הקטן
גופן
הגדל
גופן
משנכנס אדר
מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה. חַיָּב אָדָם לִבְסוּמֵי עַד דְּלָא יָדַע.משנכנס אדר מרבין בשמחה. חייב אדם לבסומי עד דלא ידע.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: עממי חסידי

מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר
מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה.

חַיָּב אָדָם לִבְסוּמֵי
עַד דְּלָא יָדַע.
משנכנס אדר
מרבין בשמחה.

חייב אדם לבסומי
עד דלא ידע.
ביצוע: חבורת שהם
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2007
מקור: תקליטור "הגיע יום חג" (חבורת שהם)


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת הדסים
עיבוד: נתן שחר
שנת הקלטה: תחילת שנות ה-70
מקור: תקליט "פורים שמח" (מקהלת הדסים)
על השיר

מרדכי סגל על המילים "משנכנס אדר":

הפסוק "משנכנס אדר מרבין בשמחה" אמנם לקוח מתוך התלמוד הבבלי, מסכת תענית (דף כ"ט, עמוד א'), אך מסכת תענית כלל אינה עוסקת בפורים. הפיסקה שם אומרת: "משנכנס אב ממעטין בשמחה אמר רב יהודה [...] כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".

מילות הבית השני בביצוע שלמה ניצן והאחיות רבינוביץ' לקוחות מתוך מגילת אסתר פרק ט' פסוק א' (הפסוק השלם: "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם") נמצא בנפרד באוסף מאיר נוי בבית הספרים הלאומי, מחברת 5, עמ' 88) ולפי ההערה שם מזומר גם בחתונות במילים חתן-כלה מזל-טוב.

הלחן כפי שמופיע במחברת של מאיר נוי כולל ניגון שלם במז'ור בצורת א-ב-ג-ב. כל החלקים נמצאים גם בנוסח של חיליק פרנק במילים "הצילני מקליפת עמלק".

בביצוע מקהלת הדסים נוסף חלק במינור הדומה לחלק הפזמון ב"מכתב לרבי", בביצועי חבורת שוהם, שלמה ניצן והאחיות רבינוביץ' וכן בביצוע חבורת רננים (שאיננו באתרנו) משולב בנוסף גם השיר "חייב אדם לבשומי" (ואחריו חוזרים לחלק המינורי של "משנכנס אדר").

מילות "חייב אדם לבשומי" מבוססות על משפט בגמרא: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"ב).

את מנגינת "חייב אדם לבשומי" ניתן למצוא בשיר-עַם הונגרי וכן בשיר-עם רומני. על-פי כתבה שהתפרסמה באתר "ערוץ 7" בתאריך 11.2.2013, הרב ד"ר יעקב קופל רייניץ הוא שחיבר את המילים לשיר למנגינה ההונגרית שהכיר. ב"עונג שבת", הבלוג של פרופ' דוד אסף, התפרסם ב-7.3.2012 פוסט הנוגע במקור הרומני/ההונגרי של המנגינה. (תודה לאברהם רוזנברג ולמשה צור שבזכותם פורסמו כאן לראשונה באפריל 2011 השיר ההונגרי והשיר הרומני)


ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מן המקורות   פורים   שירים חסידיים   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם