מילים

בּוֹשׁוּ מֵאֵבֶל יָחִיד, מִשֶּׁבֶת דּוּמָם
וּבְכוֹת עַל כּוֹכַבְכֶם אֲשֶׁר עֻמָּם.
בַּאֲבֹד הַכֹּל טוֹב עִם הָעֵדָה
הֱיוֹת, עִם הַשְּׁכוּלָה וְהָאוֹבֵדָה,
טוֹב הִתְעַנּוֹת עִמָּהּ בְּעֹנִי וּבְצַעַר,
כְּעֵץ בַּשּׁוֹאָה הֵרָעֵץ עִם כָּל עֲצֵי הַיַּעַר;
כְּעֵץ הִשּׁוֹחַ דֹּם וְנָשׂוֹא רֹאשׁ בְּרָמָה,
וְגָאֹה עַל כָּל אֵיד וְעַל כָּל שׁוֹאָה קָמָה!
בּוֹשׁוּ מֵאֵבֶל יָחִיד, מִשֶּׁבֶת דּוּמָם
וּבְכוֹת עַל כּוֹכַבְכֶם אֲשֶׁר עֻמָּם.
נוּדוּ לְדִמְעַת יָחִיד, תְּפַךְ לֹא חֲנוּנָה,
רַק בִּבְכִי הָעֵדָה תִּמְצָא אֶת תִּקּוּנָהּ.
מקור: "יצחק אדל (מעבד): לשוננו רינה - 50 שירי מקהלה לקולות שווים" , המרכז לתרבות ולחינוך, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל , תשל"א 1971 , 120
על הגרסה: מובא כאן בהבדלי ניקוד אחדים ביחס למקור. במקור: "בַּאֲבוֹד", "וְנָשֹׂא".

הקלטות (1)

0:00 0:00
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
שנת הקלטה: 2007
מקור: מחווה ליצחק אדל במדרשת לוינסקי

על השיר

את היצירה הקדיש המלחין לאוריאל (אורי) שטם, בן משפחתו, שנהרג בתאונת רכבת בעת שירותו בבריגדה ב-1943.

על-פי דברים שנאמרו בערב המחווה ליצחק אדל במכללת לוינסקי (2007), היצירה בוצעה לראשונה ב-1954 על ידי מקהלת סמינר לוינסקי בניצוחו של המלחין בערב שהוקדש לאורי ולגיל-הנריק אדל, בנו המאומץ של אדל, שנפטר ממגפת הטיפוס ב-1944, שנה אחרי בן-דודו אורי.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם