הקטן
גופן
הגדל
גופן
גמליאל
מִתְגַּלְגֶּלֶת שֶׁמֶשׁ יָמָּה רוּחַ עֶרֶב מְנַשֵּׁב הָהּ, אֱמֹר לִי לָמָּה לָמָּה אַהֲבָה יֶשְׁנָה בַּלֵּב? הֵן אַתָּה הוּא הַיּוֹדֵעַ הֵן אַתָּה הוּא הַמַּרְגִּישׁ מִלְּבַדֶּךָ אֵין לִי רַע מִלְּבַדֶּךָ אֵין לִי אִישׁ אֶת שִׁירַי שׁוֹמְעוֹת בַּלֵּיל רַק אָזְנֶיִךָ, גַּמְלִיאֵל רַק לְךָ מִזְמוֹרִי הַיָּחִיד, הָאֶחָד גַּמְלִיאֵל, חֲמוֹרִי הַקָּטָן, הַנֶּחְמָד בְּשָׁמְעִי מֵרָחוֹק [בְּשָׁמְעָה מֵרָחוֹק] אֶת קוֹלְךָ הַמָּתוֹק [אֶת קוֹלִי הַמָּתוֹק] לְבָבִי בִּי צוֹהֵל [לְבָבָהּ בָּהּ צוֹהֵל] לִקְרָאתְךָ גַּמְלִיאֵל [אָ-יָה-לֵיל, אָ-יָה-לֵיל] כִּי עֵינֶיךָ אֵלַי צוֹחֲקוֹת גַּמְלִיאֵל וְאָזְנַיִךְ שָׁווֹת נְשִׁיקוֹת, גַּמְלִיאֵל וְנָאוָה קוֹמָתֵךְ וּזְנָבְךָ מִסְתַּלְסֵל, אֵין חֲמוֹר כְּמוֹתְךָ בָּעוֹלָם גַּמְלִיאֵל צַמָּתִי שְׁחוֹרָה שְׁחוֹרָה לִי וּשְׂפָתַיִם לִי שָׁנִי אִם תִּרְאֶה אַחַת דּוֹמָה לִי שֶּׁתֵּדַע כִּי זוֹ אֲנִי אִם אַחֲרַי לֹא הִשְׁתַּגָּעוּ עַד הַיּוֹם הַבַּחוּרִים הַחֲמוֹר פֹּה לֹא אַתָּה הוּא אֶלָּא הֵם הַחֲמוֹרִים וְלָכֵן אָשִׁיר בַּלֵּיל רַק אֵלֶיךָ גַּמְלִיאֵל רַק לְךָ מִזְמוֹרִי ... אַתָּה מֹתֶק שֶׁלִּי [אֲנִי מֹתֶק שֶׁלָּהּ] חֲמוֹרוֹתֶק שֶׁלִּי [חֲמוֹרוֹתֶק שֶׁלָּהּ] אַתָּה דַּרְלִינְג שֶׁלִּי [אֲנִי דַּרְלִינְג שֶׁלָּהּ] נֶהְדָּרְלִינְג שֶׁלִּי ]נֶהְדָּרְלִינְג שֶׁלָּהּ] כִּי עֵינֶיךָ אֵלַי צוֹחֲקוֹת גַּמְלִיאֵל וְאָזְנַיִךְ שָׁווֹת נְשִׁיקוֹת, גַּמְלִיאֵל וּמְאִירָה חָכְמָתְךָ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ בַּלֵּיל אֵין חֲמוֹר כְּמוֹתְךָ בָּעוֹלָם גַּמְלִיאֵל כַּאֲשֶׁר יַגִִּיעַ הֵנָּה חֲתָנִי בְּבוֹא הַיּוֹם גַּמְלִיאֵל, אַל תְּקַנֵּא נָא אַל תִּכְעַס וְאַל תִּנְקֹם אַל תִּבְעַט בּוֹ, אַל תִּנְשֹׁכָה לַחָתָן לִבִּי הוֹמֶה הוּא יִהְיֶה נֶחְמָד כָּמוֹךָ הוּא לְךָ יִהְיֶה דּוֹמֶה הָהּ, וְאִם יִרְצֶה הָאֵל שְׁמוֹ יִהְיֶה עוֹד גַּמְלִיאֵל וְיִהְיֶה מִזְמוֹרִי לִשְׁנֵיכֶם כְּאֶחָד גַּמְלִיאֵל, חֲמוֹרִי הַקָּטָן הַנֶּחְמָד עַל גַּבְּךָ אֶל הָרַב [עַל גַּבִּי אֶל הָרַב] לַחֻפָּה עוֹד נִרְכַּב [לַחֻפָּה הִיא תִּרְכַּב] אֶל תִּבְכֶּה נָא קְטַנְטַן [זֶהוּ סוֹף הָרוֹמָן] לֹא אַתָּה הֶחָתָן [לֹא אֲנִי הֶחָתָן] אַךְ עֵינֶיךָ אֵלַי צוֹחֲקוֹת, גַּמְלִיאֵל וְאָזְנַיִךְ שָׁווֹת נְשִׁיקוֹת, גַּמְלִיאֵל וְאָהַבְתִּי אוֹתְךָ אָ-יָה-לֵיל, אָ-יָה-לֵיל אֵין חֲמוֹר כְּמוֹתְךָ בָּעוֹלָם, גַּמְלִיאֵל אֵין חֲמוֹר כָּמוֹנִי בָּעוֹלָם... מתגלגלת שמש ימה רוח ערב מנשב הה, אמור לי למה למה אהבה ישנה בלב? הן אתה הוא היודע הן אתה הוא המרגיש מלבדך אין לי רע מלבדך אין לי איש את שירי שומעות בליל רק אזניך, גמליאל רק לך מזמורי היחיד, האחד גמליאל, חמורי הקטן הנחמד בשמעי מרחוק [בשמעה מרחוק] את קולך המתוק [את קולי המתוק] לבבי בי צוהל [לבבה בה צוהל] לקראתך גמליאל [א-יה-ליל, א-יה-ליל] כי עיניך אליי צוחקות גמליאל ואזניך שוות נשיקות, גמליאל ונאווה קומתך וזנבך מסתלסל, אין חמור כמותך בעולם גמליאל צמתי שחורה שחורה לי ושפתיים לי שני אם תראה אחת דומה לי שתדע כי זו אני אם אחריי לא השתגעו עד היום הבחורים החמור פה לא אתה הוא אלא הם החמורים ולכן אשיר בליל רק אליך גמליאל רק לך מזמורי ... אתה מותק שלי [אני מותק שלה] חמורותק שלי [חמורותק שלה] אתה דרלינג שלי [אני דרלינג שלה] נהדרלינג שלי [נהדרלינג שלה] כי עיניך אליי צוחקות גמליאל ואזניך שוות נשיקות, גמליאל ומאירה חכמתך כמו שמש בליל אין חמור כמותך בעולם גמליאל כאשר יגיע הנה חתני בבוא היום גמליאל, אל תקנא נא אל תכעס ואל תנקום אל תבעט בו, אל תנשוכה לחתן ליבי הומה הוא יהיה נחמד כמוך הוא לך יהיה דומה הה, ואם ירצה האל שמו יהיה עוד גמליאל ויהיה מזמורי לשניכם כאחד גמליאל, חמורי הקטן הנחמד על גבך אל הרב [על גבי אל הרב] לחופה עוד נרכב [לחופה היא תרכב] אל תבכה נא קטנטן [זהו סוף הרומן] לא אתה החתן [לא אני החתן] אך עיניך אליי צוחקות, גמליאל ואזניך שוות נשיקות, גמליאל ואהבתי אותך א-יה-ליל, א-יה-ליל אין חמור כמותך בעולם, גמליאל אין חמור כמוני בעולם...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1945
הלחנה: 1945

מִתְגַּלְגֶּלֶת שֶׁמֶשׁ יָמָּה
רוּחַ עֶרֶב מְנַשֵּׁב
הָהּ, אֱמֹר לִי לָמָּה לָמָּה
אַהֲבָה יֶשְׁנָה בַּלֵּב?

הֵן אַתָּה הוּא הַיּוֹדֵעַ
הֵן אַתָּה הוּא הַמַּרְגִּישׁ
מִלְּבַדֶּךָ אֵין לִי רַע
מִלְּבַדֶּךָ אֵין לִי אִישׁ

אֶת שִׁירַי שׁוֹמְעוֹת בַּלֵּיל
רַק אָזְנֶיִךָ, גַּמְלִיאֵל

רַק לְךָ מִזְמוֹרִי
הַיָּחִיד, הָאֶחָד
גַּמְלִיאֵל, חֲמוֹרִי
הַקָּטָן, הַנֶּחְמָד

בְּשָׁמְעִי מֵרָחוֹק
[בְּשָׁמְעָה מֵרָחוֹק]
אֶת קוֹלְךָ הַמָּתוֹק
[אֶת קוֹלִי הַמָּתוֹק]
לְבָבִי בִּי צוֹהֵל
[לְבָבָהּ בָּהּ צוֹהֵל]
לִקְרָאתְךָ גַּמְלִיאֵל
[אָ-יָה-לֵיל, אָ-יָה-לֵיל]

כִּי עֵינֶיךָ אֵלַי
צוֹחֲקוֹת גַּמְלִיאֵל
וְאָזְנַיִךְ שָׁווֹת
נְשִׁיקוֹת, גַּמְלִיאֵל
וְנָאוָה קוֹמָתֵךְ
וּזְנָבְךָ מִסְתַּלְסֵל,
אֵין חֲמוֹר כְּמוֹתְךָ
בָּעוֹלָם גַּמְלִיאֵל

צַמָּתִי שְׁחוֹרָה שְׁחוֹרָה לִי
וּשְׂפָתַיִם לִי שָׁנִי
אִם תִּרְאֶה אַחַת דּוֹמָה לִי
שֶּׁתֵּדַע כִּי זוֹ אֲנִי

אִם אַחֲרַי לֹא הִשְׁתַּגָּעוּ
עַד הַיּוֹם הַבַּחוּרִים
הַחֲמוֹר פֹּה לֹא אַתָּה הוּא
אֶלָּא הֵם הַחֲמוֹרִים
וְלָכֵן אָשִׁיר בַּלֵּיל
רַק אֵלֶיךָ גַּמְלִיאֵל

רַק לְךָ מִזְמוֹרִי ...

אַתָּה מֹתֶק שֶׁלִּי
[אֲנִי מֹתֶק שֶׁלָּהּ]
חֲמוֹרוֹתֶק שֶׁלִּי
[חֲמוֹרוֹתֶק שֶׁלָּהּ]
אַתָּה דַּרְלִינְג שֶׁלִּי
[אֲנִי דַּרְלִינְג שֶׁלָּהּ]
נֶהְדָּרְלִינְג שֶׁלִּי
]נֶהְדָּרְלִינְג שֶׁלָּהּ]

כִּי עֵינֶיךָ אֵלַי
צוֹחֲקוֹת גַּמְלִיאֵל
וְאָזְנַיִךְ שָׁווֹת
נְשִׁיקוֹת, גַּמְלִיאֵל
וּמְאִירָה חָכְמָתְךָ
כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ בַּלֵּיל
אֵין חֲמוֹר כְּמוֹתְךָ
בָּעוֹלָם גַּמְלִיאֵל

כַּאֲשֶׁר יַגִִּיעַ הֵנָּה
חֲתָנִי בְּבוֹא הַיּוֹם
גַּמְלִיאֵל, אַל תְּקַנֵּא נָא
אַל תִּכְעַס וְאַל תִּנְקֹם

אַל תִּבְעַט בּוֹ, אַל תִּנְשֹׁכָה
לַחָתָן לִבִּי הוֹמֶה
הוּא יִהְיֶה נֶחְמָד כָּמוֹךָ
הוּא לְךָ יִהְיֶה דּוֹמֶה
הָהּ, וְאִם יִרְצֶה הָאֵל
שְׁמוֹ יִהְיֶה עוֹד גַּמְלִיאֵל

וְיִהְיֶה מִזְמוֹרִי
לִשְׁנֵיכֶם כְּאֶחָד
גַּמְלִיאֵל, חֲמוֹרִי
הַקָּטָן הַנֶּחְמָד

עַל גַּבְּךָ אֶל הָרַב
[עַל גַּבִּי אֶל הָרַב]
לַחֻפָּה עוֹד נִרְכַּב
[לַחֻפָּה הִיא תִּרְכַּב]
אֶל תִּבְכֶּה נָא קְטַנְטַן
[זֶהוּ סוֹף הָרוֹמָן]
לֹא אַתָּה הֶחָתָן
[לֹא אֲנִי הֶחָתָן]

אַךְ עֵינֶיךָ אֵלַי
צוֹחֲקוֹת, גַּמְלִיאֵל
וְאָזְנַיִךְ שָׁווֹת
נְשִׁיקוֹת, גַּמְלִיאֵל
וְאָהַבְתִּי אוֹתְךָ
אָ-יָה-לֵיל, אָ-יָה-לֵיל
אֵין חֲמוֹר כְּמוֹתְךָ
בָּעוֹלָם, גַּמְלִיאֵל

אֵין חֲמוֹר כָּמוֹנִי בָּעוֹלָם...
מתגלגלת שמש ימה
רוח ערב מנשב
הה, אמור לי למה למה
אהבה ישנה בלב?

הן אתה הוא היודע
הן אתה הוא המרגיש
מלבדך אין לי רע
מלבדך אין לי איש

את שירי שומעות בליל
רק אזניך, גמליאל

רק לך מזמורי
היחיד, האחד
גמליאל, חמורי
הקטן הנחמד

בשמעי מרחוק
[בשמעה מרחוק]
את קולך המתוק
[את קולי המתוק]
לבבי בי צוהל
[לבבה בה צוהל]
לקראתך גמליאל
[א-יה-ליל, א-יה-ליל]

כי עיניך אליי
צוחקות גמליאל
ואזניך שוות
נשיקות, גמליאל
ונאווה קומתך
וזנבך מסתלסל,
אין חמור כמותך
בעולם גמליאל

צמתי שחורה שחורה לי
ושפתיים לי שני
אם תראה אחת דומה לי
שתדע כי זו אני

אם אחריי לא השתגעו
עד היום הבחורים
החמור פה לא אתה הוא
אלא הם החמורים
ולכן אשיר בליל
רק אליך גמליאל

רק לך מזמורי ...

אתה מותק שלי
[אני מותק שלה]
חמורותק שלי
[חמורותק שלה]
אתה דרלינג שלי
[אני דרלינג שלה]
נהדרלינג שלי
[נהדרלינג שלה]

כי עיניך אליי
צוחקות גמליאל
ואזניך שוות
נשיקות, גמליאל
ומאירה חכמתך
כמו שמש בליל
אין חמור כמותך
בעולם גמליאל

כאשר יגיע הנה
חתני בבוא היום
גמליאל, אל תקנא נא
אל תכעס ואל תנקום

אל תבעט בו, אל תנשוכה
לחתן ליבי הומה
הוא יהיה נחמד כמוך
הוא לך יהיה דומה
הה, ואם ירצה האל
שמו יהיה עוד גמליאל

ויהיה מזמורי
לשניכם כאחד
גמליאל, חמורי
הקטן הנחמד

על גבך אל הרב
[על גבי אל הרב]
לחופה עוד נרכב
[לחופה היא תרכב]
אל תבכה נא קטנטן
[זהו סוף הרומן]
לא אתה החתן
[לא אני החתן]

אך עיניך אליי
צוחקות, גמליאל
ואזניך שוות
נשיקות, גמליאל
ואהבתי אותך
א-יה-ליל, א-יה-ליל
אין חמור כמותך
בעולם, גמליאל

אין חמור כמוני בעולם...



ביצוע: שושנה דמארי
מקור: תקליט מסחרי 78סל"ד


על השיר

 מתוך תכנית מס' 2 של תיאטרון "לי לה לו" - "ראיון בלי לה לו" (בכורה: 18.1.1945). שיר זה בוצע כששחקן מחופש לחמור, ונועד להיות הלהיט של ההצגה, אך בסופו של דבר שיר אחר ששרה שושנה דמארי באותו מופע "גנב את ההצגה": כלניות.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

בעלי חיים - כללי   תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם