הקטן
גופן
הגדל
גופן
באבו שושה
בְּאַבּוּ שׁוּשָׁה יֵשׁ שָׁם מֶשֶׁק מִתְפַּתֵּחַ מַהֵר חִישׁ, אַךְ לַעֲבֹד שָׁם אֵין כָּל חֵשֶׁק לֹא בֶּחָרִישׁ, לֹא בַּכְּבִישׁ מוּסָא, שִׂמְחָה, אִיבְּרָהִים וְחַוָּאגָ'ה יָא סוּלִים אוֹהֲבִים הֵם חַקְלָאוּת וְהַיֶּתֶר אַךְ זֶה שְׁטוּת פַּעַם הָלַךְ סוֹחֵר נַחוּם לִכְפַר בָּרוּךְ לִקְנוֹת פָּרוֹת וּכְשֶׁבָּא עִם הַפָּרוֹת אָז הִתְחִילוּ הַצָּרוֹת כִּי לְאֵלֶּה הַפָּרוֹת חָסְרוּ חָמֵשׁ *פִּטְמוֹת וְהָיָה מְאוֹד נִפְלָא זֶה הָיָה מְאוֹד מְאוֹד!באבו שושה יש שם משק מתפתח מהר חיש, אך לעבוד שם אין כל חשק לא בחריש, לא בכביש מוסא, שמחה, איברהים וחוואג'ה יא סולים אוהבים הם חקלאות והיתר אך זה שטות פעם הלך סוחר נחום לכפר ברוך לקנות פרות וכשבא עם הפרות אז התחילו הצרות כי לאלה הפרות חסרו חמש פטמות והיה מאוד נפלא זה היה מאוד מאוד!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לא ידוע
לחן: לא ידוע, עממי בדואי

בְּאַבּוּ שׁוּשָׁה יֵשׁ שָׁם מֶשֶׁק
מִתְפַּתֵּחַ מַהֵר חִישׁ,
אַךְ לַעֲבֹד שָׁם אֵין כָּל חֵשֶׁק
לֹא בֶּחָרִישׁ, לֹא בַּכְּבִישׁ
מוּסָא, שִׂמְחָה, אִיבְּרָהִים
וְחַוָּאגָ'ה יָא סוּלִים
אוֹהֲבִים הֵם חַקְלָאוּת
וְהַיֶּתֶר אַךְ זֶה שְׁטוּת

פַּעַם הָלַךְ סוֹחֵר נַחוּם
לִכְפַר בָּרוּךְ לִקְנוֹת פָּרוֹת
וּכְשֶׁבָּא עִם הַפָּרוֹת
אָז הִתְחִילוּ הַצָּרוֹת
כִּי לְאֵלֶּה הַפָּרוֹת
חָסְרוּ חָמֵשׁ *פִּטְמוֹת
וְהָיָה מְאוֹד נִפְלָא
זֶה הָיָה מְאוֹד מְאוֹד!
באבו שושה יש שם משק
מתפתח מהר חיש,
אך לעבוד שם אין כל חשק
לא בחריש, לא בכביש
מוסא, שמחה, איברהים
וחוואג'ה יא סולים
אוהבים הם חקלאות
והיתר אך זה שטות

פעם הלך סוחר נחום
לכפר ברוך לקנות פרות
וכשבא עם הפרות
אז התחילו הצרות
כי לאלה הפרות
חסרו חמש פטמות
והיה מאוד נפלא
זה היה מאוד מאוד!


 פרטים נוספים


מפי איתן בן אור

[בית ראשון זהה פחות או יותר]
פעם הלך נחום סוחר
לכפר ברוך לקנות פרות
חיש הביא מכפר יהושע
שש פרות
אך ראה אותן סלים
התפרץ בצחוק נעים
כי לאלה הפרות
חסרו חמש פטמות
הקלטת זמרדע
ביצוע: נחמן רז
שנת הקלטה: 6.10.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: איתן בן אור
שנת הקלטה: 14.12.15
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

השיר הוא ככל הנראה שיר מקומי מימי ראשיתו של משמר-העמק (הקיבוץ הוקם על אדמות הכפר הערבי אבו שושה). לדברי איתן בן אור, השמות המוזכרים בשיר הם כינויים של חברי משמר העמק שהתגוררו באבו שושה בעת הכנת השטח להקמת הקיבוץ.

הלחן, לפחות בחלקו הראשון, הוא לחן "ריקוד הטלאים".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

כינוי הכבוד חוואג'ה

בשירים רבים ובטקסטים אחרים מתקופת היישוב מופיעה המילה חוואג'ה. מבאר מיכה נצר:

חואג'ה בערבית פרושו אדון, מר, בפנייה של ערבי אל לא ערבי [ואפשר שכלפי יהודי בלבד – זֶמֶרֶשֶׁת]. בפנייה לערבי השתמשו, כך עד היום, במילה סיד. מקור המושג אינו ידוע. במילון ערבי-עברי בן זמננו מושג זה אינו מופיע. שמעתי גרסה ולפיה משמעות הביטוי היא משהו ברוח "בא המנהל" (ואפשר שכך קראו הפועלים הערבים כשהגיע מנהל העבודה היהודי, שפירש את המילה בצורה לא נכונה), אולם אין לזה סימוכין.

על-פי "מילון הסלנג המקיף" בעריכת רוביק רוזנטל (עמ' 130):

חוואג'ה = אדוני, פניית כבוד לאדם (מיושן): "חואוג'ה שרון, אם תפנה את יישובי גוש קטיף – נישאר מחוסרי עבודה (שעת השין, 2004); ערבית: חַוָואגָ'ה (אדון).

דמויות מפורסמות מתקופת היישוב שזכו לכינוי חוואג'ה:

שירים באתר שבהם מופיעה המילה חוואג'ה:

תגיות

ערים, יישובים ואזורים בארץ  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם