הקטן
גופן
הגדל
גופן
מרגניות
בַּחֻרְשָׁה עַל אַמַּת הַמַּיִם שָׁם פָּרְחוּ מַרְגָּנִיּוֹת צְנוּעוֹת לְבָד כִּשְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹנוֹת קַרְנֵיהֶן צְחַרְחָרוֹת צְחַרְחָרוֹת הֵן טְרָה לָה לָה לָה אַט אַט טִיְּלָה חַוָּה הַקְּטַנָּה חוֹלֶמֶת וּפְזוּרוֹת לָהּ קְוֻצּוֹת הַפָּז צַוָּארָה מְגֻלֶּה וּלְנַפְשָׁהּ תְּשׁוֹרֵר שִׁיר זִמְזוּם זֶה טְרָה לָה לָה לָה אָז יָבוֹא לִקְרָאתָהּ אִישׁ צָעִיר גַּבּה קוֹמָה וּקְוֻצּוֹת לוֹ שְׁחוֹרוֹת מִשְּׁחוֹר מַבָּטוֹ יַז רֶשֶׁף, וְעַלִּיז לָהּ יַעַן וְכֹה יַעַן לָהּ טְרָה לָה לָה לָה מַה תְּחַפְּשִׂי הַיַּלְדָּה? מַה אָבַד לָךְ, נָאוָה כִּי אַרְצָה עֵינַיִךְ הוֹרַדְתְּ? "מַרְגָּנִית אֲחַפֵּשׂ..." מַאֲדִימִים פְּנֵי חַוָּה מַאֲדִימִים הֵם טְרָה לָה לָה לָה עוֹד חַפֵּש תְּחַפְּשִׂי וַאֲנִי כְּבָר מָצָאתִי הַיָּפָה בְּמַרְגָּנִיּוֹת-בַּר מַרְגָּנִית לָהּ צַמּוֹת וְעֵינַיִם-סַפִּירִים וְעֵינַיִם לָהּ טְרָה לָה לָה לָה גַּם לִי מַרְגָּנִיּוֹת: אֲנֹכִי שחכתי... אֲבַקֵּש... פֹּה מַעֲיָן יֵשׁ חַי... הַמַּעֲיָן הֵן חָתוּם, בִּלְעָדַי תִּצְמְאִי עַל מַעֲיָן זֶה טְרָה לָה לָה לָה "לֹא שָׁתֹה חָפַצְתִּי, צֵל-אִילָן אָתוּרָה הַחַמָּה פֹּה תִּלְהַט כָּאֵשׁ..." - תַּלְתַּלַּי מַה קְּרִירִים, מִצְלָלִים שָׁחָרוּ בְּיַעַרֵךְ, טְרָה לָה לָה לָה מַה צָּמְאָה יַלְדָּתִי, קְטַנָּתִי מֶה עָיְפָה הֲמוּתָר כַּף-יָדָהּ אֱחֹז? הֲמוּתָר לְגַפְּפָהּ וְאִם מוּתָר לְנַשֵּׁק? הֲמוּתָר לִי?... טְרָה לָה לָה לָה הַרְפֵּנִי-נָא, אָסוּר, הָאֵם אוֹמְרָה: אָסוּר וְהִיא זְקֵנָה, נוֹזֶפֶת יוֹם יוֹם אֵי אִמֵּךְ? מָה אִמֵּךְ? רַק שִׂיחִים פֹּה סָבִיב רַק שִׂיחִים פֹּה, טְרָה לָה לָה לָה "מַבִּיטִים" - אֵין מַבִּיט, "מַאֲזִינִים" - אֵין מַאֲזִין אַף עִוֵּר הַחֹרֶשׁ הָעָב חַבְּקִינִי חֲמוּדָה הֵן תִּרְאִי - לֹא אַרְהִיב רַק אֶשַּׁק לָךְ, טְרָה לָה לָה לָה הֲתֹאהֲבִי? "אֹהַב", אַתְּ בּוֹשָׁה? "אֵבוֹשָׁה" אֶהֱבִינִי וּבוֹשִׁי וְהַס! וּרְאִי אֵיךְ מִתְעָרְבִים תַּלְתַּלֵּי-הָעוֹרֵב עִם זְהָבֵךְ זֶה, טְרָה לָה לָה לָה הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקְעָה, הָעֶלֶם אֵינֶנוּ וְעוֹד חַוָּה יוֹשֶׁבֶת עַד בּוֹשׁ הִיא צוֹפָה לַמֶּרְחָק וּלְנַפְשָׁהּ תְּזַמְזֵם שִׁיר מִזְמוֹר רַךְ, טְרָה לָה לָה לָה בחורשה על אמת המים שם פרחו מרגניות צנועות לבד כשמשות קטנונות קרניהן צחרחרות צחרחרות הן טרה לה לה לה אט אט טיילה חווה הקטנה חולמת ופזורות לה קווצות הפז צווארה מגולה ולנפשה תשורר שיר זמזום זה טרה לה לה לה אז יבוא לקראתה איש צעיר גבה קומה וקווצות לו שחורות משחור מבטו יז רשף, ועליז לה יען וכה יען לה טרה לה לה לה מה תחפשי הילדה? מה אבד לך, נאווה כי ארצה עינייך הורדת? "מרגנית אחפש..." מאדימים פני חווה מאדימים הם טרה לה לה לה עוד חפש תחפשי ואני כבר מצאתי היפה במרגניות-בר מרגנית לה צמות ועיניים-ספירים ועיניים לה טרה לה לה לה גם לי מרגניות: אנוכי שחכתי... אבקש... פה מעיין יש חי... המעיין הן חתום, בלעדיי תצמאי על מעיין זה טרה לה לה לה "לא שתה חפצתי, צל-אילן אתורה החמה פה תלהט כאש..." - תלתליי מה קרירים, מצללים שחרו ביערך, טרה לה לה לה מה צמאה ילדתי, קטנתי מה עייפה המותר כף-ידה אחוז? המותר לגפפה ואם מותר לנשק? המותר לי?... טרה לה לה לה הרפני-נא, אסור, האם אומרה: אסור והיא זקנה, נוזפת יום יום אי אמך? מה אמך? רק שיחים פה סביב רק שיחים פה, טרה לה לה לה "מביטים" - אין מביט, "מאזינים" - אין מאזין אף עיוור החורש העב חבקיני חמודה הן תראי - לא ארהיב רק אשק לך, טרה לה לה לה התאהבי? "אוהב", את בושה? "אבושה" אהביני ובושי והס! וראי איך מתערבים תלתלי-העורב עם זהבך זה, טרה לה לה לה השמש שוקעה, העלם איננו ועוד חווה יושבת עד בוש היא צופה למרחק ולנפשה תזמזם שיר מזמור רך, טרה לה לה לה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: זלמן שניאור
תרגום/נוסח עברי: זלמן שניאור
לחן: עממי יידי
כתיבה: תרע"ב

בַּחֻרְשָׁה עַל אַמַּת הַמַּיִם שָׁם פָּרְחוּ
מַרְגָּנִיּוֹת צְנוּעוֹת לְבָד
כִּשְׁמָשׁוֹת קְטַנּוֹנוֹת קַרְנֵיהֶן צְחַרְחָרוֹת
צְחַרְחָרוֹת הֵן טְרָה לָה לָה לָה

אַט אַט טִיְּלָה חַוָּה הַקְּטַנָּה חוֹלֶמֶת
וּפְזוּרוֹת לָהּ קְוֻצּוֹת הַפָּז
צַוָּארָה מְגֻלֶּה וּלְנַפְשָׁהּ תְּשׁוֹרֵר
שִׁיר זִמְזוּם זֶה טְרָה לָה לָה לָה

אָז יָבוֹא לִקְרָאתָהּ אִישׁ צָעִיר גַּבּה קוֹמָה
וּקְוֻצּוֹת לוֹ שְׁחוֹרוֹת מִשְּׁחוֹר
מַבָּטוֹ יַז רֶשֶׁף, וְעַלִּיז לָהּ יַעַן
וְכֹה יַעַן לָהּ טְרָה לָה לָה לָה

מַה תְּחַפְּשִׂי הַיַּלְדָּה? מַה אָבַד לָךְ, נָאוָה
כִּי אַרְצָה עֵינַיִךְ הוֹרַדְתְּ?
"מַרְגָּנִית אֲחַפֵּשׂ..." מַאֲדִימִים פְּנֵי חַוָּה
מַאֲדִימִים הֵם טְרָה לָה לָה לָה

עוֹד חַפֵּש תְּחַפְּשִׂי וַאֲנִי כְּבָר מָצָאתִי
הַיָּפָה בְּמַרְגָּנִיּוֹת-בַּר
מַרְגָּנִית לָהּ צַמּוֹת וְעֵינַיִם-סַפִּירִים
וְעֵינַיִם לָהּ טְרָה לָה לָה לָה

גַּם לִי מַרְגָּנִיּוֹת: אֲנֹכִי שחכתי...
אֲבַקֵּש... פֹּה מַעֲיָן יֵשׁ חַי...
הַמַּעֲיָן הֵן חָתוּם, בִּלְעָדַי תִּצְמְאִי
עַל מַעֲיָן זֶה טְרָה לָה לָה לָה

"לֹא שָׁתֹה חָפַצְתִּי, צֵל-אִילָן אָתוּרָה
הַחַמָּה פֹּה תִּלְהַט כָּאֵשׁ..."
- תַּלְתַּלַּי מַה קְּרִירִים, מִצְלָלִים שָׁחָרוּ
בְּיַעַרֵךְ, טְרָה לָה לָה לָה

מַה צָּמְאָה יַלְדָּתִי, קְטַנָּתִי מֶה עָיְפָה
הֲמוּתָר כַּף-יָדָהּ אֱחֹז?
הֲמוּתָר לְגַפְּפָהּ וְאִם מוּתָר לְנַשֵּׁק?
הֲמוּתָר לִי?... טְרָה לָה לָה לָה

הַרְפֵּנִי-נָא, אָסוּר, הָאֵם אוֹמְרָה: אָסוּר
וְהִיא זְקֵנָה, נוֹזֶפֶת יוֹם יוֹם
אֵי אִמֵּךְ? מָה אִמֵּךְ? רַק שִׂיחִים פֹּה סָבִיב
רַק שִׂיחִים פֹּה, טְרָה לָה לָה לָה

"מַבִּיטִים" - אֵין מַבִּיט, "מַאֲזִינִים" - אֵין מַאֲזִין
אַף עִוֵּר הַחֹרֶשׁ הָעָב
חַבְּקִינִי חֲמוּדָה הֵן תִּרְאִי - לֹא אַרְהִיב
רַק אֶשַּׁק לָךְ, טְרָה לָה לָה לָה

הֲתֹאהֲבִי? "אֹהַב", אַתְּ בּוֹשָׁה? "אֵבוֹשָׁה"
אֶהֱבִינִי וּבוֹשִׁי וְהַס!
וּרְאִי אֵיךְ מִתְעָרְבִים תַּלְתַּלֵּי-הָעוֹרֵב
עִם זְהָבֵךְ זֶה, טְרָה לָה לָה לָה

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקְעָה, הָעֶלֶם אֵינֶנוּ
וְעוֹד חַוָּה יוֹשֶׁבֶת עַד בּוֹשׁ
הִיא צוֹפָה לַמֶּרְחָק וּלְנַפְשָׁהּ תְּזַמְזֵם
שִׁיר מִזְמוֹר רַךְ, טְרָה לָה לָה לָה
בחורשה על אמת המים שם פרחו
מרגניות צנועות לבד
כשמשות קטנונות קרניהן צחרחרות
צחרחרות הן טרה לה לה לה

אט אט טיילה חווה הקטנה חולמת
ופזורות לה קווצות הפז
צווארה מגולה ולנפשה תשורר
שיר זמזום זה טרה לה לה לה

אז יבוא לקראתה איש צעיר גבה קומה
וקווצות לו שחורות משחור
מבטו יז רשף, ועליז לה יען
וכה יען לה טרה לה לה לה

מה תחפשי הילדה? מה אבד לך, נאווה
כי ארצה עינייך הורדת?
"מרגנית אחפש..." מאדימים פני חווה
מאדימים הם טרה לה לה לה

עוד חפש תחפשי ואני כבר מצאתי
היפה במרגניות-בר
מרגנית לה צמות ועיניים-ספירים
ועיניים לה טרה לה לה לה

גם לי מרגניות: אנוכי שחכתי...
אבקש... פה מעיין יש חי...
המעיין הן חתום, בלעדיי תצמאי
על מעיין זה טרה לה לה לה

"לא שתה חפצתי, צל-אילן אתורה
החמה פה תלהט כאש..."
- תלתליי מה קרירים, מצללים שחרו
ביערך, טרה לה לה לה

מה צמאה ילדתי, קטנתי מה עייפה
המותר כף-ידה אחוז?
המותר לגפפה ואם מותר לנשק?
המותר לי?... טרה לה לה לה

הרפני-נא, אסור, האם אומרה: אסור
והיא זקנה, נוזפת יום יום
אי אמך? מה אמך? רק שיחים פה סביב
רק שיחים פה, טרה לה לה לה

"מביטים" - אין מביט, "מאזינים" - אין מאזין
אף עיוור החורש העב
חבקיני חמודה הן תראי - לא ארהיב
רק אשק לך, טרה לה לה לה

התאהבי? "אוהב", את בושה? "אבושה"
אהביני ובושי והס!
וראי איך מתערבים תלתלי-העורב
עם זהבך זה, טרה לה לה לה

השמש שוקעה, העלם איננו
ועוד חווה יושבת עד בוש
היא צופה למרחק ולנפשה תזמזם
שיר מזמור רך, טרה לה לה לה


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (יידיש)

מאַרגאַריטקעלעך / זלמן שניאור

אין וועלדעל בײַם טײַכל, דאָרט זענען געוואַקסן
מאַרגאַריטקעלעך, עלנט און קליין –
ווי קליינינקע זונען, מיט ווײַסינקע שטראַלן,
מיט ווײַסינקע טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

געגאַנגען איז חווהלע שטיל און פֿאַרחלומט,
צעלאָזן די גאָלד-בלאָנדע צעפּ, -
דאָס העלדזל אַנטבלויזט און געמורמלט- פֿאַרחלומט
דאָס לידעלע טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

דאָ קומט איר אַנטקעגן אַ בחור אַ שוואַרצער,
מיט לאָקן מיט שוואַרצע, ווי פּעך;
ער פֿלאַמט מיט די אויגן און ענטפֿערט איר לוסטיק,
און ענטפֿערט איר: טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

- וואָס זוכסטו דאָ, מיידל ? וואָס האָסטו פֿאַרלוירן ?
וואָס ווילסטו געפֿינען אין גראָז ?
איך זוך מאַרגאַריטקעס, פֿאַררויטלט זיך חווה
פֿאַררויטלט זיך, טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

- דו זוכסט נאָך ? און איך האָב שוין טאַקע געפֿונען
די שענסטע מאַרגאַריטקע אין וואַלד,
אַ מאַרגאַריטקע מיט צעפ און מיט אויגן סאַפֿירן,
מיט אייגעלעך טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

- ניין, כ'האָב שוין מאַרגאַריטקעס, איך האָב זיך פֿאַרגעסן -
איך זוך... דאָ נישט וײַט איז אַ קוואַל...
- דער קוואַל איז געשלאָסן און מיר בלײַבסטו דורשטיק
בײַם קוואַלכעלע טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

- איך וויל גאָרנישט טרינקען. איך זוך מיר אַ שאָטן,
די זון באַקט אַרײַן אַזוי הייס...
- מײַנע האָר זענען שוואַרצער און קילער ווי שאָטנס
אין וועלדעלע - טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

דורשטיק מײַן מיידעלע, מיד איז מײַן קליינינקע,
צי מעג מען זי נעמען בײַם האַנט ?
צי מעג מען זי גלעטן, צי מעג מען זי קושן ?
צי מעג מען נאָר... טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

- אַ, לאָז מיך, מען טאָר נישט, די מאַמע זאָגט מ'טאָר נישט,
מײַן מאַמע איז אַלט און איז בייז,
וווּ מאַמע ? וואָס מאַמע ? דאָ זענען נאָר ביימער,
נאָר ביימעלעך טראַ-לאַ-לאַ-לאַ.

- מען זעט ! - קיינער זעט נישט - מען הערט ! - קיינער הערט נישט,
דאָס וועלדל איז בלינד און געדיכט.
אומאַרעם מיך, זיסע דו זעסט, איך בין רויִק,
- איך קוש דיך נאָר - טראַ-לאַ-לאַ-לאַ-לאַ.

- דו ליבסט מיך ? - איך ליב דיך. - דו שעמסט דיך ? - איך שעם מיך.
טאָ, ליב מיך און שעם דיך און שווײַג.
און זע ווי עס מישן זיך פּעך-שוואַרצע קרויזן
מיט גאָלדענע ... טראַ לאַ-לאַ- לאַ.

די זון איז פֿאַרגאַנגען, דער בחור פֿאַרשוווּנדן,
און חווהלע זיצט נאָך אין וואַלד.
זי קוקט אין דער ווײַטנס און מורמלט פֿאַרחלומט
דאָס לידעלע: טראַ-לאַ-לאַ-לאַ
ביצוע: נעה ביזנסקי
עיבוד: אפרת לוי
שנת הקלטה: יולי 2010
מקור: רסיטל למוסיקה יהודית, המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל
פסנתר: אפרת לוי
קלרנית: טלי הירשפלד
 
ביצוע לשיר בשפת המקור (יידיש)


על השיר

זלמן שניאור כתב נוסח עברי זה (בכותר משנה "רומאנס") וכן נוסח יידי "מארגריטקעלעך". סביר שהתמליל הותאם מראש ללחן היידי  שלוין קיפניס כתב לו את השיר "רקפת". הנוסח הזה נדפס (בלי תווים) בחוברת "נשירה רעים: שירים לזמרה בציבור ולמקהלה" בעריכת משה גורלי (הוצאת עבר, תש"ד) ובכך עדות שזומר בפועל.

בשנות השבעים תרגם יעקב שבתאי את השיר מחדש, לעברית מלרעית. ובתרגום זה הקליט את השיר חנן יובל. לביצוע חווה אלברשטיין של הנוסח היידי האזינו כאן.

עוד באותו לחן: בחורש קבוע


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם