מילים
שׁוּב נַצִּיג לָכֶם הָעֶרֶב, נָא הַקְשִׁיבוּ לֵב אֶחָד
עַל פְּגִישָׁה אֲשֶׁר עוֹד תִּתְקַיֵּם אֵי-פַּעַם
וְיִהְיוּ בָּהּ אִיצִיק-חַשַׁבּ, הָעַקְרוּט מִבַּאבּ אֶל-וַאד
וְתִהְיֶה אִתּוֹ גַּם רִנָּה, חֵי הָרַעַם!
וְאוּלַי לְשָׁם יָבוֹאוּ עוֹד פְלֶגְמַטִים בֶּהָמוֹן
וְאוּלַי יִהְיוּ גַּם נָעמְצֶ'ה וַעֲקִיבָא מִגַּל-אוֹן
וְאוּלַי ... אַךְ מִי יוֹדֵעַ? – הִנֵּה, הִנֵּה הֵם בָּאִים!
הַמָּקוֹם: דְּרוֹמִית לְגַת, בַּקִּילוֹמֶטֶר הַשִּׁבְעִים –
אָח פְּגִישָׁה, אָח פְּגִישָׁה שֶׁכָּזֹאת!
זֶה רַק פַּעַם בִּשְׁנַיִם דּוֹרוֹת
מַה נִּשְׁמַע? אֵיךְ הוֹלֵךְ? אַהֲלָן!
זֶה אֶת זֶה לֹא רָאִינוּ מִזְּמַן!
כִּי תָּמִיד, כְּשֶׁפַּלְמַחְנִיק נִפְגָּשׁ עִם חָבֵר –
יַחְרֵבּ בֵּיתַכּ! בַּלֵּב מַשֶּׁהוּ מִתְעוֹרֵר
מַשֶּׁהוּ מִתְעוֹרֵר וְהוֹמֶה מִבִּפְנִים
וְשִׂיחָה מַתְחִילָה עַל אוֹתָם עִנְיָנִים...
אִיצִיק-חַשַׁבּ, טוֹב שֶּבָּאתָ! מַה נִּשְׁמַע שָׁם עַל הָהָר?
כָּךְ, לֹא רַע, רַק רִנָּה קְצָת עוֹד מְבֻלְבֶּלֶת –
כָּל הַיּוֹם הִיא מְדַבֶּרֶת עַל מַסָּע אֶל הַמִּדְבָּר...
הַמִּדְבָּר נִגְמַר מִזְּמַן!
נוּ, מֵילֶא, מֵילֶא!
מַה נִּשְׁמַע? סַפְּרִי לִי, רִנָּה, אַךְ עֲשִׂי זֹאת בְּקִצּוּר.
עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה זָכוּר לִי – אַתְּ סוּג אָלֶ"ף בְּדִבּוּר,
מַה חָשׁוּב... מָה אַתְּ סוֹרֶגֶת? מַה שְּׁלוֹמָהּ שֶׁל רִבְקָה-הַר?
הִיא עָזְבָה אֶת יוֹסְקֶה-אֶבֶן...
שֵׁשׁ שָׁנִים וּכְבָר נִגְמַר?
נִגְמַר...
אָח פְּגִישָׁה...
אַח, נִזְכֹּר זְמַנִּים עָבָרוּ וְאַף פַּעַם לֹא נִשְׁכַּח
מַסָּעוֹת אֶל הַמַּכְתֵּשׁ לְאוֹר יָרֵחַ...
אֵיךְ הָיְתָה קְבוּצָה שֶׁל חֶבְרֶ'ה
שֶׁקָּרְאוּ לָהּ: הַפַּלְמָ"ח
בִּתְקוּפַת אוֹתָם הַגּ'וֹבִּים – הָיָה שָׂמֵחַ!
כֵּן, הָיוּ זְמַנִּים אֵי-פַּעַם, תַּעֲנוּג לְהִזָּכֵר...
אוֹי נִזְכַּרְתִּי...
שְׁמַע עֲקִיבָא, בְּחַיֶּיךָ, הִזָּהֵר!
נוּ, מַה יֵּשׁ? הֵן רַק רָצִיתִי לְסַפֵּר סִפּוּר קָטָן...
אַךְ מַדּוּעַ זֶה, בֵּינְתַיִם, לִי תִּדְרֹךְ עַל הַזָּקָן...
אָח פְּגִישָׁה...
הֲתִזְכֹּר אֶת שְׂרוּלִיק-תֶּרַח?
שֶׁנָּשַׁךְ אֶת הַמִּצְרִי?
שֶׁבִּמְקוֹם רִבָּה אָכַל מִשְׁחַת-נַעֲלַיִם?
זֶהוּ זֶה. וְאֵיךְ נִלְחַם!
כֵּן, בֶּאֱמֶת, בָּחוּר בָּרִיא.
מֵת...
מָתַי?
אַחֲרֵי הַהִיא מֵרָמָתַיִם...
אָח, הָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁל חֶבְרֶ'ה...
אוֹי, חֲבָל שֶׁזֶּה נִגְמַר...
וְהַיּוֹם בְּעִיר הַנֶּגֶב רְחוֹבוֹת יֵשׁ וְכִכָּר...
בּוֹא כְּבָר, אִיצִיק, נְמַהֵר נָא, שֶׁנַּסְפִּיק לָשׁוּב עִם אוֹר –
מַה תָּרוּצוּ?
נוּ, צָרִיךְ אֶת הַפַסְפוּסִים עוֹד לִסְפֹּר...
אָח פְּגִישָׁה...
עַל פְּגִישָׁה אֲשֶׁר עוֹד תִּתְקַיֵּם אֵי-פַּעַם
וְיִהְיוּ בָּהּ אִיצִיק-חַשַׁבּ, הָעַקְרוּט מִבַּאבּ אֶל-וַאד
וְתִהְיֶה אִתּוֹ גַּם רִנָּה, חֵי הָרַעַם!
וְאוּלַי לְשָׁם יָבוֹאוּ עוֹד פְלֶגְמַטִים בֶּהָמוֹן
וְאוּלַי יִהְיוּ גַּם נָעמְצֶ'ה וַעֲקִיבָא מִגַּל-אוֹן
וְאוּלַי ... אַךְ מִי יוֹדֵעַ? – הִנֵּה, הִנֵּה הֵם בָּאִים!
הַמָּקוֹם: דְּרוֹמִית לְגַת, בַּקִּילוֹמֶטֶר הַשִּׁבְעִים –
אָח פְּגִישָׁה, אָח פְּגִישָׁה שֶׁכָּזֹאת!
זֶה רַק פַּעַם בִּשְׁנַיִם דּוֹרוֹת
מַה נִּשְׁמַע? אֵיךְ הוֹלֵךְ? אַהֲלָן!
זֶה אֶת זֶה לֹא רָאִינוּ מִזְּמַן!
כִּי תָּמִיד, כְּשֶׁפַּלְמַחְנִיק נִפְגָּשׁ עִם חָבֵר –
יַחְרֵבּ בֵּיתַכּ! בַּלֵּב מַשֶּׁהוּ מִתְעוֹרֵר
מַשֶּׁהוּ מִתְעוֹרֵר וְהוֹמֶה מִבִּפְנִים
וְשִׂיחָה מַתְחִילָה עַל אוֹתָם עִנְיָנִים...
אִיצִיק-חַשַׁבּ, טוֹב שֶּבָּאתָ! מַה נִּשְׁמַע שָׁם עַל הָהָר?
כָּךְ, לֹא רַע, רַק רִנָּה קְצָת עוֹד מְבֻלְבֶּלֶת –
כָּל הַיּוֹם הִיא מְדַבֶּרֶת עַל מַסָּע אֶל הַמִּדְבָּר...
הַמִּדְבָּר נִגְמַר מִזְּמַן!
נוּ, מֵילֶא, מֵילֶא!
מַה נִּשְׁמַע? סַפְּרִי לִי, רִנָּה, אַךְ עֲשִׂי זֹאת בְּקִצּוּר.
עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה זָכוּר לִי – אַתְּ סוּג אָלֶ"ף בְּדִבּוּר,
מַה חָשׁוּב... מָה אַתְּ סוֹרֶגֶת? מַה שְּׁלוֹמָהּ שֶׁל רִבְקָה-הַר?
הִיא עָזְבָה אֶת יוֹסְקֶה-אֶבֶן...
שֵׁשׁ שָׁנִים וּכְבָר נִגְמַר?
נִגְמַר...
אָח פְּגִישָׁה...
אַח, נִזְכֹּר זְמַנִּים עָבָרוּ וְאַף פַּעַם לֹא נִשְׁכַּח
מַסָּעוֹת אֶל הַמַּכְתֵּשׁ לְאוֹר יָרֵחַ...
אֵיךְ הָיְתָה קְבוּצָה שֶׁל חֶבְרֶ'ה
שֶׁקָּרְאוּ לָהּ: הַפַּלְמָ"ח
בִּתְקוּפַת אוֹתָם הַגּ'וֹבִּים – הָיָה שָׂמֵחַ!
כֵּן, הָיוּ זְמַנִּים אֵי-פַּעַם, תַּעֲנוּג לְהִזָּכֵר...
אוֹי נִזְכַּרְתִּי...
שְׁמַע עֲקִיבָא, בְּחַיֶּיךָ, הִזָּהֵר!
נוּ, מַה יֵּשׁ? הֵן רַק רָצִיתִי לְסַפֵּר סִפּוּר קָטָן...
אַךְ מַדּוּעַ זֶה, בֵּינְתַיִם, לִי תִּדְרֹךְ עַל הַזָּקָן...
אָח פְּגִישָׁה...
הֲתִזְכֹּר אֶת שְׂרוּלִיק-תֶּרַח?
שֶׁנָּשַׁךְ אֶת הַמִּצְרִי?
שֶׁבִּמְקוֹם רִבָּה אָכַל מִשְׁחַת-נַעֲלַיִם?
זֶהוּ זֶה. וְאֵיךְ נִלְחַם!
כֵּן, בֶּאֱמֶת, בָּחוּר בָּרִיא.
מֵת...
מָתַי?
אַחֲרֵי הַהִיא מֵרָמָתַיִם...
אָח, הָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁל חֶבְרֶ'ה...
אוֹי, חֲבָל שֶׁזֶּה נִגְמַר...
וְהַיּוֹם בְּעִיר הַנֶּגֶב רְחוֹבוֹת יֵשׁ וְכִכָּר...
בּוֹא כְּבָר, אִיצִיק, נְמַהֵר נָא, שֶׁנַּסְפִּיק לָשׁוּב עִם אוֹר –
מַה תָּרוּצוּ?
נוּ, צָרִיךְ אֶת הַפַסְפוּסִים עוֹד לִסְפֹּר...
אָח פְּגִישָׁה...
מקור:
"חיים חפר: תווים ל"תחמושת קלה""
, ספריית פועלים/הוצאת הקיבוץ הארצי
, 1949
, 21
–22
על הגרסה: הניקוד הותאם לשיר המזומר, ואינו בהכרח תקני דקדוקית.
הקלטות (3)
על השיר
מתוך התכנית הרביעית של הלהקה ("הטרמפ") שעלתה באפריל 1949.
מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מְבָאֵר:
- עַקְרוּט = בערבית עַכְּרוּת, רועה זונות, נָבָל. בפלמ"ח היה תואר חיבה לאחד שמעז.
- פְלֵגְמַט = לא יוצלח, אחד שאי אפשר להטיל עליו תפקיד, בקיצור נקרא פְלֵג.
- יָחְרַבְּ בֵּיתַכְּ = בערבית יחרב ביתך, נחשב למילות ברכה.
ביצועים נוספים:
- אריק לביא ו"שוקולד מנטה מסטיק" (סרטון)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.