הקטן
גופן
הגדל
גופן
ציפ
וְהִנֵּה הִיא שׁוּב עוֹבֶרֶת אֶת הַלֵּב גַּל חֹם הֵצִיף וְחוֹלֶפֶת הִיא בַּדֶּרֶךְ – וְהַגְּדוּד כֻּלּוֹ עַל בֶּרֶךְ מְחַיֵּךְ, רֵעַי, לְצִיפּ... מְחַיֵּךְ, רֵעַי, לְצִיפּ... בָּעוֹלָם אוֹמְרִים: צִפּוֹרָה אַךְ אֲנַחְנוּ בִּפְּרִינְצִיפּ אֶת צִפּוֹרָה לֹא נִזְכֹּרָה, רַק עִם לַיִל נַחֲזֹרָה וְנִלְחַשׁ בְּרַעַד: צִיפּ... וְנִלְחַשׁ בְּרַעַד: צִיפּ... צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ, צִיפִּי, צִיפִּי, לְדַבֵּר אַל נָא תּוֹסִיפִי! כִּי כְּשֶׁאַתְּ מִמּוּל עוֹבֶרֶת, כָּל הָאָרֶץ מִסְתַּחְרֶרֶת, מִכּוֹכָב וְעַד יָרֵחַ שְׁמֵךְ בִּלְבַד כֹּה מְשַׁגֵּעַ! צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ, צִיפִּי, צִיפִּי, צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ. הִיא אֶתְמוֹל אָמְרָה: יַקִּיר לִי אֶת שְׂפָתַי לְךָ אֶתֵּן... וְרוֹמַנְס, אָמְרָה, תָּשִׁיר לִי – רַק הַגּוּף שֶׁלָּהּ מַזְכִּיר לִי מַחְסָנִית כָּזֹאת שֶׁל בְּרֶן... מַחְסָנִית כָּזֹאת שֶׁל בְּרֶן... לִי שִׁלְשׁוֹם אָמְרָה: הַבֵּט כָּאן: בּוֹא נֵלֵךְ לַמְּעָרוֹת... וְלִבִּי מַמָּשׁ הִרְטִיט כָּךְ – יֵשׁ לָהּ קוֹל כְּמוֹ לַדָּוִידְקָה – כְּמוֹ דָּוִידְקָה בִּצְרוֹרוֹת... כְּמוֹ דָּוִידְקָה בִּצְרוֹרוֹת... צִיפּ, צִיפּ... יוֹם אֶחָד אִתִּי הִתְחִילָה אָז אָמַרְתִּי: תְּנִי לִחְיוֹת – הִיא נָתְנָה לוֹ זְבֶּנְגְ בַּצֶּלַע, וּמֵאָז יֵשׁ לוֹ, מִמֵּילָא, אֵיךְ אוֹמְרִים? מוּסַר כְּלָיוֹת... כַּמּוּבָן, מוּסַר כְּלָיוֹת... וְהִנֵּה הִיא שׁוּב עוֹבֶרֶת, אֶת הַלֵּב גַּל חֹם הֵצִיף וְחוֹלֶפֶת הִיא בַּדֶּרֶךְ וְהַגְּדוּד כֻּלּוֹ עַל בֶּרֶךְ מְחַיֵּךְ, רֵעַי, לְצִיפּ... מְחַיֵּךְ, רֵעַי, לְצִיפּ... צִיפּ, צִיפּ...והנה היא שוב עוברת את הלב גל חום הציף וחולפת היא בדרך - והגדוד כולו, על ברך, מחייך, ריעי, לציפ... מחייך ריעי, לציפ... בעולם אומרים: ציפורה אך אנחנו בפרינציפ, את ציפורה לא נזכורה, רק עם ליל נחזורה ונלחש ברעד: ציפ... ונלחש ברעד: ציפ... ציפ, ציפ, ציפ, ציפ, ציפי, ציפי, לדבר אל נא תוסיפי! כי כשאת ממול עוברת, כל הארץ מסתחררת, מכוכב ועד ירח - שמך בלבד כה משגע! ציפ, ציפ, ציפ, ציפ, ציפי, ציפי, ציפ, ציפ, ציפ. היא אתמול אמרה: יקיר לי את שפתי לך אתן... ורומנס, אמרה, תשיר לי - רק הגוף שלה מזכיר לי מחסנית כזאת של ברן... מחסנית כזאת של ברן... לי שלשום אמרה: הבט כאן: בוא נלך למערות... ולבי ממש הרטיט כך - יש לה קול כמו לדוידקה - כמו דוידקה בצרורות... כמו דוידקה בצרורות... ציפ, ציפ... יום אחד איתי התחילה אז אמרתי: תני לחיות - היא נתנה לו זבנג בצלע, ומאז יש לו, ממילא, איך אומרים? מוסר כליות... והנה היא שוב עוברת, את הלב גל חום הציף וחולפת היא בדרך והגדוד כולו, על ברך, מחייך, ריעי, לציפ... מחייך, ריעי, לציפ... ציפ, ציפ...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: שמואל פרשקו
כתיבה: 1948
הלחנה: 1948

וְהִנֵּה הִיא שׁוּב עוֹבֶרֶת
אֶת הַלֵּב גַּל חֹם הֵצִיף
וְחוֹלֶפֶת הִיא בַּדֶּרֶךְ –
וְהַגְּדוּד כֻּלּוֹ עַל בֶּרֶךְ
מְחַיֵּךְ, רֵעַי, לְצִיפּ...
מְחַיֵּךְ, רֵעַי, לְצִיפּ...

בָּעוֹלָם אוֹמְרִים: צִפּוֹרָה
אַךְ אֲנַחְנוּ בִּפְּרִינְצִיפּ
אֶת צִפּוֹרָה לֹא נִזְכֹּרָה,
רַק עִם לַיִל נַחֲזֹרָה
וְנִלְחַשׁ בְּרַעַד: צִיפּ...
וְנִלְחַשׁ בְּרַעַד: צִיפּ...

צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ, צִיפִּי, צִיפִּי,
לְדַבֵּר אַל נָא תּוֹסִיפִי!
כִּי כְּשֶׁאַתְּ מִמּוּל עוֹבֶרֶת,
כָּל הָאָרֶץ מִסְתַּחְרֶרֶת,
מִכּוֹכָב וְעַד יָרֵחַ
שְׁמֵךְ בִּלְבַד כֹּה מְשַׁגֵּעַ!
צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ, צִיפִּי, צִיפִּי,
צִיפּ, צִיפּ, צִיפּ.

הִיא אֶתְמוֹל אָמְרָה: יַקִּיר לִי
אֶת שְׂפָתַי לְךָ אֶתֵּן...
וְרוֹמַנְס, אָמְרָה, תָּשִׁיר לִי –
רַק הַגּוּף שֶׁלָּהּ מַזְכִּיר לִי
מַחְסָנִית כָּזֹאת שֶׁל בְּרֶן...
מַחְסָנִית כָּזֹאת שֶׁל בְּרֶן...

לִי שִׁלְשׁוֹם אָמְרָה: הַבֵּט כָּאן:
בּוֹא נֵלֵךְ לַמְּעָרוֹת...
וְלִבִּי מַמָּשׁ הִרְטִיט כָּךְ –
יֵשׁ לָהּ קוֹל כְּמוֹ לַדָּוִידְקָה –
כְּמוֹ דָּוִידְקָה בִּצְרוֹרוֹת...
כְּמוֹ דָּוִידְקָה בִּצְרוֹרוֹת...

צִיפּ, צִיפּ...

יוֹם אֶחָד אִתִּי הִתְחִילָה
אָז אָמַרְתִּי: תְּנִי לִחְיוֹת –
הִיא נָתְנָה לוֹ זְבֶּנְגְ בַּצֶּלַע,
וּמֵאָז יֵשׁ לוֹ, מִמֵּילָא,
אֵיךְ אוֹמְרִים? מוּסַר כְּלָיוֹת...
כַּמּוּבָן, מוּסַר כְּלָיוֹת...

וְהִנֵּה הִיא שׁוּב עוֹבֶרֶת,
אֶת הַלֵּב גַּל חֹם הֵצִיף
וְחוֹלֶפֶת הִיא בַּדֶּרֶךְ
וְהַגְּדוּד כֻּלּוֹ עַל בֶּרֶךְ
מְחַיֵּךְ, רֵעַי, לְצִיפּ...
מְחַיֵּךְ, רֵעַי, לְצִיפּ...

צִיפּ, צִיפּ...
והנה היא שוב עוברת
את הלב גל חום הציף
וחולפת היא בדרך -
והגדוד כולו, על ברך,
מחייך, ריעי, לציפ...
מחייך ריעי, לציפ...

בעולם אומרים: ציפורה
אך אנחנו בפרינציפ,
את ציפורה לא נזכורה,
רק עם ליל נחזורה
ונלחש ברעד: ציפ...
ונלחש ברעד: ציפ...

ציפ, ציפ, ציפ, ציפ, ציפי, ציפי,
לדבר אל נא תוסיפי!
כי כשאת ממול עוברת,
כל הארץ מסתחררת,
מכוכב ועד ירח -
שמך בלבד כה משגע!
ציפ, ציפ, ציפ, ציפ, ציפי, ציפי,
ציפ, ציפ, ציפ.

היא אתמול אמרה: יקיר לי
את שפתי לך אתן...
ורומנס, אמרה, תשיר לי -
רק הגוף שלה מזכיר לי
מחסנית כזאת של ברן...
מחסנית כזאת של ברן...

לי שלשום אמרה: הבט כאן:
בוא נלך למערות...
ולבי ממש הרטיט כך -
יש לה קול כמו לדוידקה -
כמו דוידקה בצרורות...
כמו דוידקה בצרורות...

ציפ, ציפ...

יום אחד איתי התחילה
אז אמרתי: תני לחיות -
היא נתנה לו זבנג בצלע,
ומאז יש לו, ממילא,
איך אומרים? מוסר כליות...

והנה היא שוב עוברת,
את הלב גל חום הציף
וחולפת היא בדרך
והגדוד כולו, על ברך,
מחייך, ריעי, לציפ...
מחייך, ריעי, לציפ...

ציפ, ציפ...


 פרטים נוספים
ביצוע: הצ'יזבטרון
שנת הקלטה: 1949
מקור: תקליט78מס'500Aשל"צליל"

סולנים: שייקה, זם ויואל
פסנתר: אליקום



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שלישיית גשר הירקון
עיבוד: אלכס וייס
שנת הקלטה: 1966
מקור: אח, פגישה שכזאת תקליט משירי חיים חפר
על השיר

מתוך התכנית השלישית של הלהקה ("הפלמ"חניק מחפש את המחר") (בכורה: 25.10.1948, באר שבע).

מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מְבָאֵר:

  • מחסנית של בְּרֵן = למקלע ברן היתה מחסנית כדורים עקומה כמו קשת. מכאן הכינוי לבעל גוף עקום.
  • דוידקה = מרגמה שהומצאה במלחמת הקוממיות, נקראה על שם הממציא דוד ליבוביץ. עשתה רעש יותר מנזק.

ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שמות של בנות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם