האוניות עגנו במלטה - זֶמֶרֶשֶׁת

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה עוֹלָם רָחָב פָּנִים זָרוֹת, אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי אָז הַבַּיְתָה פִּתְאוֹם עָמַד לִבִּי מִדְּפֹק. וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ וְלִקְרָאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ, אֲנִי יָדַעְתִּי גַּם יָדוֹעַ כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא. כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר לָמָּה אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר, כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה לָמָּה אָסְרוּ לִי אַהֲבָה. אָז רֶטֶט פַּחַד אֲחָזַנִי לִבִּי הִפְלִיג כְּמוֹ בַּיָּם, לִבִּי, לִבִּי לוֹ, מָאוּרִיצְיָנִי, כָּל עוֹד בַּלֵּב שׁוֹתֵת הַדָּם. אָדֹם הַדָּם כְּמוֹ הַחֶלֶד אִם כִּי לַגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים, בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת אוֹתָן תִּקְווֹת וְיִסּוּרִים. כִּי אֲנִי לְבָנָה...האניות עגנו במלטה עולם רחב פנים זרים, אני נחפזתי אז הביתה פתאום עמד לבי מדפוק. והוא היה אז כה גבוה ולקראתי הושיט ידו, אני ידעתי גם ידוע כי הוא יבוא כי הוא יבוא. כי אני לבנה והוא שחור למה אסרו עלי לבחור, כי הוא שחור ואני לבנה למה אסרו לי אהבה. אז רטט פחד אחזני לבי הפליג כמו בים, לבי לבי לא _______. כל עוד בלב שותת הדם. אדום הדם כמו החלד אף כי לגוף צבעים שונים, בכל מקום שמיים תכלת אותם תקוות וייסורים. כי אני לבנה...

מילים: צבי אנקורי
לחן: לא ידוע
כתיבה: 11.1943
הלחנה: 193X

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה

עוֹלָם רָחָב פָּנִים זָרוֹת,

אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי אָז הַבַּיְתָה

פִּתְאוֹם עָמַד לִבִּי מִדְּפֹק.

וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ

וְלִקְרָאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ,

אֲנִי יָדַעְתִּי גַּם יָדוֹעַ

כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא.

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר

לָמָּה אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר,

כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה

לָמָּה אָסְרוּ לִי אַהֲבָה.

אָז רֶטֶט פַּחַד אֲחָזַנִי

לִבִּי הִפְלִיג כְּמוֹ בַּיָּם,

לִבִּי, לִבִּי לוֹ, מָאוּרִיצְיָנִי,

כָּל עוֹד בַּלֵּב שׁוֹתֵת הַדָּם.

אָדֹם הַדָּם כְּמוֹ הַחֶלֶד

אִם כִּי לַגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים,

בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת

אוֹתָן תִּקְווֹת וְיִסּוּרִים.

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

הגרסה המקורית המלאה

מתוך "כדקל במדבר", עמ' 334

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה

פָּנִים זָרִים, עוֹלָם רָחוֹק

אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי אָז הַבַּיְתָה

פִּתְאוֹם עָמַד לִבִּי מִדְּפֹק

כִּי הוּא הִשְׁקִיף שָׁם כֹּה גָּבוֹהַּ

וְלִקְרָאתִי הֵנִיף יָדוֹ

וַאֲנִי יָדַעְתִּי אָז יָדוֹעַ

כִּי הוּא יָבוֹא כִּי הוּא יָבוֹא

וְאִם אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר

בְּשֶׁל מָה אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר?

וְאִם הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה

בְּשֶׁל מַה חָנְקוּ בִּי אַהֲבָה?

כִּי הוּא הָיָה שָׁחֹר כְּמוֹ לַיִל

כְּמוֹ לַיִל שֶׁל קֶסֶם מְכֻשָּׁף

לַשָּׁוְא נָשְׁקוּ לִי הָעֵינַיִם

וְלֵב רָחוֹק פָּעַם לַשָּׁוְא

אֲנִי אָמְנָם "טיפלה" אֵירוֹפִּית (?)

וּצְלָב תָּלוּי לִי עַל צַוָּאר

אַךְ בְּרַק הָאַהֲבָה הַטְּרוֹפִּית

אֶל תּוֹךְ עִמְקֵי-לִבִּי חָדַר

וְאִם אֲנִי לְבָנָה...

הוּא בָּא וְלִצְלִילֵי הַטַּנְגוֹ

הִפְלִיג לִבִּי לְנוֹף דָּרוֹם

עֲצֵי בַּנָּנָה וְהַמַּנְגּוֹ

וְשֶׁמֶשׁ-נֶגֶב בַּמָּרוֹם

דּוּמָם כֹּה שַׁטְנוּ בְּלֵיל קֶסֶם

סְבִיבֵנוּ ג'וּנְגֵל מְקֻסָּם

וּלְפֶתַע - אוֹי - אִמִּי נִכְנֶסֶת

פּוֹקְדָה לַעֲזֹב אֶת הָאוּלָם

וְאִם אֲנִי לְבָנָה...

רְתֵת-רְעָדָה אָז עָבַרָנִי

הַלֵּב נִצְנַף כְּאִי בַּיָּם

לִבִּי לִבִּי לַמָּאוּרִיצְיָנִי

כָּל עוֹד הַלֵּב אָדֹם כַּדָּם

הַדָּם אָדֹם בְּכָל הַחֶלֶד

אִם גַּם לַגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים

וּבְכָל מָקוֹם שָׁמַיִם-תְּכֵלֶת

אוֹתָן תִּקְווֹת וְיִסּוּרִים

וְאִם אֲנִי לְבָנָה...

לְכָל אֵם אַתֶּם אוֹמְרִים "תָּחוּשִׁי"

"תְּנִי בְּנֵךְ! הַיְּקוּם לִפְדוֹת נִלְחָם!"

כְּאֵב אֵם לְבָנָה כִּכְאֵב הַכּוּשִׁית

כְּאֵב אִמָּהוֹת כָּל הָעוֹלָם

לֹא צֶדֶק לְמֶחֱצָה וָרֶבַע!

שִׁוְיוֹן גְּזָעִים! שִׁוְיוֹן כָּל עַם!

וְלֹא אִכְפָּת מָהוּ הַצֶּבַע

כִּי הָעִקָּר שֶׁהוּא אָדָם

וְאִם אֲנִי לְבָנָה...

וְכֹה אֵשֵׁב לִי פֹּה בּוֹדֶדֶת

עִם צְלָב תָּלוּי עַל צַוָּארִי

דּוֹדִי נִלְחָם בְּעַד הַ"צֶּדֶק"

לֹא בִּשְׁבִילוֹ לֹא בִּשְׁבִילִי

דּוֹדִי נִלְחָם אַךְ הוּא שָׁחֹר הוּא

נִלְחָם פָּשׁוּט עַל-מְנַת לִחְיוֹת

עוֹלָם שַׁכְחָן! הֵם רַק יִזְכֹּרוּ

אֶת זֶה אֲשֶׁר יָדַע לִשְׁלֹט!

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר

עַל כֵּן אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר

כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה

עַל כֵּן חָנְקוּ בִּי אַהֲבָה

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

גרסת נתיבה בן-יהודה

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה

גַּלִּים שְׁחֹרִים, נָמָל אָפֹר

אֲנִי הָלַכְתִּי אָז הַבַּיְתָּה

פִּתְאֹם עָמַד לִבִּי מִדְּפֹק

וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ

וְלִקְרַאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ

אֲנִי יָדַעְתִּי אָז יָדוֹעַ

כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר

אָבִי אָסַר עָלַי לִבְחֹר

כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה

לֹא לִי, לֹא לִי הָאַהֲבָה

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר

לָמָּה אָסַר עָלַי לִבְחֹר

כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה

עַל כֵּן נֶאֶסְרָה עֲלַי הָאַהֲבָה

2. וְהוּא בָּא לִצְלִילֵי הַטַּנְגוֹ

לִבִּי הִרְחִיק לְנוֹף דָּרוֹם

עֲצֵי בַּנָּנָה וְהַמַּנְגוֹ

וְשֶׁמֶשׁ נֶגֶב מִדָּרוֹם

אָמְנָם אֲנִי נַעֲרָה אֵירוֹפִּית

וּצְלָב תָּלוּי עַל צַוָּארִי

אַךְ בְּרַק הָאַהֲבָה הַטְּרוֹפִּית

נִכְנַס עָמֹק לְתוֹךְ לִבִּי

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

3. וְהוּא הָיָה שָׁחֹר כְּמוֹ לַיִל

כְּמוֹ לַיִל שֶׁל ג'וּנְגֵל מְכֻשָּׁף

לַשָּׁוְא נָשְׁקוּ לוֹ הָעֵינַיִם

לַשָּׁוְא הַלֵּב דּוּמָם נִפְעַם

דּוּמָם כֹּה שַׁטְנוּ בְּלֵיל קֶסֶם

סְבִיבֵנוּ ג'וּנְגֵל מְכֻשָּׁף

לְפֶתַע הֵי אִמּוֹ נִכְנֶסֶת

פָּקְדָה לַעֲזֹב אֶת הָאוּלָם

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

4. אָז רֶטֶט פַּחַד אָחֲזָנִי

לִבִּי הִפְלִיג לְאִי בַּיָּם

לִבִּי לִבִּי לָמָּה רוֹצְחֵנִי

כָּל עוֹד הַלֵּב בְּלֵב אָדָם

אָדֹם הַלֵּב בְּכָל הַחֶלֶד

אָמְנָם בַּגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים

בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת

אוֹתָם תִּקְווֹת וְיִסּוּרִים

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

5. הוֹי אַל תִּבְכִּי נָא אִמָּא כּוּשִׁית

כִּי בְּנֵךְ נִלְחָם בִּגְדוֹת עוֹלָם

לֵב אֵם לְבָנָה כְּלֵב אֵם כּוּשִׁית

לֵב אִמָּהוֹת כָּל הָעוֹלָם

לוּ צֶדֶק יֹשֶׁר מַחֲצִית רֶבַע

שִׁוְיוֹן גְּזָעִים שִׁוְיוֹן כָּל עָם

כִּי לֹא חָשׁוּב הוּא מָה הַצֶּבַע

כִּי הָעִקָּר שֶׁהוּא אָדָם

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

6. לָכֵן אֵשֵׁב לִי פֹּה בּוֹדֶדֶת

וּצְלָב תָּלוּי עַל צַוָּארִי

דּוֹדִי נִלְחָם בִּשְׁבִיל הַצֶּדֶק

לֹא בִּשְׁבִילוֹ, לֹא בִּשְׁבִילִי

דּוֹדִי נִלְחָם בְּתוֹר שָׁחֹר

נִלְחָם הוּא עַל מְנַת לִחְיוֹת

עֶלֶם שָׁחֹר – הוּא רַק יִזְכֹּר

אֶת זֶה אֲשֶׁר יֵדַע לִבְחֹר

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפי אורי זוהר

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה

פָּנִים זָרִים, עוֹלָם רָחוֹק

אֲנִי מִהַרְתִּי אָז הַבַּיְתָה

וְאָז לִבִּי הֵחֵל לִדְפֹּק

וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ

וְלִקְרַאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ

אֲנִי יָדַעְתִּי אָז יָדוֹעַ

כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר

עַל כֵּן אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר

כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה

עַל כֵּן אָסְרוּ לִי אַהֲבָה

אָז רֶטֶט עֶצֶב אָחֲזָנִי

כְּשֶׁהִפְלַגְתִּי שׁוּב בַּיָּם

מַר גּוֹרָלִי מְאֹד הִכָּנִי

וּבְלִבִּי סָעַר הַדָּם

אוֹתוֹ הַדָּם, אוֹתוֹ הַחֶלֶד

אַף כִּי לַגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים

בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת

אוֹתָם תִּקְווֹת וְיִסּוּרִים

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

ביצוע:

הקישור הועתק

אורי זוהר

עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני
שנת הקלטה: אמצע שנות השישים
נכלל בתקליטור: שירים משכבר הימים

מרפרטואר להקת הכרמל (ע"פ שמואליק טסלר, "שירים במדים" [הוצאת יד בן צבי, תשס"ז], עמ' 47).

צבי אנקורי, "כדקל במדבר" (הוצאת כרמל, תשס"ח 2007), עמ' 213:

[מצטט מכתב מ"ספר ההתנדבות"]
ביום 16.11.1943 נהפכה רמת-הכובש לשדה קרב ....

אחרי רמת-הכובש הותקפו קיבוצים נוספים, ואנחנו? רחוקים מהבית וכלואים באי [כחיילים בצבא הבריטי], חשים מנוצלים כמו כושים בידי אדונינו הבריטים הלבנים.

"נזכרתי אז" (הקדים אנקורי הסבר במסיבת השבת לשירו החדש על המצב) "שכנער נכחתי בפולין בהצגה אידית, "מיסיסיפי", מעשה בלינץ' שנעשה בכושי שאהב נערה לבנה והיא החזירה לו אהבה. זכרתי משם פחות או יותר את לחן השיר שהנערה הלבנה שרה, וממילות השיר צלצלה באוזניי שורה ראשונה בלבד של הבית החוזר: "ווייל איך בין ווייס און ער איז שווארץ".

השאר לקוח מחיי מלטה הנצורה, כשה"טיפלות" המלטזיות התיידדו, כמו שהן מתיידדות גם כיום, כשהוסר המצור, עם חיילים כושים מאוריציאנים, וטרגדיות קרו מחמת יחסם הגזעני של ההורים הלבנים לקשרים מעין אלה. כך, על דרך המטאפורה, קיוויתי להיות לפה לתחושותינו כיום במצב המטריף של ימינו אלה.

החידוש שבגללו הפך השיר לגולת-הכותרת של פזמונאות [יחידה] 178 לתקופותיה והושר בכל מסיבה, שלושה פנים היו לו: האחד, שעד כה הפזמונים היו פנים-פלוגתיים ועסקו בהומור בהווי הצבאי של פלוגות התובלה העבריות, שיר זה החליט להתמודד עם בעייה לאומית כאובה של השעה וליכד סביבו גם את שלא היו חסידי המסיבות. הפן השני היה הלבשת בעייה לאומית ציונית מובהקת על דרך המטאפורה, בלבוש של בעייה מלטזית שהייתה ידועה לכל. והשלישי הוא הפן האידיאולוגי האוניברסיליסטי של השיר, קריאה לצדק ביחסי אנוש מעבר ללאום ולגזע, קריאה שכל בר-דעת ובר-לב הזדהה איתה.

במקורות שונים וכן באקו"ם מופיע כי מחבר המילים הוא "פיינטוך שלמה-אפרת". על פי אליהו הכהן (חדשות בן-עזר מס' 643, 16.5.2011), במשך שנים נהגו קריינים לציין כמחבר השיר את השם "אפרתי" שהופיע על גבי תווית התקליטון "האניות עגנו במלטה". ייתכן והשם "אפרתי" מתייחס למעבד יעקב אפרתי, שכתב את מילות השיר "עד אז", המופיע בצידו השני של התקליטון.

דן אלמגור מספר בריאיון ליואב קוטנר על שיר סטירי שחיבר למועדון התיאטרון בחיפה "האניות עגנו בחיפה" לפי שיר קיים, כנראה לפי השיר הזה.

ביצועים נוספים:

מתוך ההצגה "הוא הלך בשדות", בית צבי 2007 (סרטון)
דפנה דקל (סרטון)
אילנית בליווי תזמורת הטיילת של תל אביב (מתוך תכנית הטלוויזיה "אולי עוד לא נגמר", יום העצמאות תשנ"א 1991).
דרורה חבקין
יפה ירקוני מעידה בריאיון לציפי פליישר כי שרה את השיר בהופעות. ככל הידוע לנו לא הקליטה את השיר.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

שירי אהבה

עדכון אחרון: 27.08.2024 04:01:11