כלניות אנו ♫

גרסה זו הלחין נחום נרדי

כַּלָּנִיוֹת אָנוּ
אֲחָיוֹת כֻּלָּנוּ
שֶׁמֶשׁ אוֹרָה בַּשָּׁמַיִם
עַל הָעֵשֶׂב טִפּוֹת מַיִם
כִּפְנִינֵי חֵן, חֵן
וּמַזְהִירוֹת הֵן
אֲדֻמּוֹת, כְּחֻלּוֹת
לְבְָנוֹת, סְגֻלּוֹת

הַשֶּׁמֶשׁ אָבִינוּ
הָאֲדָמָה אִמֵּנוּ
הַגֶּשֶׁם יַשְׁקֵנוּ
הַטַּל יְחַיֵּנוּ
כֻּלָּנוּ נִפְרַח
נָגִיל וְנִשְׂמַח

כַּלָּנִיוֹת אָנוּ...

מַה טוֹב וּמַה נָעִים
בֵּין דְּשָׁאִים, עֲשָׂבִים
בֵּין קַרְנִי אוֹר, אוֹר
גָּדֹל וְצָמֹח, צְמַח
גָּדֹל וְצָמֹח, גָּדֹל וְצָמֹח
שְׂמַח! שְׂמַח!

כַּלָּנִיוֹת אָנוּ...

מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים
בֵּין עֲשָׂבִים, בֵּין דְּשָׁאִים,
בֵּין קַרְנֵי אוֹר, אוֹר-אוֹר-אוֹר!
בֵּין טִפּוֹת טַל, טַל-טַל-טָל!
גָּדוֹל וּפָרוֹחַ, פְּרַח-פְּרַח-פְּרָח!
גִּיל וְשָׂמוֹחַ, שְׂמַח-שְׂמַח-שְׂמַח!

[לא אשוב עוד לאדמה, פה אפרח.
גדל הפרח, האדים ופרח.
ראה הפרח שהוא אחד;
יחיד ואין חבר לו, עמד וקרא:]

עוּרוּ, פְּרָחִים, עוּרוּ!

[יצאו כלניות רבות מן האדמה.
לבנות, אדומות, סגולות,
ורודות וכחולות.
הציצו הכלניות וראו:
שמש אורה בשמים,
על העשב טיפות מים,
כפניני חן מזהירות הן,
פתחו הכלניות ואמרו שירה:]

כַּלָּנִיּוֹת אָנוּ,
אֲחָיוֹת כֻּלָּנוּ,
אֲדֻמּוֹת, כְּחֻלּוֹת,
לְבָנוֹת, סְגֻלּוֹת,
שֶׁמֶשׁ אָבִינוּ,
אֲדָמָה אִמֵּנוּ,
הַגֶּשֶׁם יַשְׁקֵנוּ,
הַטַּל יְחַיֵּינוּ,
כֻּלָּנוּ נִפְרַח,
נָגִיל וְנִשְׂמַח.

[נטפי הטל נוצצו, רעדו
וקרני האור מגיל רקדו...]