶת הָעָם עַל מַרְבַד הַקְּסָמִים!

נִכְנְסוּ אֶחָד אֶחָד
בְּשִׂמְחָה, בְּלֵב נִפְחָד,
הַמַּרְבָד מָלֵא, דָּחוּס
וְהַחֵצִי עוֹד בַּחוּץ,
מַה לַעֲשׂוֹת, אֵל בַּשָּׁמַיִם
הֵן צְרִיכִים לָטוּס כֻּלָּם!
אָז הִזְמִינוּ מַרְבַדַּיִם
לְמִשְׁפַּחַת מְשֻׁלָּם.
מַרְבַדַּיִם בַּשָּׁמַיִם
וְדוּ-שִׂיחַ אָז הִתְחִיל
הָאֶחָד מוֹחֵא כְּנָפַיִם
הַשֵּׁנִי עוֹנֶה בְּגִיל:

יְבֹרָךְ בָּזֶה מַרְבָד הַקְּסָמִים...

וּבְרֹאשׁ הָאֲוִירוֹן
שָׁם נוֹהֵג לוֹ בַּחוּרוֹן
קְצָת רָזֶה וּקְצָת קָטָן
שְׁמוֹ סְעַדְיָה בֵּן תֵּימָן
וְהַכֹּל הַפְלֵא וָפֶלֶא
לַחְמַנְיוֹת וְשׁוֹקוֹלָד
מִי חָלַם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה?
מִצִּיּוֹן יֵצֵא מַרְבָד!
מְשֻׁלָּם אִמְרָה הִשְׁמִיעַ
לַשָּׁטִיחַ הַמְּעוֹפֵף,
זֶה אוֹתוֹ אוֹתוֹ מָשִׁיחַ
הַחֲמוֹר רַק הִתְחַלֵּף!

יְבֹרָךְ בָּזֶה מַרְבָד הַקְּסָמִים...
בתימן, הו בתימן
שם שוכן לו כפר קטן
ובכפר יש יהודים
עניים ומרודים,
אין שם כביש ואין רכבת
לא קולנוע, לא בית עם
ובקצה הכפר יושבת
כל משפחת משולם
וחולמים הם על משיח
שיופיע עם חמור,
עד שבא לכפר שליח
והביא כזה מזמור:

יבורך בזה מרבד הקסמים
העובר מדבריות וימים,
הפודה וגואל
את העם ישראל
ומביא לחוף מבטחים
את העם על מרבד הקסמים!

נכנסו אחד אחד
בשמחה, בלב נפחד,
המרבד מלא, דחוס
והחצי עוד בחוץ,
מה לעשות, אל בשמיים
הן צריכים לטוס כולם!
אז הזמינו מרבדיים
למשפחת משולם.
מרבדיים בשמים
ודו שיח אז התחיל
האחד מוחא כנפיים
השני עונה בגיל

יבורך בזה מרבד הקסמים...

ובראש האווירון שם נוהג לו בחורון
קצת רזה וקצת קטן
כמו סעדיה בן תימן
והכול הפלא ופלא
לחמניות ושוקולד
מי חלם דברים כאלה
מציון יצא מרבד
משולם אימרה השמיע
לשטיח המעופף,
זה אותו אותו משיח
החמור רק התחלף!

יבורך בזה מרבד הקסמים...
ביצוע: שושנה דמארי
מקור: מתוך אוסף קול ישראל

הקלטה בליווי פסנתר



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי

הקלטה קצרה יותר של אותה מבצעת בליווי תזמורת

מזומרים שני בתים בלבד; בבית השני ארבע השורות האחרונות המזומרות הן בעצם ארבע השורות המקבילות בבית השלישי.

על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מסע ונדודים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם