מילים (5 גרסאות)
אַתֶּם יוֹדְעִים הַשִּׁיר הַזֶּה
מִכָּל זֶמֶר וּמִפֶּה לְפֶה
וַלֶּנְסְיָה
בְּכָל זְמַן בְּכָל מָקוֹם
בְּכָל רְחוֹב וְכָל קָפֶה
וַלֶּנְסְיָה
אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵּעַ פֹּה
יוֹתֵר יוֹתֵר לְאַט לְאַט
אוֹי אוֹי אוֹי
יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶּנְסְיָה לְעוֹלְמֵי עַד
אִשְׁתִּי כָּל הַיּוֹם בַּבַּיִת בְּאָזְנַי הוֹמִיָּה
וְכָל יְלָדַי בְּלִי הֶרֶף וַלֶנְסְיָה
וּבַת הַשָּׁכֵן שָׁם בַּחֶדֶר עַל הַפְּסַנְתֵּר תָּרִיעַ
כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה וַלֶנְסְיָה
וַלֶנְסְיָה
תֵּן פְּרוּטוֹת בִּשְׁבִיל חָלָב בִּשְׁבִיל בֵּיצִים בִּשְׁבִיל בָּשָׂר
וַלֶנְסְיָה
אַבָּא תֵּן לִי שְׁנֵי גְּרוּשִׁים לְעִפָּרוֹן דְּיוֹ וּנְיָר
וַלֶנְסְיָה
אֲדוֹנִי שְׂכַר דִּירָה מַגִּיעַ לִי זֶה מִיָּמִים
אוֹי אוֹי אוֹי
יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלָמִים
בּוֹרֵחַ אֲנִי מִן הַבַּיִת וְאָזְנִי הוֹמִיָּה
וְכָל עַצְמוֹתָי תֹּאמַרְנָה וַלֶנְסְיָה
וְאַךְ יָשַׁבְתִּי לְרֶגַע עַל חוֹף הַיָּם בְּדוּמִיָּה
וְהִנֵּה מַקְהֵלַת חֲלוּצִים תְּקַשְׁקֵשׁ וַלֶנְסְיָה
וַלֶנְסְיָה
אֵל יִבְנֶה אֶת הַגָּלִיל הַאי הַאי הַאי עַגְבָנִיָּה
וַלֶנְסְיָה
הַאי נַעֲלַיִם מִכְנָסַיִם הַאי הַאי הַאי וַלֶנְסְיָה
וַלֶנְסְיָה
כָּל הַיָּם וְכָל הַחוֹף מְמְ מְמְ מְמְ מְזַמְזְמִים
וַלֶנְסְיָה
יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלָמִים
שָׁבוּר וְרָצוּץ מִשִּׁיר זֶה הַמְּקַשְׁקֵשׁ בְּלִי הֶרֶף
אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת הָלַכְתִּי בְּיוֹם הַשִׁשִּׁי בָּעֶרֶב
שָׁם אֶשְׁפֹּך אֶת שִׂיחִי בְּלַהַט וְאֶשְּׁתַּפֵּך בְּלֵב תָּמִים
אַךְ אֲבוֹי מָה אָזְנִי שׁוֹמַעַת הַחַזָּן מְסַלְסֵל בַּנְּעִימִים
וַלֶּנְסְיָה
אַיְייי טְרַלָּלָלָלָה
וַלֶּנְסְיָה
לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
וַלֶּנְסְיָה
וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
וַלֶּנְסְיָה לְעוֹלָמִים
אַיְייי
יִמַּח שְׁמֵךְ
וַלֶּנְסְיָה
וַלֶּנְסְיָה
אוֹי אוֹי ..
וְאַהֲבָתֵךְ אַל תָּסִיר מִמֶנִּי לְעוֹלָמִים
הָלַךְ לַשּׁוּק
קָנָה בַּקְבּוּק
יִלְעַן אַבּוּק
בְּזוּג נַעֲלַיִם
יְ-שָׁ-נ-וֹ-ת
וַלֶנְסְיָה!
(והפזמון הסוגר לא היה כמובן אחר אלא זה
אֶפְשָׁר חַבִּיבִּי
לְהִשְׁתַּגֵּעַ
אֶפְשָׁר חַבִּיבִּי
לְהִשְׁתַּגֵּעַ
בְּכָל פִּנָּה בְּכָל מָקוֹם
בְּכָל רְחוֹב בְּכָל קָפֶה
(תחוב אחרי הפזמון בפעם הראשונה, אולי שיר אחר)
אֲנִי מִגִּבְעַת עָדָה
הַיָּפָה מִכֹּל, הַיָּפָה מִכֹּל
(מתוך בית ראשון)
וַלֶנְסְיָה
תֵּן פְּרוּטוֹת בְּשְׁבִיל בָּשָׂר
בְּשְׁבִיל בֵּיצִים בְּשְׁבִיל חָלָב
וַלֶנְסְיָה
אַבָּא תֵּן לִי שְׁנֵי גְּרוּשִׁים
בְּשְׁבִיל דְּיוֹ בְּשְׁבִיל נְיָר
(מתוך בית שני)
וְאַךְ יָשַׁבְתִּי לְרֶגַע
בִּקְצֵה הַיָּם בְּדוּמִיָּה
וְהִנֵּה חֲבוּרַת בַּרְנָשִׁים מְקַשְׁקֶשֶׁת
וַלֶנְסְיָה
וַלֶנְסְיָה
אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל...
...יִמַּח שְׁמֵך וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלְמֵי עַד
(ביצוע זה נגמר כאן)
De la luz y del amor
Valencia tus nmujeres todas tienen
de la rosas el color
Valencia la sentir como perfume
En tus huertos el azahar
quisiera en la tierra Valenciana
mis amores encontrar
La blanca barraca la flor de naranjo
La huerta pulida de almendros en flor
La turia de plata y el cielo turguesa
Y el sol Valenciana van diciendo amor
Amores en Valencia son floridos
Como ramos de azahar
Quereres en Valencia sus mujeres
Con en alma suelen dar
Pasionens en la huerta Valenciana
Si le dan el corazon
Sus hembras ponen alma y ponen vida
En un beso de pasion
Valencia es la tierra de las flores
De la luz y del amor
Valencia tus nmujeres todas tienen
de la rosas el color
Valencia la sentir como perfume
En tus huertos el azahar
quisiera en la tierra Valenciana
mis amores encontrar
וַלֶנְסְיָה! אַתֶּם יוֹדְעִים הַשִּׁיר הַזֶּה, בִּכְלֶזְמֶר וּמִפֶּה לָפֶה
וַלֶנְסְיָה! בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל זְמַן, בְּכָל רְחוֹב וְכָל קָפֶה!
וַלֶנְסְיָה! אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵּעַ פֹּה, יוֹתֵר-יוֹתֵר, לְאַט-לְאַט –
אוֹי, אוֹי, אוֹי, יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלְמֵי-עַד!
אִשְׁתִּי כָּל הַיּוֹם בַּבַּיִת בְּאָזְנַי הוֹמִיָּה,
וְכָל יְלָדַי בְּלִי הֶרֶף: וַלֶנְסְיָה!
וּבַת הַשָּׁכֵן שָׁם בַּחֶדֶר עַל הַפְּסַנְתֵּר תָּרִיעַ,
כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה: וַלֶנְסְיָה!
וַלֶנְסְיָה! תֵּן פְּרוּטוֹת בִּשְׁבִיל חָלָב, בִּשְׁבִיל בֵּיצִים, בִּשְׁבִיל בָּשָׂר!
וַלֶנְסְיָה! אַבָּא, תֵּן לִי שְׁנֵי גְּרוּשִׁים עַל עִפָּרוֹן, דְּיוֹ וּנְיָר!
וַלֶנְסְיָה! אֲדוֹנִי, שְׂכַר דִּירָה מַגִּיעַ לִי זֶה מִיָּמִים –
אוֹי, אוֹי, אוֹי, יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלָמִים!
ב.
בּוֹרֵחַ אֲנִי מִן הַבַּיִת וְאָזְנִי הוֹמִיָּה
וְכָל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה: וַלֶנְסְיָה!
וְאַךְ יָשַׁבְתִּי לִי רֶגַע עַל חוֹף הַיָּם בְּדוּמִיָּה
וְהִנֵּה מַקְהֵלַת חֲלוּצִים תְּקַשְׁקֵשׁ: וַלֶנְסְיָה!
וַלֶנְסְיָה! אֵל יִבְנֶה אֶת הַגָּלִיל, הַאי, הַאי, הַאי, עַגְבָנִיָּה!
וַלֶנְסְיָה! הַאי נַעֲלַיִם, מִכְנָסַיִם, הַאי, הַאי, הַאי, וַלֶנְסְיָה!
וַלֶנְסְיָה! כָּל הַיָּם וְכָל הַחוֹף מְמְ-מְמְ-מְמְ מְזַמְזְמִים!
אוֹי, אוֹי, אוֹי, יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלָמִים!
ג.
מְטֹרָף מִשִּׁיר טִפְּשִׁי זֶה, עַד כְּדֵי בְּחִילָה
אֶל הָאוֹפֵּרָה הָעִבְרִית אֵלֵךְ לִי, בְּכָבוֹד וּבְחִילָה
זִמְרָה עֶלְיוֹנָה שָׁם אַקְשִׁיבָה
שֶׁל בִּיזֵט, פְּרוֹפֵסוֹר וַיְנְבֵּרְג וּמַיֶירְבֶּר –
וְעוֹד אֲנִי אֵצֶל הַדֶּלֶת וּכְבָר בְּאָזְנַי מְטַרְטֵר:
טוֹרֵיאָדוֹ-וֹר
הזה-ה רה-ה-ה-ה-ה-ה, אוֹ-אוֹ-אוֹ!
וַלֶנְסְיָה! אֱלַיעַזַר, רַדַמֶס, וְרוֹזִינָה-פִיגָארוֹ!
וַלֶנְסְיָה! קוֹנְסְטַנְטִינוֹבְ-סְקִי מֶדוֹבַ-יַה, רוּדִינוֹב, לִיוִיאַשׁ –
יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלְמֵי עַד!
ד.
וּכְדֵי לְהִפָּטֵר סוֹף-סוֹף מִן הַשִּׁיר הֶחָבִיב
אֶכָּנֵס אֶל הַסִּפְרִיָּה שֶׁל עִירִיַּת תֵּל-אָבִיב.
אֵשֵׁב שָׁם בְּשֶׁקֶט גָּמוּר וְאֶקְרָא אֶת כָּל עִתּוֹנֵינוּ –
נִכְנַסְתִּי וְהִנֵּה – מְזַמְזְמִים לִי כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ:
וַלֶנְסְיָה! דָּבָר, הָאָרֶץ, דֹּאַר הַיּוֹם, קֻנְטְרֵס, הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר!
וַלֶנְסְיָה! עַל הַפֶּרֶק, טֵלֶגְרָמוֹת, מֶזֶג טוֹב וכָל הָעִיר!
וַלֶנְסְיָה! בֶּן-אָבִּי וְדוֹקְטוֹר גְּלִיקְסוֹן, בֵּרְל קָצֶנֶלסוֹן –
אוֹי, אוֹי, אוֹי! יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְדֵרָאוֹן!
ה.
שָׁבוּר וְרָצוּץ מִשִּׁיר זֶה הַמְּקַשְׁקֵשׁ לִי בְּלִי הֶרֶף,
אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת הָלַכְתִּי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בָּעֶרֶב
שָׁם אֶשְׁפֹּךְ אֶת שִׂיחִי בְּלַחַשׁ וְאֶשְּׁתַּפֵּךְ בְּלֵב תָּמִים –
אַךְ, אֲבוֹי – מָה אָזְנִי שׁוֹמַעַת? הַחַזָּן מְסַלְסֵל בַּנְּעִימִים:
וַלֶנְסְיָה! אוֹי-אוֹי-אוֹי-אוֹי, אוֹי-אוֹי-אוֹי-אוֹי, אוֹי-אוֹי-אוֹי, טְרַל-לַה-לַה!
וַלֶנְסְיָה! לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה!
וַלֶנְסְיָה! וְאַהֲבוֹסְךָ [וְאַהֲבָתְךָ] אַל תּוֹסִי-יִר [תָּסִיר] מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים,
אוֹי, אוֹי, אוֹי! יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלָמִים!
ו.
מְעֻנֶהּ עַד כְּדֵי מָוֶת, בַּעֲלִיל וּבַחֲלוֹם,
לְעוֹלָמִי הָלַכְתִּי, נִפְטַרְתִּי בְּשָׁלוֹם,
סוֹף סוֹף יִתְּנוּ לִי מָנוֹחַ, הַרְחֵק מִשְּׁאוֹן הָעִיר –
וְאוּלָם – אַךְ שָׁכַבְתִּי בַּקֶּבֶר, הַחַזָּן סִלְסֵל לִי בְּשִׁיר:
וַלֶּנְסְיָה! יוֹ-וֹ-שֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן –
וַלֶנְסְיָה! הַשֵּׁם נָתַן, הַשֵּׁם לָקַח, הַשֵּׁם לָקַח, הַשֵּׁם נָתַן –
וַלֶנְסְיָה! אוֹי-אוֹי-אוֹי-אוֹי, אוֹי-אוֹי-אוֹי-אוֹי, אוֹי-אוֹי-אוֹי הַצּוּר תָּמִים...
אוֹי-אוֹי-אוֹי! יִמַּח שְׁמֵךְ וְזִכְרֵךְ וַלֶנְסְיָה לְעוֹלָמִים!
על השיר
ביצועים:
- משתתפי תכנית הטלוויזיה "קרנבל בתל אביב" בהובלת שלישיית שבר ענן.
- אילי גורליצקי, יונה עטרי, ששי קשת ונירה רבינוביץ' מתוך "זהו בידור 1976"
- פלסידו דומינגו בשיר המקורי.
על המקור:
"ולנסיה" מתוך הזרזואלה [מעין אופרטה ספרדית] "La Bien Amada" משנת 1924, אותה חיבר המלחין הספרדי חוזה פדילה סנשז לליברית מאת חוזה אנדרס דה פראדה בעת שהותו בפריז (אסמכתא). השיר הפך פופולרי מאוד.
בשנת 1925 זכה לגרסה צרפתית (מאת לוסיין בואייר Lucien Boyer וז'ק-שרל Jacques-Charles) ולגרסה איטלקית ונדפס בנפרד בהוצאת סלבר (Salabert, צפו בקישורים חיצוניים בתווים עם טקסט איטלקי שנדפסו בצרפת בשנת 1925). בשנת 1926 זכה גם לטקסט אנגלי מאת אריק ולנטיין (Eric Valentine) ושימש כשיר הנושא לסרט "ולנסיה" (הסרט אבד, על פי ויקיפדיה אנגלית), אולם הוקלט בגרסאות רבות (למשל זו של The Revelers) והפך לשיר השנה בארצות הברית. השיר העברי עוסק למעשה בפופולריות עד לזרא של השיר הלועזי.
מתוך "סיפור שלא מתחיל" באת ס. יזהר (עמ' 140 ב"סיפורי מישור" [הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד]):
לא הזכרתי עוד כי בימים ההם, היה נפוץ בארץ הפיוט "ולנסיה" על כל לשון ומעל כל גרמופון, מתרועע בכלות, ביחיד ובציבור, ועד מציץ הנפש והתמוגג - פותח בקריאה הגבוהה ויורד עד השפלה, שנתקשתה להיאמחר מנומך, שהקול כמעט ואבד על סיפה, וניצל רק כשנמצא כוח לחזור ולצוף (וזה היה גם מה שניגנו בקול גדול, קול אימה, בערב, אצל בית-העם, כשהצליחו לבסוף להתניע את המוטור הזקן שעשה שם חשמל, והבריות ראו ראיה ושמעו שמועה אף נזכרו מיד: הה, איזה יום היום, הלא היום סינימה לנו, בית יעקב לכו ונלכה!), פיוט תמים וכולו ערגה:
[מביא את הנוסח שלו, המובא אצלנו בגרסה נפרדת]
קובי לוריא חקר את השיר בכתבתו "מניו יורק לקומקום דרך ולנסיה: גלגוליה של בננה", חלק א (17.10.2025) ובעיקר חלק ב (24.10.2025). בכתב היד המקורי שאיתר ד"ר דן הכט במכון גנזים (סימול: תיק 119, כ-10 300) שישה בתים, ומהם נדפסו בתוכנייה ואולי גם בוצעו בפועל בתיאטרון "הקומקום" רק הבתים הראשון, השני והחמישי. כמו כן, חשף לוריא כי הפרודיה על פופולריות עד לזרא של להיט לועזי, לרבות חזן המזמר בבית הכנסת באותו הלחן, מחקה פרודיה דומה ביידיש מאת דייויד מדוף על להיט אחר מהתקופה, Yes! we have no bananas.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.