מילים (3 גרסאות)

כֹּה, כֹּה קְטַנָּה אַתְּ
וְעוֹלָמֵךְ כֻּלּוֹ עֲרָפֶל.
שְׁלֵמוּת תֵּדַע נַפְשֵׁךְ,
הֲרֵי הָאָרֶץ, מוֹלֶדֶת יְחִידָה, וְטִבְעִית עֲבוּרֵךְ.
כֹּה, כֹּה קְטַנָּה אַתְּ
וְכֹה רַבּוֹת הַתִּקְווֹת בָּךְ תָּלִיתִי.

אַתְּ תּוֹכִיחִי לִי שֶׁיִּסּוּרֵינוּ לֹא בָּאוּ חִנָּם.
אַתְּ לֹא רוֹאָה, לֹא מַרְגִּישָׁה כְּלוּם
וַאֲנִי, לִפְנֵי עֲרִיסָתֵךְ אֶת רֹאשִׁי אַרְכִּין
וּשְׂפָתַי תְּפִלָּה לוֹחֲשׁוֹת
וְלִבִּי, כֻּלּוֹ, הוֹמֶה תִּקְווֹת, עֲתִידוֹת שִׁלּוּמִים,
אַל תַּכְזִיבִי, אַל תַּכְזִיבִי.
כֹּה, כֹּה קְטַנָּה אַתְּ
וְכֹה רַבּוֹת הַתִּקְווֹת בָּךְ תָּלִיתִי.
על הגרסה: השיר תומלל מביצוע הקנטטה.
כֹּה קְטַנָּה אַתְּ וְעוֹלָמֵךְ כֻּלּוֹ עֲרָפֶל,
וַאֲנִי הַרְבֵּה אֶחְשֹׁב עֲלַיִךְ...
בְּטוּחָנִי: שְׁלֵמוּת תֵּדַע נַפְשֵׁךְ;
הֲרֵי הָאָרֶץ - מוֹלֶדֶת יְחִידָה וְטִבְעִית עֲבוּרֵךְ.
הַקְּבוּצָה, סְדָרֶיהָ, דְּרִישׁוֹתֶיהָ -
לֹא פְּרִי בְּחִילָה בְּכִעוּר*, תְּהֵא לָךְ -
וְעַל יָדֵךְ תָּמִיד הָאֵם!

אַתְּ, קְטַנָּתִי, לֹא תַּעַמְדִי עוֹד בֵּין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת:
אֶרֶץ - אֵם.
וְלֹא יְזַעֲזַע אֶת דִּמְיוֹנֵךְ קוֹשְׁמַר* הַלַּיְלָה
בִּתְמוּנוֹת נוֹרָאוֹת מִתּוֹךְ חַיֶּיהָ שֶׁל הַבּוֹדֶדֶת שָׁם
הַמִּתְלַבֶּטֶת בְּיִסּוּרֶיהָ -
אִמָּא.

כֹּה קְטַנָּה אַתְּ.
וְכֹה רַבּוֹת הַתִּקְווֹת בָּךְ תָּלִיתִי.
בָּךְ אֲחַפֵּשׂ אֶת הַשְּׁלֵמוּת שֶׁנִּגְזְלָה
מִמֶּנִּי
אַתְּ תּוֹכִיחִי לִי
שֶׁיִּסּוּרֵינוּ - שֶׁלִּי וְשֶׁל אִמִּי, בִּגְלָלִי -
לֹא בָּאוּ חִנָּם

אַל תַּכְזִיבִי תִּקְווֹת, פָּעוֹטָה!
אַל תִּדְחִינִי לִתְהוֹם יֵאוּשׁ וּמוּסָר כְּלָיוֹת.
מָה הַשִּׁלּוּמִים אוֹתָם אָבִיא אָז לְאִמָּא?
מָה אֶשְׁקֹל אָז נֶגֶד לֵילוֹתֶיהָ שֶׁעָבְרוּ לְלֹא שֵׁנָה*.
שַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁהִלְבִּינוּ לְלֹא עֵת?

אַתְּ לֹא רוֹאָה, לֹא מַרְגִּישָׁה כְּלוּם -
וַאֲנִי, לִפְנֵי עֲרִיסָתֵךְ אֶת רֹאשִׁי אַרְכִּין
וּשְׂפָתַי תְּפִלָּה לוֹחֲשׁוֹת - -
וְלִבִּי כֻּלּוֹ הוֹמֶה תִּקְווֹת. עֲתִידוֹת, שִׁלּוּמִים -
אַל תַּכְזִיבִי, אַל תַּכְזִיבִי!
על הגרסה: השיר, כפי שמופיע: בלי ניקוד ועם שורות שמילותיהן לא בתחילת השורה, בספר 'גבת - מקורות וקורות', דפוס הקיבוץ המאוחד, 1937.

מפרש אלי ס"ט:

בשונה משירים אחרים בספר, שיר זה הוא ללא ניקוד.

הכתיב - חסר,

'שנה' צריך להקרא - 'שינה'

'כעור' צריך להקרא - 'כיעור' 

'קושמר' היא מילה רוסית שמשמעותה - 'סיוט'.

כֹּה קְטַנָּה אַתְּ
וְכֹה רַבּוֹת הַתִּקְווֹת בָּךְ תָּלִיתִי,
בָּךְ אֲחַפֵּשׂ אֶת הַשְּׁלֵמוּת שֶׁנִּגְזְלָה
מִמֶּנִּי
אַתְּ תּוֹכִיחִי לִי
שֶׁיִּסּוּרֵינוּ - שֶׁלִּי וְשֶׁל אִמִּי, בִּגְלָלִי
לֹא בָּאוּ חִנָּם

אַל תַּכְזִיבִי תִּקְווֹת, פָּעוֹטָה !
אַל תַּדִּיחִינִי לִתְהוֹם יֵאוּשׁ וּמוּסַר כְּלָיוֹת
מָה הַשִּׁלּוּמִים אוֹתָם אָבִיא אָז לְאִמָּא?
מָה אֶשְׁקֹל אָז נֶגֶד לֵילוֹתֶיהָ שֶׁעָבְרוּ
לְלֹא שֵׁנָה
שַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁהִלְבִּינוּ לְלֹא עֵת ?

אַתְּ לֹא רוֹאָה, לֹא מַרְגִּישָׁה כְּלוּם
וַאֲנִי, לִפְנֵי עֲרִיסָתֵךְ אֶת רֹאשִׁי אַרְכִּין
וּשְׂפָתַי תְּפִלָּה לוֹחֲשׁוֹת
וְלִבִּי, כֻּלּוֹ, הוֹמֶה תִּקְווֹת, עֲתִידוֹת
שִׁלּוּמִים,
אַל תַּכְזִיבִי, אַל תַּכְזִיבִי.
על הגרסה: מתוך 'אך זמר יש לנו' - מזמורי ופזמוני גבת, הוצאה פרטית של קיבוץ גבת, בעריכת דני הדרי, 2007. 

הקלטות (1)

על השיר

שיר מקומי מקיבוץ גבת, מתוך הקנטטה "גבת". הקנטטה הולחנה בידי אברהם דאוס בתקופה שבה היה חבר הקיבוץ והוקלטה בירושלים בביצוע מקהלת חברי הקיבוץ בליווי תזמורת קול ישראל. החברים המבצעים השתייכו לפלג המפ"מי של הקיבוץ שהתפלג כשנה קודם לכן מהפלג המפא"י, שמאוחר יותר היה שותף לייסוד קיבוץ יפעת.

הפניה בשיר היא לתינוקת שלומית נתן (1952-1928), מילדיה הראשונים של גבת (נוסד ב-1926).

תודה לארכיון קיבוץ גבת ולעדה קציר, בת וחברת הקיבוץ על עזרתם בתחקיר. 

שירים נוספים מאותה קנטטה:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם