מילים

אֲנִי אָמַרְתִּי: רַק אוֹתָךְ אֲנִי אֹהַב, הֱיִי שֶׁלִּי!
וְהִיא עָנְתָה לִי: אֲדוֹנִי, חֲבָל שֶׁבָּאתָ!
אֲנִי אָמַרְתִּי: אַתְּ חַיַּי וְעוֹלָמִי וְגוֹרָלִי!
וְהִיא עָנְתָה לִי: אֲדוֹנִי, אַתָּה וַיְזָתָא!
אֲנִי אָמַרְתִּי, גְּבֶרֶת וִיקִי, אָנוּ זוּג מִן הַשָּׁמַיִם;
וְהִיא עָנְתָה: אֲנִי אֶשְׁפֹּךְ עָלֶיךָ מַיִם!
וַאֲנוֹכִי כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי, כִּי אֶצְלִי בִּטּוּי אָרוּר
בֵּין בַּחוּרִים עוֹד אֵיךְ שֶׁהוּא, אַךְ בֵּין נָשִׁים אֲנִי קָבוּר.
שׁוֹשַׁנִּים פָּרְחוּ בַּחֶדֶר,
עַל שֻׁלְחָן עָמְדוּ עֻגּוֹת
וְאוֹתָנוּ הִיא הִשְׁלִיכָה
וַי, מִכָּל הַמַּדְרְגוֹת.

לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, לְבָבִי נִקְרַע בִּי,
כִּי וִיקְטוֹרְיָה, גְּבֶרֶת וִיקִי. לֹא רָצְתָה בִּי.
לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, כְּכַדּוּר שַׁלְהֶבֶת
כִּי אוֹתִי הִיא, כִּי אוֹתִי הִיא לֹא אוֹהֶבֶת.
לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, כֹּה בּוֹכֶה הַפַּעַם
לֹא אֶרְאֶה אֶת גְּבֶרֶת וִיקִי לְעוֹלָם
אֵין תִּקְוָה לִי, אֵין שִׂמְחָה לִי, נִשְׁמָתִי הִיא שָׁמָּה,
דַּי, אֶסַּע לִי לְנָתַנְיָה, וְאֶקְפֹּץ הַיָּמָּה.
לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, הוֹי נוֹבֵל כַּפֶּרַח,
וְלִבָּהּ הוּא לֵב שֶׁל אֶבֶן אוֹ שֶׁל קֶרַח.

הִיא לִי אָמְרָה, שֶׁלֹּא אַרְאֶה לָהּ אֶת אַפִּי וְאֶת פָּנַי,
כִּי הִיא שֹוֹנֵאת, מַה דַּעַתְכֶם עַל זֶה, בָּטָטוֹת,
הִיא לִי אָמְרָה, שֶׁלּאֹ כְּדַאי לִי לַעֲמֹד עוֹד עַל בִּרְכַּי,
פָּשׁוּט חֲבָל - אוֹמֶרֶת הִיא - עַל הַבָּלָטוֹת.
אֲנִי שָׁאַלְתִּי: אֵיזֶה רֹשֶׁם יֵשׁ לָךְ פֹּה מִמֶּנִי, וִיקִי?
וְהִיא עָנְתָה לִי כָּכָה: רֹשֶׁם שֶׁמֶן קִיקִי...
וְלִי אָמְרָה הִיא, שֶׁבָּרֹאשׁ אֶצְלִי חָסֵר גַּלְגַּל עֶלְיוֹן,
וְאִידְיוֹטִים יֵשׁ רַבִּים, אֲבָל אֲנִי הַצֶ'מְפִּיּוֹן!
הִיא הִסְמִיקָה, הִיא הִבְרִיקָה,
צָעֲקָה בְּלִי הֲפוּגוֹת,
וַאֲנַחְנוּ הִשְׁתַּטַּחְנוּ בַּחֲדַר הַמַּדְרְגוֹת.
לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, הוֹי נוֹבֵל כַּפֶּרַח,
וְלִבָּהּ הוּא לֵב שֶׁל אֶבֶן אוֹ שֶׁל קֶרַח.

וּמוּזָר הֲלֹא בְּעֶצֶם אֵין בָּהּ שׁוּם דָּבָר מוֹשֵׁךְ,
הִיא רְחוֹקָה עוֹד לְמָדַי מֵאַפְרוֹדִיטָה;
לֹא חֲכָמָה וְלֹא פִּיקַנְטִית, וְרַגְלַיִם לָהּ - יָה שֵׁיךְ!
וְהַפָּנִים זֶה לֹא פָּנִים כְּלָל, אֶלָּא פִּיתָה!
כְּשֶׁאֲנִי בְּדִמְיוֹנִי רַק מְתָאֵר אֶת גְּבֶרֶת וִיקִי
לִי כְּבָר לֹא טוֹב, וְיֵשׁ לִי חֵשֶק לְהָקִיא - קִי;
אֶצְלִי הִיא לֹא שָׁוָה אֲפִלּוּ, כַּמָּה יֵשׁ לִי, שְׁמוֹנֶה מִיל.
לֹא חֵן, וְלֹא טֶמְפֵּרָמֶנְט, וְלֹא סִימָן שֶׁל סֶקְסָפִּיל...
אֵיפֹה הָיוּ עֵינַי, רֹאשִׁי?
הֲלֹא אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לִבְכּוֹת!
בִּגְלַל מִפְלֶצֶת שֶׁכָּזוֹ
לָעוּף מִכָּל הַמַּדְרְגוֹת...
לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, מִשִּׂמְחָה בִּי
כִּי גַּם בִּי זוֹ הַמִּפְלֶצֶת לֹא רָצְתָה בִּי!
לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, טָס כְּמוֹ שַׁלְהֶבֶת,
כִּי אוֹתִי הִיא, כִּי אוֹתִי הִיא לֹא אוֹהֶבֶת.
לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, מְרַקֵּד הַפַּעַם,
לֹא אֶרְאֶה אֶת גְּבֶרֶת וִיקִי לְעוֹלָם!
רַק חֲבָל לִי עַל הַכֶּסֶף, שֶׁנָּמַס כַּקֶּרַח,
כַּאֲשֶׁר יוֹם יוֹם עִם פֶּרַח רַצְתִּי כְּמוֹ תֶּרַח...
לְבָבִי בִּי, לְבָבִי בִּי, כְּמִפְרָשׂ תָּפוּחַ
וְהָאַהֲבָה הוֹי, שֶׁיִּקַּח הָרוּחַ.
על הגרסה: תמלול משמיעה שעשה מאיר נוי על פי ההקלטה.

הקלטות (1)

פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה

בין הבתים משולב מלל של שחקן מגמגם.

על השיר

השיר בוצע בתכנית של תאטרון "לי לה לו" בשנת 1946, כנראה "כך כתוב בלקסיקון" או "מכירה כללית" (בשתיהן השתתפו מבצעי השיר). בארכיון משה וילנסקי שבספרייה הלאומית, נמצא הטקסט מודפס במכונת כתיבה, וכן תווים בליווי פסנתר. הטקסט אינו מופיע בספר משירי אלתרמן "פזמונים ושירי זמר".

תאריך ההקלטה ומקורה אינם ברורים - כנראה זהו תקליט שידור של "קול ישראל". השיר שודר בתכנית הרדיו "שאלה של טעם" בתאריך 22.9.1984. אלמוני הקליט את השידור מהרדיו ובסופו של דבר ההקלטה הגיעה לידינו.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם