מילים (3 גרסאות)

עֻזּוּ אַחִים [ בשני הביצועים של עמוס גלעד: רֵעִים ]
שָׁלְבוּ רֵעַי יָדַיִם בַּמָּחוֹל
וּתְנוּ הַזֶּמֶר חַי צָעִיר
הֵי -
עוּרוּ אַחִים, הָרִימוּ קוֹל,
כָּךְ פּוֹרֵץ הַשִּׁיר
מוּל עַזָּה הָעִיר.
יַחַד, קָדִימָה,
הָרֶגֶל תָּעֹז, הַלֵּב יַעֲלֹז
בְּ-
הוֹרָה נח"ל מְחֻדֶּשֶׁת
שִׁיר שֶׁל מֶרֶץ,
הוֹרָה נַחַל עֹז.
על הגרסה: גרסת השיר שנכתב בהכנות ובוצע בחג אזרוח היאחזות נחל עוז, כפי שנרשמה ע"י חברי הקיבוץ: מושקה שלו וגורי קרגמן שהיו מצוות ההפקה של החג. ר' להלן צילום מארכיון קיבוץ נחל עוז, שנמסר ל"זמרשת" בעזרתו של חבר הקיבוץ יענקלה כהן. גרסה זו פורסמה מאוחר יותר ע"י ד"ר מרדכי נאור.
עֻזּוּ רֵעִים
שָׁלְבוּ אַחַי יָדַיִם בַּמָּחוֹל
וּתְנוּ הַזֶּמֶר
חַי צָעִיר הֵי
עֻזּוּ רֵעִים
שִׁירַת הַדּוֹר תַּעֲלֶה וְתִפְרַח
מוּל עַזָּה הָעִיר
יַחַד קָדִימָה הַלֵּב יַעֲלֹז
הָרֶגֶל תָּעֹז בְּהוֹרָה נֶגֶב מְחֻדֶּשֶׁת
שִׁיר שֶׁל מֶרֶץ
הוֹרָה נַחַל עֹז
על הגרסה: גרסת המילים שתומללה מביצועו של עמוס גלעד (לעיל) ושעל פי הקדמתו נלמדה בתנועת "התנועה המאוחדת" בקריית חיים, בשנות החמישים. הגרסה נמסרה ל"זמרשת" מארכיון קיבוץ נחל עוז, בעזרתו של חבר הקיבוץ יענקלה כהן.
עוּרוּ אַחִים
שָׁלְבוּ רֵעַי יָדַיִם בַּמָּחוֹל
וּתְנוּ הַזֶּמֶר
הַי צָעִיר הֵי
עוּרוּ אַחִים הָרִימוּ קוֹל
כָּךְ עוֹלֶה פּוֹרֵץ שִׁירָה [ לפי תמר זיגמן: הַשִּׁיר ]
מוּל עַזָּה הָעִיר
יַחַד קָדִימָה הָרֶגֶל תָּעֹז
הַלֵּב יַעֲלֹז בְּהוֹרָה נֶגֶב מְחֻדֶּשֶׁת
שִׁיר שֶׁל מֶרֶץ
הוֹרָה נַחַל עֹז
על הגרסה: מהנספח ל" י ש ר א ק ל א ס י?", קלאסיקה ישראלית וישראליות בנוסח קלאסי בשיריה של נעמי שמר, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת תמר זיגמן, האוניברסיטה העברית 2018, עמ' 400.

הקלטות (3)

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00

ביצוע גרסת המילים שפרסם מוטקה נאור. ההקלטה, מארכיון קיבוץ נחל עוז, נמסרה ל"זמרשת" בעזרתו של חבר הקיבוץ יענקלה כהן. השיר הוקלט במסגרת שימור שעשו האחים גלעד מעין גדי - צבי (גרימי)  ז"ל ועמוס של שירים ששרו בתנועת "התנועה המאוחדת" בקריית חיים בשנות החמישים. 

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00

ביצוע גרסת המילים כפי שנלמדה בתנועת "התנועה המאוחדת", בקריית חיים. ההקלטה, מארכיון קיבוץ נחל עוז, נמסרה ל"זמרשת" בעזרתו של חבר הקיבוץ יענקלה כהן. השיר הוקלט במסגרת שימור שעשו האחים גלעד מעין גדי - צבי (גרימי) ז"ל ועמוס, של שירים ששרו בתנועת "התנועה המאוחדת" בקריית חיים בשנות החמישים.

0:00 0:00
גיטרה: עפר גביש
שנת הקלטה: 3.7.2023

על השיר

שיר נשכח, משיריה של נעמי שמר (נעמי ספיר, כשנכתב השיר).

ביום 14.9.2012 פרסם ב"אתר החופשי של בני קריית חיים" עורך האתר - גייזי (אליעזר) שביט (שייטוביץ'), שנולד (1934) בקרייה ולשעבר חבר קיבוץ נחל עוז בקשה בזו הלשון: 'בתום ליל חג העליה לנחל עוז נפרדו האמנים מחברי הקיבוץ ונעמי ספיר (שמר) קצינת התרבות של הנחל חיברה שיר ולחן מי שזוכר את הלחן יבורך !'.

על פי היומון "דבר" מיום 30.9.1953, חגיגות יסוד הקיבוץ (במקום היאחזות נח"ל) הייתה ביום 29.9.1953.

נראה שאת המילים (ר' לעיל) שפרסם גייזי, ליד בקשתו, הוא מצא באתרו של ד"ר מרדכי נאור.

קצת יותר מ- 10 שנים לאחר פרסום הבקשה, ב- 18.5.2023, הגיעה תשובתה של ד"ר דינה גרייצר, היסטוריונית וחובבת של הזמר העברי: אני יודעת את הלחן. למדתי אותו בתנועה המאוחדת ברחובות, מטומי (יעקב) טוכמן ז"ל, מדריכנו האהוב, שנרצח, ע"י פידאיון, בנחל עוז, ב- 1954.

מאשר ל"זמרשת" כצל'ה - אברהם כ"ץ-עוז (יליד תל-אביב 1934), ח"כ לשעבר, מטעם מפא"י ו"המערך" ושר החקלאות בממשלת האחדות של שמיר, ממקימי קיבוץ נחל עוז, שנעמי (אז ספיר) וגדעון שמר היו מצוות ששלח פיקוד הנח"ל לעזור בחגיגות איזרוח ההיאחזות.

מ"שיר פרידה" (ללא לחן) שכתבה נעמי ספיר לחברי נחל עוז, בשם כל חברי צוות התרבות מפיקוד הנח"ל, שסייע בחגיגות האיזרוח, שהושאר על לוח המודעות כשהצוות עזב ניתן ללמוד שבנוסף לנעמי ספיר וגדעון שמר הצוות כלל גם את סימה, אברמל' ומיכה.  

תמונתה של נעמי ספיר, מנצחת על המקהלה באירוע האיזרוח של נחל-עוז, עם תודתה של נעמי שמר על פרסום התמונה ב"אתר החופשי של בני קריית חיים".   

רוב תודות ליענקל'ה כהן, יליד גן-יבנה, 1934, שהצטרף לגרעין המייסד של נחל-עוז ועד היום שם, על התגייסותו לאיסוף החומרים והמידע שנמסרו באדיבות ארכיון נחל-עוז.  

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם