הקטן
גופן
הגדל
גופן
הקטנטנה הסמיקה
הַקְּטַנְטַנָּה הִסְמִיקָה כְּיַהֲלֹם הִבְרִיקָה, אֵשׁ בְּלִבִּי הִדְלִיקָה, כְּלָל לֹא יָדְעָה רַחֵם. הָבָה וְאֶשָּׁקֶנָּה אֵין חֲמוּדָה מִמֶּנָּה עָפָה לָהּ וְאֵינֶנָּה וָאֶשָּׁאֵר בָּדָד עָפָה צִפּוֹר אֱלוֹהַּ אֵין עוֹד אַחַת כָּמוֹהָ, אָנָה עַתָּה אָבוֹאָה? אֵין בִּלְעָדֶיהָ אוֹר. שְׁתַּיִם עֵינֶיהָ פֶּלֶא לֹא עוֹד אֶרְאֶה כָּאֵלֶּה. כָּל הָעוֹלָם לִי כֶּלֶא – כֶּלֶא לְלֹא רַחֵם.הקטנטנה הסמיקה כיהלום הבריקה, אש בליבי הדליקה, כלל לא ידעה רחם הבה ואשקנה אין חמודה ממנה עפה לה ואיננה ואשאר בדד עפה ציפור אלוה אין עוד אחת כמוה, אנה עתה אבואה? אין בלעדיה אור. שתיים עיניה פלא לא עוד אראה כאלה. כל העולם לי כלא - כלא ללא רחם.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: עממי ספרדי-יהודי
תרגום/נוסח עברי: אהרון ברוך, עמנואל כץ
לחן: עממי ספרדי-יהודי

הַקְּטַנְטַנָּה הִסְמִיקָה
כְּיַהֲלֹם הִבְרִיקָה,
אֵשׁ בְּלִבִּי הִדְלִיקָה,
כְּלָל לֹא יָדְעָה רַחֵם.

הָבָה וְאֶשָּׁקֶנָּה
אֵין חֲמוּדָה מִמֶּנָּה
עָפָה לָהּ וְאֵינֶנָּה
וָאֶשָּׁאֵר בָּדָד

עָפָה צִפּוֹר אֱלוֹהַּ
אֵין עוֹד אַחַת כָּמוֹהָ,
אָנָה עַתָּה אָבוֹאָה?
אֵין בִּלְעָדֶיהָ אוֹר.

שְׁתַּיִם עֵינֶיהָ פֶּלֶא
לֹא עוֹד אֶרְאֶה כָּאֵלֶּה.
כָּל הָעוֹלָם לִי כֶּלֶא –
כֶּלֶא לְלֹא רַחֵם.
הקטנטנה הסמיקה
כיהלום הבריקה,
אש בליבי הדליקה,
כלל לא ידעה רחם

הבה ואשקנה
אין חמודה ממנה
עפה לה ואיננה
ואשאר בדד

עפה ציפור אלוה
אין עוד אחת כמוה,
אנה עתה אבואה?
אין בלעדיה אור.

שתיים עיניה פלא
לא עוד אראה כאלה.
כל העולם לי כלא -
כלא ללא רחם.


מילים בשפת המקור (לדינו)

Pasharo d'ermozura

Por una kaza chika,
vidi una ijica
de anyos era chika
Le declari amor.

Sali delante d'eya
hermoza como l´estreya
ya m´ensendio con teya
sin tener piadad.

Pasharo d´ermozura
linda la tu figura
aserkate al mio lado
te oyere la boz.

El pasharo s´aserka
s´aserka del mio lado
En fin de dos minutos
el pasharo bolo.

El pasharo bolando
mi korason yorando
El me desho asperando
sin tener piadad.
הקלטת זמרדע
ביצוע: מינה טוחנר (טירנובר)

מינה טוחנר ביצעה במקור את השיר עם יצחק לוי עוד בטרם נדפסה הגרסה העברית.



על השיר

השיר נקרא גם "ציפור היופי".

ביצועים נוספים:

התרגום העברי הוא ככל הנראה מאת עמנואל כ"ץ. הוא נדפס לראשונה בשנת 1954 בחוברת "מן המוסיקה של עמי הים-התיכון, 9 רומנסות יהודיות ספרדיות". בהקדמה לספר, שכתב יצחק לוי, הוא מציין כי את התרגומים כתב עמנואל כ"ץ.

אולם הגיעו אלינו שתי עדויות נוספות:

על פי מינה טוחנר, השיר תורגם במיוחד עבורה עוד בימי מלחמת השחרור. מאידך, לפי שלמה כ"ץ, בנו של המתרגם, כל הרומנסות שתירגם אביו תורגמו לבקשת יצחק לוי ועבורו.

עדות אחרת, מפי אסתר ברוך (גולדמן) מעלה כי השיר תורגם קודם לכן, על-ידי אהרון ברוך:

את השיר תרגם מלדינו גיסי, אהרון ברוך ז"ל, שהיה חברו הקרוב ביותר של יצחק לוי ז"ל. השיר תורגם בתקופת המנדט והושר ברדיו "קול ירושלים". בני משפחת ברוך (אישי כיום) סיפרו לי שישבו לשמעו ובפירוש נאמר שם "עברית: אהרון ברוך".

כילדה, הכרתי את השיר כבר בתקופת המנדט. בוודאי אפשר לאמת אינפורמציה זו עם בני משפחת לוי.

עדות לקדמותו של הנוסח העברי נמצאה בפנקס הפרטי של איה רופין (עמ' 198 - 199). לפי מבחר השירים בסביבתו הוא הוכנס בשנת 1942 או סמוך מאוד לאחר מכן.

לשיר המקורי בלדינו גרסאות רבות. ברכה צפירה מביאה בספרה "קולות רבים" בית נוסף בלדינו באותו לחן ומספרת שהושר בשכונות ירושלים בשנות העשרים. ראו ב"אוצר שירי לדינו" נוסח מרובה בתים עם תרגום עברי נאמן מאת אבנר פרץ וכן נוסח נוסף

לפי החוברת "שחר אעיר מתנומות: שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים" (המרכז לחקר המוסיקה היהודית, 2011), הושר בלחן זה בית אחד מהפיוט "אליו מי הקשה".

 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירים מתורגמים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם