שיר העצבני

העתקת מילות השיר

אֲנִי אָדָם שָׁקֵט וְגַם עָנָיו פָּשׁוּט מְאֹד דּוֹמֶה אֲנִי לְצַב וְאֵין לִי כָּל שִׂיחָה עִם הַבְּרָיוֹת פָּשׁוּט מְאֹד רוֹצֶה אֲנִי לִחְיוֹת סוֹבַבְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי בַּמְּדִינָה אַךְ אֵין מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מַנְגִּינָה לְאָן אֵלֵךְ, לְאָן אֶבְרַח? הֵיכָן אָדָם יוֹשֵׁב וָנָח? הוֹי עֲצַבַּי, הוֹי עֲצַבַּי כִּי הֵם מְתוּחִים יוֹתֵר מִדַּי דָּמִי רוֹתֵחַ בְּעוֹרְקַי רֹאשִׁי סוֹבֵב סוֹבֵב עָלַי לָכֵן אַחִים תְּנוּ לִי עֵצָה הֵיכָן אֶת הַשַּׁלְוָה אֶמְצָא? יָצָאתִי לְשִׁכּוּן מִחוּץ לָעִיר אָמְנָם סְבִיבָה נָאָה וְנוֹף עָשִׁיר אַךְ לֹא עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים וְהַשְּׁכֵנִים נִגְּנוּ לִי תַּקְלִיטִים מִכָּל תַּקְלִיט בּוֹקֵעַ אֵיזֶה גָ'ז מַמָּשׁ צְרִיחַת אַרְנֶבֶת וּבַרְוָז לְאָן אֵלֵךְ... מֵעַל חַדְרִי רוֹבֶצֶת עוֹד קוֹמָה מִשָּׁם בּוֹקַעַת מוּזִיקָה דּוֹמָה וְשָׁם יוֹשֶׁבֶת אֵיזוֹ נַעֲרָה וּמַה תֹּאמְרוּ – הִיא כָּל הַיּוֹם עֵרָה הִיא לֹא פּוֹסֶקֶת שָׁמָּה לְטַרְטֵר עַד שֶׁרֹאשִׁי מַתְחִיל לְהִסְתַּחְרֵר לְאָן אֵלֵךְ...אני אדם שקט וגם עניו פשוט מאוד דומה אני לצב ואין לי כל שיחה עם הבריות פשוט מאוד רוצה אני לחיות סובבתי וחיפשתי במדינה אך אין מקום שאין בו מנגינה לאן אלך לאן אברח היכן אדם יושב ונח הוי עצביי הוי עצביי כי הם מתוחים יותר מדי דמי רותח בעורקי ראשי סובב סובב עלי לכן אחים תנו לי עצה היכן את השלווה אמצא יצאתי לשיכון מחוץ לעיר אומנם סביבה נאה ונוף עשיר אך לא עברו ימים אחדים והשכנים ניגנו לי תקליטים מכל תקליט בוקע איזה ג'ז ממש צריחת ארנבת וברווז לאן אלך ... מעל חדרי רובצת עוד קומה משם בוקעת מוזיקה דומה ושם יושבת איזו נערה ומה תאמרו היא כל היום ערה היא לא פוסקת שמה לטרטר עד שראשי מתחיל להסתחרר לאן אלך...
מילים: אבשלום כהן
לחן: אבשלום כהן

אֲנִי אָדָם שָׁקֵט וְגַם עָנָיו
פָּשׁוּט מְאֹד דּוֹמֶה אֲנִי לְצַב
וְאֵין לִי כָּל שִׂיחָה עִם הַבְּרָיוֹת
פָּשׁוּט מְאֹד רוֹצֶה אֲנִי לִחְיוֹת
סוֹבַבְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי בַּמְּדִינָה
אַךְ אֵין מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מַנְגִּינָה

לְאָן אֵלֵךְ, לְאָן אֶבְרַח?
הֵיכָן אָדָם יוֹשֵׁב וָנָח?
הוֹי עֲצַבַּי, הוֹי עֲצַבַּי
כִּי הֵם מְתוּחִים יוֹתֵר מִדַּי
דָּמִי רוֹתֵחַ בְּעוֹרְקַי
רֹאשִׁי סוֹבֵב סוֹבֵב עָלַי
לָכֵן אַחִים תְּנוּ לִי עֵצָה
הֵיכָן אֶת הַשַּׁלְוָה אֶמְצָא?

יָצָאתִי לְשִׁכּוּן מִחוּץ לָעִיר
אָמְנָם סְבִיבָה נָאָה וְנוֹף עָשִׁיר
אַךְ לֹא עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים
וְהַשְּׁכֵנִים נִגְּנוּ לִי תַּקְלִיטִים
מִכָּל תַּקְלִיט בּוֹקֵעַ אֵיזֶה גָ'ז
מַמָּשׁ צְרִיחַת אַרְנֶבֶת וּבַרְוָז

לְאָן אֵלֵךְ...

מֵעַל חַדְרִי רוֹבֶצֶת עוֹד קוֹמָה
מִשָּׁם בּוֹקַעַת מוּזִיקָה דּוֹמָה
וְשָׁם יוֹשֶׁבֶת אֵיזוֹ נַעֲרָה
וּמַה תֹּאמְרוּ – הִיא כָּל הַיּוֹם עֵרָה
הִיא לֹא פּוֹסֶקֶת שָׁמָּה לְטַרְטֵר
עַד שֶׁרֹאשִׁי מַתְחִיל לְהִסְתַּחְרֵר

לְאָן אֵלֵךְ...
אני אדם שקט וגם עניו
פשוט מאוד דומה אני לצב
ואין לי כל שיחה עם הבריות
פשוט מאוד רוצה אני לחיות
סובבתי וחיפשתי במדינה
אך אין מקום שאין בו מנגינה

לאן אלך לאן אברח
היכן אדם יושב ונח
הוי עצביי הוי עצביי
כי הם מתוחים יותר מדי
דמי רותח בעורקי
ראשי סובב סובב עלי
לכן אחים תנו לי עצה
היכן את השלווה אמצא

יצאתי לשיכון מחוץ לעיר
אומנם סביבה נאה ונוף עשיר
אך לא עברו ימים אחדים
והשכנים ניגנו לי תקליטים
מכל תקליט בוקע איזה ג'ז
ממש צריחת ארנבת וברווז

לאן אלך ...

מעל חדרי רובצת עוד קומה
משם בוקעת מוזיקה דומה
ושם יושבת איזו נערה
ומה תאמרו היא כל היום ערה
היא לא פוסקת שמה לטרטר
עד שראשי מתחיל להסתחרר

לאן אלך...




 פרטים נוספים


המקור מאת אבשלום כהן   העתקת מילות השיר

 



אֲנִי אָדָם שָׁקֵט וְגַם עָנָו
דּוֹמֶה אֲנִי פָּשׁוּט מְאֹד לְצַב
וְאֵין לִי כָּל קְשָׁרִים עִם הַבְּרִיּוֹת
רוֹצֶה אֲנִי לְבַד לְבַד לִחְיוֹת
סוֹבַבְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי בַּמְּדִינָה
אַךְ אֵין מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ נְגִינָה

נוּ, מַה לַּעֲשׂוֹת, אֲנִי אָדָם כָּזֶה
אָמְנָם שָׁקֵט וָרַךְ, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה
אֲנִי אֵינִי אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ צְלִיל
לֹא שֶׁל כִּנּוֹר וְאַף לֹא שֶׁל חָלִיל
לֹא פָּטֶפוֹן, לֹא סַקְסוֹפוֹן, לֹא תֹּף
וְדַוְקָא הֵם רוֹדְפִים אוֹתִי בְּלִי סוֹף

לְאָן אֵלֵךְ, לְאָן אֶבְרַח?
הֵיכָן אָדָם יוֹשֵׁב וָנָח?
כִּי עֲצַבַּי, כִּי עֲצַבַּי
הֵם מְתוּחִים יוֹתֵר מִדַּי
דָּמִי רוֹתֵחַ בְּעוֹרְקַי
רֹאשִׁי סוֹבֵב, סוֹבֵב עָלַי
לָכֵן, אַחִים, תְּנוּ לִי עֵצָה:
הֵיכָן אֶת הַשַּׁלְוָה אֶמְצָא?

בָּרַחְתִּי לְשִׁכּוּן מִחוּץ לָעִיר
אָמְנָם סְבִיבָה שְׁקֵטָה וְנוֹף עָשִׁיר
אַךְ לֹא עָבְרוּ יָמִים רַק אֲחָדִים
וְהַשְּׁכֵנִים נִגְּנוּ לִי תַּקְלִיטִים
מִכָּל תַּקְלִיט בּוֹקֵעַ אֵיזֶה גָּ'ז
מַמָּשׁ צְרִיחָה שֶׁל עֵגֶל אוֹ בַּרְוָז

מִמּוּל בֵּיתִי בּוֹקְעִים צְלִילֵי מַסּוֹר
שֶׁם אֵיזֶה שֵׁד רוֹצֶה לִלְמֹד כִּנּוֹר
עִם כִּנּוֹרוֹ יוֹצֵא הוּא לַגְּזוּזְטְרָה
וּמְצַרְצֵר לוֹ אֵיזוֹ יְצִירָה
וּמְטַרְטֵר, חוֹרֵק וּמְחַרְחֵר
עַד שֶׁרֹאשִׁי מַתְחִיל לְהִסְתַּחְרֵר...

לְאָן אֵלֵךְ...

מֵעַל חַדְרִי רוֹבֶצֶת עוֹד קוֹמָה
מִשָּׁם בּוֹקַעַת מוּסִיקָה דּוֹמָה
לְיַד פְּסַנְתֵּר יוֹשֶׁבֶת נַעֲרָה
וּמַה תֹּאמְרוּ הִיא כָּל הַלֵּיל עֵרָה
וְהִיא אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְטַרְטֵר
אַךְ אֵין אֲנִי סוֹבֵל צְלִילֵי פְּסַנְתֵּר

כָּל בֹּקֶר בְּחָמֵשׁ – זֹהִי צָרָה
לָקוּם לְקוֹל תְּקִיעָה שֶׁל חֲצוֹצְרָה
חַדְרִי רוֹעֵד וְאַף כְּתָלָיו נָעִים
כְּשֶׁבְּנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן זְמִירוֹת מַנְעִים
וְהוּא עַל חֲצוֹצְרָה קוֹרֵעַ צְלִיל
וְאֵין לוֹ סוֹף; תָּמִיד הוּא רַק מַתְחִיל...

לְאָן אֵלֵךְ...
אני אדם שקט וגם עניו
דומה אני פשוט מאוד לצב
ואין לי כל קשרים עם הבריות
רוצה אני לבד לבד לחיות
סובבתי וחיפשתי במדינה
אך אין מקום שאין בו נגינה

נו מה לעשות אני אדם כזה
אמנם שקט ורך אך מה אעשה
אני איני אוהב לשמוע צליל
לא של כינור ואף לא של חליל
לא פטיפון לא סקסופון לא תוף
ודווקא הם רודפים אותי בלי סוף

לאן אלך לאן אברח
היכן אדם יושב ונח
כי עצביי כי עצביי
הם מתוחים יותר מדיי
דמי רותח בעורקיי
ראשי סובב סובב עליי
לכן אחים תנו לי עצה
היכן את השלווה אמצא

ברחתי לשיכון מחוץ לעיר
אמנם סביבה שקטה ונוף עשיר
אך לא עברו ימים רק אחדים
והשכנים ניגנו לי תקליטים
מכל תקליט בוקע איזה ג'ז
ממש צריחה של עגל או ברווז

ממול ביתי בוקעים צלילי מסור
שם איזה שד רוצה ללמוד כינור
עם כינורו יוצא הוא לגזוזטרה
ומצרצר לו איזו יצירה
ומטרטר חורק ומחרחר
עד שראשי מתחיל להסתחרר...

לאן אלך...

מעל חדרי רובצת עוד קומה
משם בוקעת מוסיקה דומה
ליד פסנתר יושבת נערה
ומה תאמרו היא כל הליל ערה
והיא אינה פוסקת לטרטר
אך אין אני סובל צלילי פסנתר

כל בוקר בחמש זוהי צרה
לקום לקול תקיעה של חצוצרה
חדרי רועד ואף כתליו נעים
כשבנו של השכן זמירות מנעים
והוא על חצוצרה קורע צליל
ואין לו סוף תמיד הוא רק מתחיל...

לאן אלך...




 פרטים נוספים


גרסת "חאפלה של שירים"   העתקת מילות השיר

 



אֲנִי אָדָם שָׁקֵט וְגַם חָכָם...

פזמון: כִּי עֲצַבַּי הוֹי עֲצַבַּי...

[סדר בתים 2 ו3 הוחלף]

הִיא לֹא פּוֹסֶקֶת שָׁמָּה לְדַפְדֵּף
עַד שֶׁרֹאשִׁי מַתְחִיל לְהִסְתַּחְרֵר...

אני אדם שקט וגם חכם...

פזמון: כי עצביי הוי עצביי...

[סדר בתים 2 ו3 הוחלף]

היא לא פוסקת שמה לדפדף
עד שראשי מתחיל להסתחרר...






 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

יהונתן רווה הלוי 
שנת הקלטה: 16.10.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

ביצוע נוסף: יוסי לוי


אבשלום כהן חרז "ענו" ו"צב" כבר ב"שיר הצב".

השיר זכה לביצוע מוקלט בשנות השבעים בפי שלום נחום, ובשנת 1994 יצר אבי פרץ לשיר ריקוד מעגלים הכולל תנועה מיוחדת של סיבוב היד מעל הראש. 

מספר אבשלום כהן:

יום אחד חשבתי לעצמי: האם יש אדם בעולם הזה שאינו אוהב מוסיקה? ואם יש כזה, אז אני אכתוב שיר היתולי על אותו אדם. וכך נוצר השיר הזה.

את השיר הזה לא פרסמתי, אלא רק שרתיו בכל מיני אירועים כמו מחנות צבא ומסיבות פרטיות. השיר נתקבל בהתלהבות, ובודדים זכרו חלק מהמילים אבל אף אחד לא זכר את המילים הנכונות ואת המנגינה הנכונה. יוסי לוי הוא הזמר היחידי שלמד ממני את השיר ושר אותו כמו שאני שרתי (ביצועו של יוסי לוי כאן). אני מקוה שהמאזינים יאהבו את השיר ההומוריסטי הזה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 13.06.2023 22:16:05


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: