מילים (2 גרסאות)
אֹמַר לָכֶם בְּיֹשֶׁר, בְּצֶדֶק וּבְאֹשֶׁר
כִּי כֶּסֶף בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר אֲנִי אוֹהֵב בִּכְלָל
וּמְכוֹנִית מֻנְהֶגֶת, שֶׁלִּי וְלֹא שֶׁל "אֶגֶד"
וְדַוְקָא עִם נַהֶגֶת אֲנִי אוֹהֵב, אֲבָל -
אִם אֵין לִי אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ
אָמְנָם זֶה קְצָת לֹא נוֹחַ כָּךְ בַּלֵּב
אַךְ מַה יוֹעִיל אִם אֶתְעַקֵּשׁ
כִּי מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶׁיֵּשׁ לִי הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי
כִּי מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן
אֲבָל זֶה אֵין
וּכְשֶׁעוֹבְרוֹת בֵּינְתַיִם בָּנוֹת יְפוֹת עֵינַיִם
כּוֹשְׁלוֹת לִי הַבִּרְכַּיִם הַשֵּׁד אוֹתָן יִקַּח
וּכְשֶׁאִשְׁתִּי זֶהָבָה שׁוֹאֶלֶת שׁוּב וְשָׁבָה
הַאִם אוֹתָהּ אֹהָבָה אֲנִי עוֹנֶה לָהּ כָּךְ:
אִם אֵין לִי אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב...
כִּי כֶּסֶף בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר אֲנִי אוֹהֵב בִּכְלָל
וּמְכוֹנִית מֻנְהֶגֶת, שֶׁלִּי וְלֹא שֶׁל "אֶגֶד"
וְדַוְקָא עִם נַהֶגֶת אֲנִי אוֹהֵב, אֲבָל -
אִם אֵין לִי אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ
אָמְנָם זֶה קְצָת לֹא נוֹחַ כָּךְ בַּלֵּב
אַךְ מַה יוֹעִיל אִם אֶתְעַקֵּשׁ
כִּי מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶׁיֵּשׁ לִי הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי
כִּי מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן
אֲבָל זֶה אֵין
וּכְשֶׁעוֹבְרוֹת בֵּינְתַיִם בָּנוֹת יְפוֹת עֵינַיִם
כּוֹשְׁלוֹת לִי הַבִּרְכַּיִם הַשֵּׁד אוֹתָן יִקַּח
וּכְשֶׁאִשְׁתִּי זֶהָבָה שׁוֹאֶלֶת שׁוּב וְשָׁבָה
הַאִם אוֹתָהּ אֹהָבָה אֲנִי עוֹנֶה לָהּ כָּךְ:
אִם אֵין לִי אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב...
אֲנִי אוֹמֵר בְּיֹשֶׁר - שֶׁנּוֹחִיּוּת וָאֹשֶׁר
וְכֶסֶף בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר - אֲנִי אוֹהֵב בִּכְלָל,
וּמְכוֹנִית מֻנְהֶגֶת - שֶׁלִּי וְלֹא שֶׁל אֶגֶד
וְדַוְקָא עִם נַהֶגֶת - אֲנִי אוֹהֵב, אֲבָל -
אִם אֵין לִי זֶה מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב,
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ,
זֶה קְצָת לֹא נוֹחַ כָּךְ בַּלֵּב,
אַךְ מַה יּוֹעִיל אִם אֶתְעַקֵּשׁ.
כָּל מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי...
כֵּן, כָּל מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן,
אוֹי, אֲבָל אֵין.
וּכְשֶׁעוֹבְרוֹת בֵּינְתַיִם בָּנוֹת יְפוֹת עֵינַיִם
כּוֹשְׁלוֹת לִי הָרַגְלַיִם - הַשֵּׁד אוֹתָן יִקַּח!
וּכְשֶׁאִשְׁתִּי זֶהָבָה שׁוֹאֶלֶת שׁוּב וְשָׁבָה
אִם רַק אוֹתָהּ אֹהָבָה - אֲנִי עוֹנֶה לָהּ כָּךְ:
אִם אֵין לִי זֶה מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב,
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ,
וּכְשֶׁאֲנִי עָלַיִךְ חוֹשֵׁב,
אֲנִי מַבִּיט בָּךְ וְלוֹחֵשׁ:
כָּל מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי...
כֵּן, כָּל מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן,
אוֹי, אֲבָל אֵין.
אָהַבְתִּי וְשָׂמַחְתִּי, וְעַל נָשִׁים סָמַכְתִּי,
אַךְ יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי לַדּוֹקְטוֹר, שְׁמוֹ יִמַּח.
וְהָרוֹפֵא כָּזֶהוּ – מַבִּיט, וְאוֹמֵר לִי: זֶהוּ!
זֶה יֵשׁ לָךְ מִזֶּהוּ – וְאָז אָמַרְתִּי כָּךְ:
אִם אֵין לִי זֶה מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב,
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ,
אִם יְדִידִי עוֹד שׁוֹאֵל בַּלֵּב –
מַה יֵשׁ לְךָ? אֲנִי אוֹמֵר:
כָּל מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי...
כֵּן, כָּל מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן,
אוֹי, אֲבָל אֵין.
וְכֶסֶף בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר - אֲנִי אוֹהֵב בִּכְלָל,
וּמְכוֹנִית מֻנְהֶגֶת - שֶׁלִּי וְלֹא שֶׁל אֶגֶד
וְדַוְקָא עִם נַהֶגֶת - אֲנִי אוֹהֵב, אֲבָל -
אִם אֵין לִי זֶה מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב,
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ,
זֶה קְצָת לֹא נוֹחַ כָּךְ בַּלֵּב,
אַךְ מַה יּוֹעִיל אִם אֶתְעַקֵּשׁ.
כָּל מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי...
כֵּן, כָּל מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן,
אוֹי, אֲבָל אֵין.
וּכְשֶׁעוֹבְרוֹת בֵּינְתַיִם בָּנוֹת יְפוֹת עֵינַיִם
כּוֹשְׁלוֹת לִי הָרַגְלַיִם - הַשֵּׁד אוֹתָן יִקַּח!
וּכְשֶׁאִשְׁתִּי זֶהָבָה שׁוֹאֶלֶת שׁוּב וְשָׁבָה
אִם רַק אוֹתָהּ אֹהָבָה - אֲנִי עוֹנֶה לָהּ כָּךְ:
אִם אֵין לִי זֶה מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב,
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ,
וּכְשֶׁאֲנִי עָלַיִךְ חוֹשֵׁב,
אֲנִי מַבִּיט בָּךְ וְלוֹחֵשׁ:
כָּל מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי...
כֵּן, כָּל מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן,
אוֹי, אֲבָל אֵין.
אָהַבְתִּי וְשָׂמַחְתִּי, וְעַל נָשִׁים סָמַכְתִּי,
אַךְ יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי לַדּוֹקְטוֹר, שְׁמוֹ יִמַּח.
וְהָרוֹפֵא כָּזֶהוּ – מַבִּיט, וְאוֹמֵר לִי: זֶהוּ!
זֶה יֵשׁ לָךְ מִזֶּהוּ – וְאָז אָמַרְתִּי כָּךְ:
אִם אֵין לִי זֶה מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב,
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ,
אִם יְדִידִי עוֹד שׁוֹאֵל בַּלֵּב –
מַה יֵשׁ לְךָ? אֲנִי אוֹמֵר:
כָּל מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי...
כֵּן, כָּל מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן,
אוֹי, אֲבָל אֵין.
מקור:
"נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשל"ט
, 240
על הגרסה: מופיע תחת הכותרת "אני אוהב את מה שיש".
הקלטות (1)
על השיר
האזינו לביצוע בומבה צור (מתוך ערב פזמוני אלתרמן "צץ וצצה" משנת 1969).
ככל הידוע, השיר כנראה משנות הארבעים מרפרטואר מתתיהו רוזין. כמו כן, הוא אותר בפנקס פרטי של שולה לביאל.
ראו את השיר גם בלחן מ2019 מאת איציק וייס בביצוע מיכל זנדני.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
