מילים
כִּי מִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ;
יַחְדָּו נַחְלֹקָה גַּם שִׂמְחָה גַּם נֶהִי
זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם מֵעֵת נִפְזַרְנוּ
וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ,
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ
בִּמְסִלּוֹת הַחַיִּים אִישׁ נֶגְדּוֹ נַעַל,
אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יָתוּר מִרְעֵהוּ.
רֵעוֹ סִיר רַחְצוֹ, עַל אָח יַשְׁלִיךְ נַעַל,
כִּי אִישׁ אֶל נַפְשׁוֹ יָתֵר מֵרֵעֵהוּ;
אוּלָם בִּקְרֹא לָנוּ קוֹל אֱלֹהֵינוּ
נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ
"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד – עָלֵינוּ יַלְשִׁינוּ –
"דָּתֵיהֶם שֹׁנוֹת, דָּת מַלְכוּת יַעֲבֹרוּ"?
שֶׁקֶר אַתֶּם דֹּבְרִים! כֵּנִים הָיִינוּ,
עִבְרִים אֲנַחְנוּ תּוֹרָתָם יִשְׁמֹרוּ,
אוּלָם בִּקְרוֹא לָנוּ מִצְוַת הַמֶּלֶךְ
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ
עַם אֶחָד נַחְנוּ, כִּי אֵל אֶחָד לָנוּ,
וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ,
גַּם תּוֹרָה אַחַת וּשְׂפָתָהּ אִתָּנוּ
וּבַעֲבֹתוֹת זָהָב אֵלֶּה נִקְשַׁרְנוּ:
בַּחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ הַזֶּה הַמְקַשְּׁרֵנוּ
נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ
זָקֵן וָנָעַר – בַּחָכְמָה, בַּכֶּסֶף,
אוֹ בִּתְקוּפוֹת יָמִים זָקֵן וָנָעַר,
אֶל דֶּגֶל קָדְשֵׁנוּ יַחְדָּו נֵאָסֶף
כַּעֲנִיֵּי הַצֹּאן עֵת יִתְחוֹלֵל סָעַר
הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַׂר וָהֵלֶךְ,
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ
הַסַּעַר מִתְחוֹלֵל, יֵהֹם הָרוּח,
מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר הִגִּיעוּ –
אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ.
רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ!
מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ –
נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ
נַחֲזִיק בֶּאֱלֹהִים, דָּתוֹ אַל נַעֲזֹבָה,
וּשְׂפַת קָדְשׁוֹ אַל תִּשָּׁכַח מִפִּינוּ,
רָאִינוּ רָעָה עוֹד נִרְאֶה גַּם טוֹבָה,
עוֹד נִחְיֶה בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ;
אִם גָּמַר הָאֵל כִּי עוֹד נַחֲזִיק פֶּלֶךְ –
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ
הקלטות (3)
על השיר
הבית הראשון והאחרון של הנוסח המלא מופיעים בעיבודו של יצחק אדל למקהלה בשלושה קולות שווים ופסנתר באוסף "לשוננו רינה" (המרכז לתרבות ולחינוך, 1971), עמ' 9 - 18. מיכל הגיתי (חומסקי), שהייתה במחלקת פלמ"ח בקיבוץ יגור סיפרה בעת הקלטתה (ר' להלן) שלמדה את השיר במקהלה ביגור בניצוח יצחק אדל (בהמשך מבהירה: הייתה במקהלה אצל אדל ובהמשך ביגור אצל יהודה שרת).
קיומו של לחן מוקדם יותר לשיר מתועד בכתבה (כנראה שלישית) בסדרה "שירי עם ושירי ציון" מאת א. ב. בירנבוים ("הצפירה", 10.6.1901). המלחין היה "מנהל המקהלה לעדת הנאורים בביאליסטאק, ה' ברמן". בירנבוים כותב כי שני שירים (גם לחן נוסף ל"משמר הירדן") "מונחים לפניי", משמע בתווים, בדפוס אף לא בכתב יד. לחן זה אבוד ככל הידוע לנו.
בשירון "הזמיר: שירי ילדים לזמרה ולמקרא" (מהדורת אודסה תרס"ג), עמ' 167 - 168, נדפסו הבתים הראשון, הרביעי והאחרון תחת הכותרת "בנערינו ובזקנינו נלך", ובסוף הדף הסבר: פלך - מטה נדודים.
בחוברת "125 שירים לזמרה בציבור" בעריכת משה גורלי (ת"ש 1940), נדפסו המילים עם ציון מלחין אחר - עזרא אהרון. לחן עזרא אהרון לא אותר. נשמח לאיתור לחנו.
תרגום חופשי של המילים ללדינו - El pueblo Aunado - מושר בלחן אחר. ראו באתר "אוצר שירי לדינו" את הטקסט בלדינו עם תרגום מדויק לעברית מלדינו והאזינו לביצוע דיאנה סראנו.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
בדף 'תיקון טעויות' שבסוף קובץ התווים רשום: בעמוד 11 שורה ד' להוסיף: "מהתחלה עד הסימן"