הקטן
גופן
הגדל
גופן
לימון וצלחת
וּבְכֵן אַצִּיגָה אֶת עַצְמִי, אָדוֹן צַלַּחַת. סְלִיחָה, צַלַּחַת מִי? - צַלַּחַת וְאָדוֹן. וְשֵׁם הַגְּבֶרֶת, אֲקַוֶּה שֶׁהִיא סוֹלַחַת... קוֹרְאִים לִי מֵי , - אֵיזֶה מַיִם? - מֵי לִימוֹן... הַגְּבֶרֶת מֵי, הַגְּבֶרֶת מֵי, - אָדוֹן צַלַּחַת. קִרְאִי לִי סְתָם צַלַּחַת. בִּשְׁבִילִי מַסְפִּיק. לוּלֵא נִפְגַּשְׁנוּ לֹא הָיִינוּ פֹּה בְּיַחַד... הַאִם זֶה לֹא מַצְחִיק? – זֶה בֶּאֱמֶת מַצְחִיק. הוֹי מֵי לִימוֹן, מַדּוּעַ זֶה אַתְּ כֹּה לִימוֹנִית? זֶה לֹא נָכוֹן! אֲנִי צוֹחֶקֶת כָּל הַיּוֹם. אַתְּ אֵשׁ בֶּנְגַּלִית אוֹ פַטַּלִית אוֹ דֶּמּוֹנִית, אִמְרִי לִי מַה אַתְּ? אַתְּ חִידָה? – אֲנִי חִידוֹן. סִלְחִי לִי מֵי, לִבִּי הִנֵּה! אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתוֹ צַלַּחַת. סִלְחִי לִי מֵי, יָפָה כָּל כָּךְ אַתְּ! אֲנִי סוֹלַחַת לְךָ צַלַּחַת. אֶפְשָׁר לִחְיוֹת שָׁנִים בְּאֹפֶן אִידִיּוֹטִי בְּלִי אַוַּנְטוּרָה וְרוֹמַנְטִיקָה כָּזֹאתִ'י. לִימוֹן, לִימוֹן – מַה יֵשׁ צַלַּחַת? אוּלַי נֵלֵכָה לְטַיֵּל מְעַט בְּיַחַד. אֶת הַגְּבָרִים כֻּלָּם יָכֹלְתִּי לְשַׁגֵּעַ, כִּי מְשַׁגַּעַת כַּף יָדִי הָעֲנֻגָּה, אֲבָל בְּךָ, אֲנִי רוֹאָה, זֶה לֹא נוֹגֵעַ. זֶה לֹא נוֹגֵעַ כִּי אֲנִי כְּבָר מְשֻׁגָּע. מִמִּי, מִמִּי אַתָּה כְּבָר מְשֻׁגָּע, עֲנֵנִי! מִמֵּךְ, מִמֵּךְ, - מִמִּי? מִמִּי? - מִמֵּי לִימוֹן. מִמֵּי לִימוֹן, אָדוֹן צַלַּחַת, זֶה מִמֶּנִּי! נָכוֹן מְאֹד, אַלְפֵי תּוֹדָה, אַלְפֵי פַּרְדוֹן. הוֹ מֵי לִימוֹן, אַל תִּתְיַחֲסִי אֵלַי בְּפַחַד. אֲנִי פּוֹחֶדֶת? אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁל שׁוּק. מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אָדוֹן צַלַּחַת, עוֹד לֹא נִבְהַלְתִּי מִיָּמַי, - הַבִּיטִי, ג'וּק! סִלְחִי לִי מֵי, סִלְחִי לִימוֹן, אֲנִי סוֹלַחַת לְךָ, צַלַּחַת. אַתְּ עַל יָדִי כָּעֵת מֻנַּחַת. אֲנִי מֻנַּחַת עַל הַצַּלַּחַת. אֶפְשָׁר לִחְיוֹת שָׁנִים בְּאֹפֶן אִידִיּוֹטִי לְלֹא שִׂיחָה אִינְטִילִיגֶנְטִית שֶׁכָּזֹאתִ'י. לִימוֹן, לִימוֹן, - מַה יֵשׁ צַלַּחַת? אוּלַי נֵלֵךְ לִרְקֹד מְעַט עַכְשָׁו בְּיַחַד. אֶתְמוֹל רָאִיתִי תַּ'גִּ'ירָפִים, אֵיזֶה גֹּבַהּ! אֶחָד מֵהֶם הִבִּיט בִּי כָּכָה כְּמוֹ תָּם וְהַשֵּׁנִי כִּמְעַט אָכַל לִי אֶת הַכּוֹבַע. הַכֹּל פּוֹלִיטִיקָה אַנְגְלִית, יִמַּח שְׁמָם! הוֹי מֵי לִימוֹן, מִן הַפּוֹלִיטִיקָה אֵין נַחַת. אֲבָל מִמְּךָ, צַלַּחַת, נַחַת יֵשׁ, הוֹי פְּלִיז, בְּלִי מַחְמָאוֹת, אַתָּה צַלַּחַת כֹּה מֻצְלַחַת. אֲנִי צַלַּחַת, מֵי לִימוֹן, וְאַתְּ סֶרְוִיז. הוֹי מֵי לִימוֹן, כְּמֶטֶאוֹר אַתְּ לִי זוֹרַחַת! חַיַּי רֵיקִים וּמְחַכִּים לָךְ כְּאַרְמוֹן. כִּי בִּלְעָדַי אַתְּ לִימוֹן לְלֹא צַלַּחַת! וּבִלְעָדַי אַתָּה צַלַּחַת בְּלִי לִימוֹן! סִלְחִי לִי מֵי, לִבִּי הִנֵּה! אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתוֹ צַלַּחַת. סִלְחִי לִי מֵי, יָפָה כָּל כָּךְ אַתְּ! אֲנִי סוֹלַחַת לְךָ צַלַּחַת. אֶפְשָׁר לִחְיוֹת שָׁנִים בְּאֹפֶן אִידִיּוֹטִי עַד שֶׁלִּימוֹן פּוֹגֵשׁ צַלַּחַת שֶׁכָּזֹאתִ'י. לִימוֹן, לִימוֹן, - מַה יֵשׁ צַלַּחַת? אוּלַי נֵלֵכָה לְטַיֵּל מְעַט בְּיַחַד. ובכן אציגה את עצמי, אדון צלחת. סליחה, צלחת מי? צלחת ואדון. ושם הגברת, אקווה שהיא סולחת... קוראים לי מי , איזה מים? מי לימון... הגברת מי, הגברת מי, אדון צלחת. קראי לי סתם צלחת. בשבילי מספיק. לולא נפגשנו לא היינו פה ביחד... האם זה לא מצחיק? זה באמת מצחיק. הוי מי לימון מדוע זה את כה לימונית? זה לא נכון אני צוחקת כל היום. את אש בנגלית או פאטאלית או דמונית, אמרי לי מה את? את חידה? אני חידון. סלחי לי מי, ליבי הנה! אני לוקחת אותו צלחת. סלחי לי מי, יפה כל כך את! אני סולחת לך צלחת. אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי בלי אוונטורה ורומנטיקה כזאת'י. לימון, לימון, מה יש צלחת? אולי נלכה לטייל מעט ביחד. את הגברים כולם יכולתי לשגע, כי משגעת כף ידי הענוגה, אבל בך אני רואה זה לא נוגע. זה לא נוגע כי אני כבר משוגע. ממי, ממי אתה כבר משוגע, ענני! ממך, ממך, ממי? ממי?ממי לימון. ממי לימון, אדון צלחת, זה ממני! נכון מאוד, אלפי תודה, אלפי פרדון. הו מי לימון, אל תתיחסי אלי בפחד. אני פוחדת? איזה דיבורים של שוק. משום דבר שבעולם, אדון צלחת, עוד לא נבהלתי מימי, הביטי, גוק! סלחי לי מי, סלחי לימון, אני סולחת לך, צלחת. את על ידי כעט מונחת. אני מונחת על הצלחת. אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי ללא שיחה אינטליגנטית שכזאת'י. לימון, לימון, מה יש צלחת? אולי נלך לרקוד מעט עכשיו ביחד. אתמול ראיתי את הג'ירפים, איזה גובה! אחד מהם הביט בי ככה כמו תם והשני כמעט אכל לי את הכובע. הכל פוליטיקה אנגלית, ימח שמם! הוי מי לימון, מן הפוליטיקה אין נחת. אבל ממך, צלחת, נחת יש , הוי פליז, בלי מחמאות, אתה צלחת כה מוצלחת. אני צלחת, מי לימון, ואת סרויז. הוי מי לימון, כמטאור את לי זורחת! חיי ריקים ומחכים לך כארמון. כי בלעדי את לימון ללא צלחת! ובלעדי אתה צלחת בלי לימון! סלחי לי מי, ליבי הנה! אני לוקחת אותו צלחת. סלחי לי מי, יפה כל כך את! אני סולחת לך צלחת. אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי עד שלימון פוגש צלחת ש כזאת'י. לימון, לימון, מה יש צלחת? אולי נלכה לטייל מעט ביחד.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
כתיבה: 1946
הלחנה: לכל היאוחר 1932

וּבְכֵן אַצִּיגָה אֶת עַצְמִי, אָדוֹן צַלַּחַת.
סְלִיחָה, צַלַּחַת מִי? - צַלַּחַת וְאָדוֹן.
וְשֵׁם הַגְּבֶרֶת, אֲקַוֶּה שֶׁהִיא סוֹלַחַת...
קוֹרְאִים לִי מֵי , - אֵיזֶה מַיִם? - מֵי לִימוֹן...

הַגְּבֶרֶת מֵי, הַגְּבֶרֶת מֵי, - אָדוֹן צַלַּחַת.
קִרְאִי לִי סְתָם צַלַּחַת. בִּשְׁבִילִי מַסְפִּיק.
לוּלֵא נִפְגַּשְׁנוּ לֹא הָיִינוּ פֹּה בְּיַחַד...
הַאִם זֶה לֹא מַצְחִיק? – זֶה בֶּאֱמֶת מַצְחִיק.

הוֹי מֵי לִימוֹן, מַדּוּעַ זֶה אַתְּ כֹּה לִימוֹנִית?
זֶה לֹא נָכוֹן! אֲנִי צוֹחֶקֶת כָּל הַיּוֹם.
אַתְּ אֵשׁ בֶּנְגַּלִית אוֹ פַטַּלִית אוֹ דֶּמּוֹנִית,
אִמְרִי לִי מַה אַתְּ? אַתְּ חִידָה? – אֲנִי חִידוֹן.

סִלְחִי לִי מֵי, לִבִּי הִנֵּה!
אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתוֹ צַלַּחַת.
סִלְחִי לִי מֵי, יָפָה כָּל כָּךְ אַתְּ!
אֲנִי סוֹלַחַת לְךָ צַלַּחַת.
אֶפְשָׁר לִחְיוֹת שָׁנִים בְּאֹפֶן אִידִיּוֹטִי
בְּלִי אַוַּנְטוּרָה וְרוֹמַנְטִיקָה כָּזֹאתִ'י.
לִימוֹן, לִימוֹן – מַה יֵשׁ צַלַּחַת?
אוּלַי נֵלֵכָה לְטַיֵּל מְעַט בְּיַחַד.

אֶת הַגְּבָרִים כֻּלָּם יָכֹלְתִּי לְשַׁגֵּעַ,
כִּי מְשַׁגַּעַת כַּף יָדִי הָעֲנֻגָּה,
אֲבָל בְּךָ, אֲנִי רוֹאָה, זֶה לֹא נוֹגֵעַ.
זֶה לֹא נוֹגֵעַ כִּי אֲנִי כְּבָר מְשֻׁגָּע.
מִמִּי, מִמִּי אַתָּה כְּבָר מְשֻׁגָּע, עֲנֵנִי!
מִמֵּךְ, מִמֵּךְ, - מִמִּי? מִמִּי? - מִמֵּי לִימוֹן.
מִמֵּי לִימוֹן, אָדוֹן צַלַּחַת, זֶה מִמֶּנִּי!
נָכוֹן מְאֹד, אַלְפֵי תּוֹדָה, אַלְפֵי פַּרְדוֹן.

הוֹ מֵי לִימוֹן, אַל תִּתְיַחֲסִי אֵלַי בְּפַחַד.
אֲנִי פּוֹחֶדֶת? אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁל שׁוּק.
מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אָדוֹן צַלַּחַת,
עוֹד לֹא נִבְהַלְתִּי מִיָּמַי, - הַבִּיטִי, ג'וּק!

סִלְחִי לִי מֵי, סִלְחִי לִימוֹן,
אֲנִי סוֹלַחַת לְךָ, צַלַּחַת.
אַתְּ עַל יָדִי כָּעֵת מֻנַּחַת.
אֲנִי מֻנַּחַת עַל הַצַּלַּחַת.
אֶפְשָׁר לִחְיוֹת שָׁנִים בְּאֹפֶן אִידִיּוֹטִי
לְלֹא שִׂיחָה אִינְטִילִיגֶנְטִית שֶׁכָּזֹאתִ'י.
לִימוֹן, לִימוֹן, - מַה יֵשׁ צַלַּחַת?
אוּלַי נֵלֵךְ לִרְקֹד מְעַט עַכְשָׁו בְּיַחַד.

אֶתְמוֹל רָאִיתִי תַּ'גִּ'ירָפִים, אֵיזֶה גֹּבַהּ!
אֶחָד מֵהֶם הִבִּיט בִּי כָּכָה כְּמוֹ תָּם
וְהַשֵּׁנִי כִּמְעַט אָכַל לִי אֶת הַכּוֹבַע.
הַכֹּל פּוֹלִיטִיקָה אַנְגְלִית, יִמַּח שְׁמָם!

הוֹי מֵי לִימוֹן, מִן הַפּוֹלִיטִיקָה אֵין נַחַת.
אֲבָל מִמְּךָ, צַלַּחַת, נַחַת יֵשׁ, הוֹי פְּלִיז,
בְּלִי מַחְמָאוֹת, אַתָּה צַלַּחַת כֹּה מֻצְלַחַת.
אֲנִי צַלַּחַת, מֵי לִימוֹן, וְאַתְּ סֶרְוִיז.
הוֹי מֵי לִימוֹן, כְּמֶטֶאוֹר אַתְּ לִי זוֹרַחַת!
חַיַּי רֵיקִים וּמְחַכִּים לָךְ כְּאַרְמוֹן.
כִּי בִּלְעָדַי אַתְּ לִימוֹן לְלֹא צַלַּחַת!
וּבִלְעָדַי אַתָּה צַלַּחַת בְּלִי לִימוֹן!

סִלְחִי לִי מֵי, לִבִּי הִנֵּה!
אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתוֹ צַלַּחַת.
סִלְחִי לִי מֵי, יָפָה כָּל כָּךְ אַתְּ!
אֲנִי סוֹלַחַת לְךָ צַלַּחַת.
אֶפְשָׁר לִחְיוֹת שָׁנִים בְּאֹפֶן אִידִיּוֹטִי
עַד שֶׁלִּימוֹן פּוֹגֵשׁ צַלַּחַת שֶׁכָּזֹאתִ'י.
לִימוֹן, לִימוֹן, - מַה יֵשׁ צַלַּחַת?
אוּלַי נֵלֵכָה לְטַיֵּל מְעַט בְּיַחַד.

ובכן אציגה את עצמי, אדון צלחת.
סליחה, צלחת מי? צלחת ואדון.
ושם הגברת, אקווה שהיא סולחת...
קוראים לי מי , איזה מים? מי לימון...

הגברת מי, הגברת מי, אדון צלחת.
קראי לי סתם צלחת. בשבילי מספיק.
לולא נפגשנו לא היינו פה ביחד...
האם זה לא מצחיק? זה באמת מצחיק.

הוי מי לימון מדוע זה את כה לימונית?
זה לא נכון אני צוחקת כל היום.
את אש בנגלית או פאטאלית או דמונית,
אמרי לי מה את? את חידה? אני חידון.

סלחי לי מי, ליבי הנה!
אני לוקחת אותו צלחת.
סלחי לי מי, יפה כל כך את!
אני סולחת לך צלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
בלי אוונטורה ורומנטיקה כזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלכה לטייל מעט ביחד.

את הגברים כולם יכולתי לשגע,
כי משגעת כף ידי הענוגה,
אבל בך אני רואה זה לא נוגע.
זה לא נוגע כי אני כבר משוגע.
ממי, ממי אתה כבר משוגע, ענני!
ממך, ממך, ממי? ממי?ממי לימון.
ממי לימון, אדון צלחת, זה ממני!
נכון מאוד, אלפי תודה, אלפי פרדון.

הו מי לימון, אל תתיחסי אלי בפחד.
אני פוחדת? איזה דיבורים של שוק.
משום דבר שבעולם, אדון צלחת,
עוד לא נבהלתי מימי, הביטי, גוק!

סלחי לי מי, סלחי לימון,
אני סולחת לך, צלחת.
את על ידי כעט מונחת.
אני מונחת על הצלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
ללא שיחה אינטליגנטית שכזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלך לרקוד מעט עכשיו ביחד.

אתמול ראיתי את הג'ירפים, איזה גובה!
אחד מהם הביט בי ככה כמו תם
והשני כמעט אכל לי את הכובע.
הכל פוליטיקה אנגלית, ימח שמם!

הוי מי לימון, מן הפוליטיקה אין נחת.
אבל ממך, צלחת, נחת יש , הוי פליז,
בלי מחמאות, אתה צלחת כה מוצלחת.
אני צלחת, מי לימון, ואת סרויז.
הוי מי לימון, כמטאור את לי זורחת!
חיי ריקים ומחכים לך כארמון.
כי בלעדי את לימון ללא צלחת!
ובלעדי אתה צלחת בלי לימון!

סלחי לי מי, ליבי הנה!
אני לוקחת אותו צלחת.
סלחי לי מי, יפה כל כך את!
אני סולחת לך צלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
עד שלימון פוגש צלחת ש כזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלכה לטייל מעט ביחד.
ביצוע: שילה פרבר
עיבוד: מאיה בלזיצמן, שילה פרבר
נכלל בתקליטור: שילה פרבר שרה אלתרמן

צ'לו ושירה: מאיה בלזיצמן



על השיר

מתוך "צריך לצלצל פעמיים", עמ' 270:

"על הטיילת", מתכנית לי-לה-לו "בבקשה לשבת", 14.9.1946. שרו מתתיהו רוזין ואירנה רוזינסקה. כשנה קודם לכן, בתכנית "צחוק ללא תנאי", שרו השניים את הגרסה הראשונה של השיר, "סטלה וגבריליקו". גם כוכבי הצ'יזבטרון שייקה אופיר ונעמי פולני ביצעו את הפזמון בתכנית האזרחית של הלהקה ב1950.

על פי נעמה רמות, "ראיון עם לי-לה-לו: בימה לרביו בארץ-ישראל" (מנעד 5, 2005), עמ' 9

"סטלה וגבריליקו" נכתב במקורו בפולנית בוורשה, לזמרת שהופעותיה על הבמות הקלות בערי פולין היו להיט לפני המלחמה.

בקטלוג של וילנסקי כתובה בכתב-ידו השנה 1946, אולם לאור העדויות הנ"ל כנראה שהכוונה היא לשנת שידוך המילים החדשות של אלתרמן למנגינה הקיימת.

אמתי נאמן כתב על פי השיר ובאותו לחן את הפרודיה "רובוט ורובוטה" עבור תכנית הרדיו "לצון נופל על לצון". הפרודיה בוצעה בפי דודו דותן ורויטל עמית. המילים שמורות באוסף מאיר נוי בבית הספרים הלאומי, מחברת 11, עמ' 4.

לביצועים נוספים:

  • תלמידי בית צבי מתוך ערב "הקומקום והמטאטא" 2008 - כאן (סרטון)
  • אילי גורליצקי ויונה עטרי - כאן (סרטון, תזמון 5:31)
  • נדב בושם וְרילי (מתוך "מאי נפקא מנה") - כאן (סרטון)

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם