מילים
יָהּ, תַּבִּיטוּ אֵיזֶה יֹפִי הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ חֲלוֹם
זֶהוּ גֶּזֶר, זֶה חָצִיל וְזֶה בַּטָּטָה
וְעוֹמְדִים אָנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ פֹּה, מִתַּחַת לַחַלּוֹן
וְרוֹצִים נוֹרָא שֶׁשּׁוֹשׁ תֵּרֵד לְמַטָּה.
– שׁוֹשׁ, תֵּרְדִי כְּבָר! שׁוֹשׁ, תֵּרְדִי כְּבָר!
– אַל תָּעִיר אֶת הַשְּׁכֵנִים
יִזְרְקוּ עָלֵינוּ מַיִם עִם הַדְּלִי
וְנָשִׁיר בְּשֶׁקֶט סֶרֶנָדָה בַּיְשָׁנִית:
אַתְּ שֶׁלִּי
אַתְּ שֶׁלִּי
אַתְּ שֶׁלִּי!
שׁוֹשׁ נִפְלָאָה כְּמוֹ כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם
שׁוֹשׁ אֲהוּבָה כְּמוֹ גְּלִידָה בַּקַּיִץ
שׁוֹשׁ מְתוּקָה כְּמוֹ פֶּטֶל אָדֹם
שׁוֹשׁ יְקָרָה אַתְּ כְּמוֹ יַהֲלֹם
שׁוֹשׁ, אַתְּ סֻכָּר
שׁוֹשׁ, אַתְּ אוֹצָר
שׁוֹשׁ, לוּ הָיָה, לוּ הָיָה זֶה אֶפְשָׁר!
כִּי אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ אוֹהֲבִים, הַאֲמִינִי,
לִבֵּנוּ רוֹחֵשׁ לְךָ הֲמוֹן וִיטָמִינִים
מָחָר מִי יֵדַע אִם אֵלַיִךְ נָשׁוּבָה,
אוֹמְרִים שֶׁמָּכְרוּ אֶת כֻּלָּנוּ לִ"תְנוּבָה".
לָכֵן אִם אוֹתָךְ לֹא נִרְאֶה בַּחַלּוֹן,
לִבֵּנוּ מַמָּשׁ יִתְפּוֹצֵץ כְּבַלּוֹן.
שׁוֹשׁ, הִסְתַּכְּלִי מָה עָשִׂית לַבַּטָּטָה
נוּ כְּבָר, תֵּרְדִי, נוּ תֵּרְדִי כְּבָר לְמַטָּה!
– בּוֹאוּ, חֶבְרֶ'ה, נַעֲלֶה נָא וְנֹאמַר לָהּ אֶת הַכֹּל
– הַשִּׁטָּה הַזֹּאת יוֹתֵר מִדַּי נוֹעֶזֶת
– אָז מוּטָב *וְנְטַלְפֵן לָהּ, אִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר לִסְבֹּל,
הִסְתַּכְּלִי כַּמָּה רָזֶה הוּא כְּבָר הַגֶּזֶר.
– נוּ, תִּמְשֹׁךְ לוֹ אֶת הָאֹזֶן דֶּרֶךְ חוּט הַטֶּלֶפוֹן!
– נוּ, אָז מָה אַתָּה מַצִּיעַ לַעֲשׂוֹת?
– נַעֲלֶה עַל הַסֻּלָּם אֵלֶיהָ לַבַּלְקוֹן,
לַעֲלוֹת
לַעֲלוֹת
לַעֲלוֹת!
אִם הִיא לֹא תֵּרֵד אֵלֵינוּ, בְּחַיַּי שֶׁאֶתְאַבֵּד
קַח אֶקְדָּח, בְּבַקָּשָׁה, שָׁלוֹם בַּטָּטָה
תִּסְתַּכְּלִי נָא, שׁוֹשׁ, לְרֶגַע אֵיךְ הוֹלֵךְ לָמוּת פּוֹאֵט
שֶׁיָּכֹלְתְּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְסַלַּטָה.
הִיא אוֹתָנוּ תְּשַׁגֵּעַ
שֶׁקֶט, לָמָּה הַצְּרִיחוֹת?
הוֹי, הָאַבָּא עִם פִּיגָ'מָה וְנַבּוּט
הוּא יַכֶּה עַד רֶצַח, הוּא יַחְתֹּךְ לַחֲתִיכוֹת!
זֶה אָבוּד
זֶה אָבוּד
זֶה אָבוּד!
שׁוֹשׁ נִפְלָאָה כְּמוֹ כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם...
זֶהוּ גֶּזֶר, זֶה חָצִיל וְזֶה בַּטָּטָה
וְעוֹמְדִים אָנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ פֹּה, מִתַּחַת לַחַלּוֹן
וְרוֹצִים נוֹרָא שֶׁשּׁוֹשׁ תֵּרֵד לְמַטָּה.
– שׁוֹשׁ, תֵּרְדִי כְּבָר! שׁוֹשׁ, תֵּרְדִי כְּבָר!
– אַל תָּעִיר אֶת הַשְּׁכֵנִים
יִזְרְקוּ עָלֵינוּ מַיִם עִם הַדְּלִי
וְנָשִׁיר בְּשֶׁקֶט סֶרֶנָדָה בַּיְשָׁנִית:
אַתְּ שֶׁלִּי
אַתְּ שֶׁלִּי
אַתְּ שֶׁלִּי!
שׁוֹשׁ נִפְלָאָה כְּמוֹ כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם
שׁוֹשׁ אֲהוּבָה כְּמוֹ גְּלִידָה בַּקַּיִץ
שׁוֹשׁ מְתוּקָה כְּמוֹ פֶּטֶל אָדֹם
שׁוֹשׁ יְקָרָה אַתְּ כְּמוֹ יַהֲלֹם
שׁוֹשׁ, אַתְּ סֻכָּר
שׁוֹשׁ, אַתְּ אוֹצָר
שׁוֹשׁ, לוּ הָיָה, לוּ הָיָה זֶה אֶפְשָׁר!
כִּי אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ אוֹהֲבִים, הַאֲמִינִי,
לִבֵּנוּ רוֹחֵשׁ לְךָ הֲמוֹן וִיטָמִינִים
מָחָר מִי יֵדַע אִם אֵלַיִךְ נָשׁוּבָה,
אוֹמְרִים שֶׁמָּכְרוּ אֶת כֻּלָּנוּ לִ"תְנוּבָה".
לָכֵן אִם אוֹתָךְ לֹא נִרְאֶה בַּחַלּוֹן,
לִבֵּנוּ מַמָּשׁ יִתְפּוֹצֵץ כְּבַלּוֹן.
שׁוֹשׁ, הִסְתַּכְּלִי מָה עָשִׂית לַבַּטָּטָה
נוּ כְּבָר, תֵּרְדִי, נוּ תֵּרְדִי כְּבָר לְמַטָּה!
– בּוֹאוּ, חֶבְרֶ'ה, נַעֲלֶה נָא וְנֹאמַר לָהּ אֶת הַכֹּל
– הַשִּׁטָּה הַזֹּאת יוֹתֵר מִדַּי נוֹעֶזֶת
– אָז מוּטָב *וְנְטַלְפֵן לָהּ, אִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר לִסְבֹּל,
הִסְתַּכְּלִי כַּמָּה רָזֶה הוּא כְּבָר הַגֶּזֶר.
– נוּ, תִּמְשֹׁךְ לוֹ אֶת הָאֹזֶן דֶּרֶךְ חוּט הַטֶּלֶפוֹן!
– נוּ, אָז מָה אַתָּה מַצִּיעַ לַעֲשׂוֹת?
– נַעֲלֶה עַל הַסֻּלָּם אֵלֶיהָ לַבַּלְקוֹן,
לַעֲלוֹת
לַעֲלוֹת
לַעֲלוֹת!
אִם הִיא לֹא תֵּרֵד אֵלֵינוּ, בְּחַיַּי שֶׁאֶתְאַבֵּד
קַח אֶקְדָּח, בְּבַקָּשָׁה, שָׁלוֹם בַּטָּטָה
תִּסְתַּכְּלִי נָא, שׁוֹשׁ, לְרֶגַע אֵיךְ הוֹלֵךְ לָמוּת פּוֹאֵט
שֶׁיָּכֹלְתְּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְסַלַּטָה.
הִיא אוֹתָנוּ תְּשַׁגֵּעַ
שֶׁקֶט, לָמָּה הַצְּרִיחוֹת?
הוֹי, הָאַבָּא עִם פִּיגָ'מָה וְנַבּוּט
הוּא יַכֶּה עַד רֶצַח, הוּא יַחְתֹּךְ לַחֲתִיכוֹת!
זֶה אָבוּד
זֶה אָבוּד
זֶה אָבוּד!
שׁוֹשׁ נִפְלָאָה כְּמוֹ כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם...
מקור:
"שיר-רון [מילים בלבד]"
, איחוד הקבוצות והקיבוצים, מחלקת הנוער
, כנראה סוף שנות החמישים
, 48
–50
הקלטות (1)
על השיר
מתוך התכנית החמישית ("האזרחית") של הלהקה, שהועלתה באפריל 1950.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תווים
🔗