מילים (2 גרסאות)

יֵשׁ שׁוֹקוֹלָדָה מְתֻקָּה
וְלִימוֹנָדָה חֲמוּצָה
וּמַרְמֶלָדָה לִלְקִיקָה
וּמִין פּוֹמָדָה לִמְצִיצָה.

וְיֵשׁ עוּגוֹת טוֹבוֹת עִם קְרֵם,
וְיֵשׁ לַחְמָנִיּוֹת עִם Jam,
וְתוּפִינִים וּרְקִיקִים
וְסֻכָּרִיּוֹת בְּשַׂקִּיקִים.

תִּקְנֶה, אָדוֹן, תִּקְנִי, גְּבִרְתִּי,
טַעַם גַּן-עֵדֶן אֲמִתִּי.

כִּי מִי שֶׁלֹּא טָעַם
אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַטַּעַם,
וּמִי שֶׁכְּבָר טָעַם
אֵינוֹ רוֹצֶה לִטְעֹם עוֹד פַּעַם.

הַכֹּל בְּזוֹל, הַכֹּל הַכֹּל בְּזוֹל,
זֶה טוֹב, זֶה טוֹב, לִרְאוֹת וְלֶאֱכֹל.
אַךְ טוֹב יוֹתֵר, יָא, טוֹב יוֹתֵר,
שֶׁכְּבָר יֹאכַל זֶה מִישֶׁהוּ אַחֵר.

תִּקְנֶה, אָדוֹן, תִּקְנִי, גְּבִרְתִּי,
טַעַם גַּן-עֵדֶן אֲמִתִּי.

אֶצְלֵנוּ, בִּשְׁכוּנַת קַוְקָז,
יָרַד בַּלַּיְלָה גֶּשֶׁם עַז,
וּכְשֶׁאֶצְלֵנוּ גֶּשֶׁם יֵשׁ
קוֹרְאִים אֶת מְכַבֵּי הָאֵשׁ.

אוֹכְלִים עוּגוֹת טוֹבוֹת עִם קְרֵם,
וְגַם לַחְמָנִיּוֹת עִם Jam,
וּבָרְחוֹבוֹת כָּל בְּנֵי טִיפְלִיס
שָׁטִים בָּאֳנִיּוֹת שֶׁל כִּיס.

וּכְדֵי לִרְאוֹת אֶת זֶה בָּרוּר
תָּבוֹא אֶצְלֵנוּ קְצָת לָגוּר.

כִּי מִי שֶׁלֹּא טָעַם
אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַטַּעַם,
וּמִי שֶׁכְּבָר טָעַם
אֵינוֹ רוֹצֶה לִטְעֹם עוֹד פַּעַם.

בַּיַּבָּשָׁה - אַתָּה נִרְדָּם
וּמִתְעוֹרֵר - אַתָּה בַּיָּם.
אַךְ טוֹב יוֹתֵר, יָא, טוֹב יוֹתֵר,
שֶׁיִּתְעוֹרֵר כָּךְ מִישֶׁהוּ אַחֵר.

תִּקְנֶה, אָדוֹן, תִּקְנִי, גְּבִרְתִּי,
טַעַם גַּן-עֵדֶן אֲמִתִּי.

עַמִּים יֵשׁ בָּעוֹלָם, הָמוֹן,
וְלֹא כֻּלָּם שׁוֹנְאֵי צִיּוֹן.
יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה, יְדִידִי,
הָאוֹהֲבִים אֶת הַיְּהוּדִי.

יֵשׁ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ עִם קְרֵם,
יֵשׁ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ עִם Jam,
לָכֵן, הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה
הִיא לֹא לִסְמֹךְ עַל אַהֲבָה.

אִישׁ לֹא יָבִין זֹאת, יְדִידִי,
אֶת זֹאת יָבִין רַק הַיְּהוּדִי.

כִּי מִי שֶׁלֹּא טָעַם
אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַטַּעַם,
וּמִי שֶׁכְּבָר טָעַם
אֵינוֹ רוֹצֶה לִטְעֹם עוֹד פַּעַם.

רַק פֹּה, רַק פֹּה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
שׁוּם זָר, שׁוּם גּוֹי אוֹתָנוּ לֹא אוֹכֵל.
וּמִשּׁוּם כָּךְ וּמִשּׁוּם זֶה,
אוֹכְלִים אֲנַחְנוּ דּוּגְרִי זֶה אֶת זֶה.

תִּקְנֶה, אָדוֹן, תִּקְנִי, גְּבִרְתִּי,
טַעַם גַּן-עֵדֶן אֲמִתִּי.
כותרת: מִי שֶׁלֹּא טָעַם אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַטַּעַם
[אבל בגוף השיר: אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַטַּעַם]

בפזמון פעם 1:
הַכֹּל בְּזוֹל אֲבָל בְּזוֹל
זֶה טוֹב לִרְאוֹת וְלֶאֱכֹל

בית נוסף לפני הבית האחרון:
בַּלַּיְלָה סְטָלִין הָאָדֹם
יָשֵׁן לוֹ וְחוֹלֵם חֲלוֹם
אוֹמֵר לוֹ לֶנֵין: מֶה חָדָשׁ?
עוֹנֶה לוֹ סְטָלִין: אֵין חָדָשׁ
אוֹכְלִים עוּגוֹת טוֹבוֹת עִם קְרֵם
וְגַם לַחְמָנִיּוֹת עִם גֵ'ם
אֲבָל בְּפִינְלַנְד, יָא אָדוֹן
אוֹכְלִים דָּבָר שֶׁשְּמוֹ חֶרְבּוֹן
וְאַל תִּשְׁאַל אוֹתִי מַה זֶּה
וְאֵיזֶה טַעַם יֵש לַזֶּה

כִּי מִי שֶׁלֹּא טָעַם...

אֶת זֶה אֶפְשָׁר הָיָה בְּזוֹל
גַּם פֹּה בַּבַּיִת לֶאֱכֹל
לָבוֹא לְפִינְלַנְד קַל אָמְנָם
אֲבָל הַקּוּנְץ הוּא אֵיךְ לָצֵאת מִשָּׁם
תִּקְנֶה אָדוֹן, תִּקְנִי גְּבִרְתִּי
טַעַם גַּן-עֵדֶן אֲמִתִּי
מקור: "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך א" , הוצאת הקיבוץ המאוחד , תשל"ז , 165 –167

הקלטות (1)

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: שמעון כהן
פסנתר: שמעון כהן
שנת הקלטה: 1974

תכנית רדיו בסדרה "פזמונאי האתמול" בגלי צה"ל.

על השיר

שיר מתוך תכנית נ"ב של תיאטרון "המטאטא": "לאורך כל החזית" (בכורה: 20.2.1940). בערוץ היוטיוב שיר-עד נקרא השיר "מוכר השקדים הקווקזי".

בהקלטה בגלי צה"ל הסביר יעקב טימן בסוף השיר כי הבסיס למוטו של השיר הוא כי היה רוכל שמכר שקדים ונהג להכריז: "מי שלא טעם אינו יודע את הטעם".

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם