מול הנרות (לחן אברהם דאוס) ♫

זַמְּרִי נַפְשִׁי לַמְּנוּחָה, שִׁירִי לַשַּׁבָּת,
תִּזַּל לָהּ תְּפִלָּתִי בְּנַחַת וּלְאַט.
כַּפַּי הָעֲמֵלוֹת אַאֲהִיל עַל הַנֵּרוֹת,
בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנִי לַשַּׁבָּת הַזֹּאת.

יֵשׁ שָׂדוֹת שֶׁבָּעֵמֶק, יֵשׁ כְּרָמִים בַּכְּפָר,
הָאִכָּר חָרַשׁ, הַכּוֹרֵם עָדַר.
שֶׁמֶש לֹא חָסַכְתָּ וּבִרְכַּת מָטָר,
אַל תְּכַלֶּה הַכֶּרֶם וּשְׂדֵה הַבַּר!

מִכָּל פִּנָּה בַּבַּיִת צוֹהֶלֶת מְנוּחָה,
יוֹם זֶה לַמַּרְגּוֹעַ, שַׁבָּת הַבְּרוּכָה!
מִכָּל מְלָאכָה עָשִׂיתִי הַיּוֹם אֲנִי אֶשְׁבֹּת,
בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנִי לַשַּׁבָּת הַזֹּאת.