מילים (5 גרסאות)
בְּגִנַּת פְּרָחִים רַחֲבַת יָדַיִם
תַּחַת שִׂיחַ מְבֻדָּד
שָׁם אֵשֵׁב, אַבִּיט עַל פְּנֵי הַמַּיִם
אֶת דְּמוּתְךָ אֶרְאֶה בַּלָּאט.
שָׁם תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ,
מִכְתָּב אֶזְכֹּר מֵאֶמֶשׁ,
אֶת לִבִּי מָסַרְתִּי לָךְ.
הוֹי, לָמָּה?
הוֹי, לָמָּה זֶה הָלַכְתָּ,
אֶת הַשְּׁבוּעָה שָׁכַחְתָּ,
הָלַכְתָּ מִבְּלִי שׁוּב?
לָנֶצַח
אֶזְכֹּר אֶת אַהֲבָתֵנוּ
עֵדִים גַּם פְּנֵי הַמַּיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה.
בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה הוּא הוֹפִיעַ
זְרוֹעוֹתָיו אֵלַי שָׁלַח
בּוֹאִי נָא אִתִּי אֶל הָרָקִיעַ
שָׁם אֲנִי שֶׁלָּךְ לָעַד.
שָׁם תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ
זָכוֹר אֶזְכֹּר מֵאֶמֶשׁ
אֶת שְׁבוּעַת הָאַַהֲבָה.
הוֹי, לָמָּה...
תַּחַת שִׂיחַ מְבֻדָּד
שָׁם אֵשֵׁב, אַבִּיט עַל פְּנֵי הַמַּיִם
אֶת דְּמוּתְךָ אֶרְאֶה בַּלָּאט.
שָׁם תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ,
מִכְתָּב אֶזְכֹּר מֵאֶמֶשׁ,
אֶת לִבִּי מָסַרְתִּי לָךְ.
הוֹי, לָמָּה?
הוֹי, לָמָּה זֶה הָלַכְתָּ,
אֶת הַשְּׁבוּעָה שָׁכַחְתָּ,
הָלַכְתָּ מִבְּלִי שׁוּב?
לָנֶצַח
אֶזְכֹּר אֶת אַהֲבָתֵנוּ
עֵדִים גַּם פְּנֵי הַמַּיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה.
בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה הוּא הוֹפִיעַ
זְרוֹעוֹתָיו אֵלַי שָׁלַח
בּוֹאִי נָא אִתִּי אֶל הָרָקִיעַ
שָׁם אֲנִי שֶׁלָּךְ לָעַד.
שָׁם תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ
זָכוֹר אֶזְכֹּר מֵאֶמֶשׁ
אֶת שְׁבוּעַת הָאַַהֲבָה.
הוֹי, לָמָּה...
בְּגִנַּת פְּרָחִים רְחָבַת יָדַיִם
תַּחַת שִׂיחַ מְבֻדָּד
שָׁם אֵשֵׁב אַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַמַּיִם
אֶת דְּמוּתֵךְ אֶרְאֶה לָעַד
עֵת תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ
זָכֹר אֶזְכֹּר כְּאֶמֶשׁ
אֶת שִׁירַת הָאַהֲבָה
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ
בְּלֵיל תְּשוּקוֹת קוֹדֵחַ
וּמַנְגִּינוֹת פְּרָחִים
קָשַׁרְנוּ אֶת לִבּוֹתֵינוּ יַחַד
עֵדִים הֵם הַשָּׁמַיִם
וּמַלְאָךְ הָאַהֲבָה
[בַּיִת לְלֹא מִלִּים]
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ...
בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִיא תּוֹפִיעַ
וּבִזְרוֹעוֹתַי תִּצְנַח
בּוֹאִי נָא עִמִּי אֶל הָרָקִיעַ
שָׁם אֲנִי לָעַד שֶׁלָּךְ
עֵת תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ...
תַּחַת שִׂיחַ מְבֻדָּד
שָׁם אֵשֵׁב אַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַמַּיִם
אֶת דְּמוּתֵךְ אֶרְאֶה לָעַד
עֵת תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ
זָכֹר אֶזְכֹּר כְּאֶמֶשׁ
אֶת שִׁירַת הָאַהֲבָה
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ
בְּלֵיל תְּשוּקוֹת קוֹדֵחַ
וּמַנְגִּינוֹת פְּרָחִים
קָשַׁרְנוּ אֶת לִבּוֹתֵינוּ יַחַד
עֵדִים הֵם הַשָּׁמַיִם
וּמַלְאָךְ הָאַהֲבָה
[בַּיִת לְלֹא מִלִּים]
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ...
בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִיא תּוֹפִיעַ
וּבִזְרוֹעוֹתַי תִּצְנַח
בּוֹאִי נָא עִמִּי אֶל הָרָקִיעַ
שָׁם אֲנִי לָעַד שֶׁלָּךְ
עֵת תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ...
בְּגִנַּת פְּרָחִים רַחֲבַת יָדַיִם
תַּחַת שִׂיחַ מְלַבְלֵב
שָׁם אֵשֵׁב אַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַמַּיִם
שָׁם אֲנִי אוֹתָךְ אוֹהֵב
עֵת תִּבְקַע הַשֶּׁמֶשׁ
עוֹד אֶזְכּוֹר לֵיל אֶמֶשׁ
אֶת שִׁירַת הָאַהֲבָה
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ
בְּלֵיל תְּשׁוּקוֹת קוֹדֵחַ
וּמַנְגִּינַת פְּלָאִים
קָשַׁרְנוּ אֶת לִבּוֹתֵינוּ יַחַד
עֵדִים רַק הַשָּׁמַיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה
אוֹלֶה!
תַּחַת שִׂיחַ מְלַבְלֵב
שָׁם אֵשֵׁב אַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַמַּיִם
שָׁם אֲנִי אוֹתָךְ אוֹהֵב
עֵת תִּבְקַע הַשֶּׁמֶשׁ
עוֹד אֶזְכּוֹר לֵיל אֶמֶשׁ
אֶת שִׁירַת הָאַהֲבָה
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ
בְּלֵיל תְּשׁוּקוֹת קוֹדֵחַ
וּמַנְגִּינַת פְּלָאִים
קָשַׁרְנוּ אֶת לִבּוֹתֵינוּ יַחַד
עֵדִים רַק הַשָּׁמַיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה
אוֹלֶה!
בְּגִנַּת פְּרָחִים רַחֲבַת יָדַיִם
תַּחַת שִׂיחַ מְבֻדָּד
שָׁם אֵשֵׁב, אַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַמַּיִם
אֶת דְּמוּתְךָ אֶרְאֶה בַּלָּאט.
עת תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,
זָכוֹר אֶזְכֹּר לֵיל אֶמֶשׁ
אֶת שְׁבוּעַת הָאַַהֲבָה
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ
בְּלֵיל תְּשׁוּקה קוֹדֵחַ
וּמַנְגִּינַת פְּלָאִים
קָשַׁרְנוּ אֶת לִבּוֹתֵינוּ יַחַד
עֵדִים הם פְּנֵי הַמַּיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה.
בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה הוּא הוֹפִיעַ
זְרוֹעוֹתָיו אֵלַי הוּא שָׁלַח
בּוֹאִי נָא אִתִּי אֶל הָרָקִיעַ
שָׁם אֲנִי שֶׁלָּךְ לָעַד.
עֵת תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ,
מִכְתָּב כָּתוּב מֵאֶמֶשׁ,
אֶת לִבִּי מָסַרְתִּי לָךְ.
הוֹי, לָמָּה?
מַדּוּעַ זֶה הָלַכְתָּ,
אֶת הַשְּׁבוּעָה שָׁכַחְתָּ,
הָלַכְתָּ לְךָ בְּלִי שׁוּב?
לָנֶצַח, אֶזְכֹּר אֶת אַהֲבָתֵנוּ
עֵדִים הֵם הַשָּׁמַיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה.
תַּחַת שִׂיחַ מְבֻדָּד
שָׁם אֵשֵׁב, אַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַמַּיִם
אֶת דְּמוּתְךָ אֶרְאֶה בַּלָּאט.
עת תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,
זָכוֹר אֶזְכֹּר לֵיל אֶמֶשׁ
אֶת שְׁבוּעַת הָאַַהֲבָה
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ
בְּלֵיל תְּשׁוּקה קוֹדֵחַ
וּמַנְגִּינַת פְּלָאִים
קָשַׁרְנוּ אֶת לִבּוֹתֵינוּ יַחַד
עֵדִים הם פְּנֵי הַמַּיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה.
בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה הוּא הוֹפִיעַ
זְרוֹעוֹתָיו אֵלַי הוּא שָׁלַח
בּוֹאִי נָא אִתִּי אֶל הָרָקִיעַ
שָׁם אֲנִי שֶׁלָּךְ לָעַד.
עֵת תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ,
מִכְתָּב כָּתוּב מֵאֶמֶשׁ,
אֶת לִבִּי מָסַרְתִּי לָךְ.
הוֹי, לָמָּה?
מַדּוּעַ זֶה הָלַכְתָּ,
אֶת הַשְּׁבוּעָה שָׁכַחְתָּ,
הָלַכְתָּ לְךָ בְּלִי שׁוּב?
לָנֶצַח, אֶזְכֹּר אֶת אַהֲבָתֵנוּ
עֵדִים הֵם הַשָּׁמַיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה.
על הגרסה: מספר אליעזר יהושע: "את השיר שמעתי מפי אמי הרבה מאוד פעמים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כנראה בין השנים 1942-1946 (ב-1942 התגייס אבי לבריגדה היהודית, ואת השיר שמעתי לאחר גיוסו). אמנם הייתי ילד קטן, אך השיר נחרט בזכרוני ונזכרתי בו מפעם לפעם במשך השנים, ואף רשמתי אותו במחברת, אשר לצערי אינני מוצא אותה כעת. המילים, כפי שאני זוכרם, מתאימות גם לתקופה של מלחמת העולם השנייה, ומדברות כנראה, על אהוב שהתגייס למלחמה ונהרג."
שִׁיר הַבַּחוּרוֹת
...
עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ
מִכְתָּב כָּתוּב מֵאֶמֶשׁ
אֶת לִבִּי שָׁכַנְתִּי לָךְ
הוֹי לָמָּה לָמָּה זֶה הָלַכְתְּ
אֶת הַשְּׁבוּעָה שָׁכַחַתְּ
הָלַכְתְּ מִבְּלִי שׁוּב
לָנֶצַח אֶזְכֹּר אַהֲבָתֵנוּ
עֵדִים הָיוּ פְּנֵי הַמַּיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה
...
עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ
מִכְתָּב כָּתוּב מֵאֶמֶשׁ
אֶת לִבִּי שָׁכַנְתִּי לָךְ
הוֹי לָמָּה לָמָּה זֶה הָלַכְתְּ
אֶת הַשְּׁבוּעָה שָׁכַחַתְּ
הָלַכְתְּ מִבְּלִי שׁוּב
לָנֶצַח אֶזְכֹּר אַהֲבָתֵנוּ
עֵדִים הָיוּ פְּנֵי הַמַּיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 7 של שירים בלי תווים, עמ' 24.
הקלטות (4)
על השיר
ביצועים נוספים:
חנה רוזן (נ' 1926) מעידה ששרה אותו ב-1944 בקורס מ"כים בהגנה, על הכרמל קרוב לבנימינה.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.