הקטן
גופן
הגדל
גופן
ארצי
הִנָּךְ אַרְצִי, אֶרֶץ נֶחְמֶדֶת, הִנָּךְ עִם חִנֵּךְ, עִם הוֹדֵךְ וָתֹם; הֲאַתְּ הִיא עַרְשִׂי, עֶרֶשׂ מוֹלֶדֶת, אוֹ אֶחֱזָיָה אַךְ חֲלוֹם. הִנֵּה הַתְּכֵלֶת בִּשְׁמֵי הַקְּסָמִים הִנֵּה הָרַיִךְ הַשּׁוֹמְרִים בְּרֹאשׁ, הִנֵּה פַּרְדֵּסִים, הִנֵּה הַכְּרָמִים, הַתְּאֵנָה, הַתָּמָר, הַבְּרוֹשׁ. הִנָּךְ מוֹשַׁבְתִּי עַל יַרְדֵּן קְדוּמִים, פֹּה מַצֵּבָה עַתִּיקָה מֵאָז. אַח, הַיַּרְדֵּן גַּלָּיו מַה הוֹמִים, שִׁטְפּוֹ מַה יָּפֶה וָעַז! הִנֵּה בָּתַּיִךְ כַּיּוֹנִים הַצְּחוֹרוֹת, אֶשְׁמַע קוֹל אֶבֶן שָׁרָה מִקִּיר. הִנֵּה בְּנוֹתַיִךְ, הַצְּנוּעוֹת, הַטְּהוֹרוֹת, הָרוֹקְמוֹת לְעַמִּי שִׁיר. שְׁכִינַת עַמִּי אַט מְרַחֶפֶת מִי לֹא יַאֲזִין פַּעֲמֵי יָהּ? לָדַעַת נַפְשִׁי כַּמָּה נִכְסֶפֶת, אִם הַגּוֹאֵל הוֹלֵךְ וּבָא...הנך ארצי, ארץ נחמדת הנך עם חינך, עם הודך ותום. הזאת היא ערשי, ערש מולדת או אחזיה אך חלום? הנה התכלת בשמי הקסמים, הנה הרייך השומרים בראש. הנה פרדסים, הנה הכרמים, התאנה, התמר, הברוש. הנך מושבתי על ירדן קדומים פה מצבה עתיקה מאז, אח, הירדן גליו מה הומים, שטפו מה יפה ועז. שכינת עמי אט מרחפת, מי לא יאזין פעמי יה? לדעת נפשי כמה נכספת אם הגואל הולך ובא.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: קדיש יהודה (לייב) סילמן
לחן: חנינא קרצ'בסקי
כתיבה: 1923
הלחנה: 1923

הִנָּךְ אַרְצִי, אֶרֶץ נֶחְמֶדֶת,
הִנָּךְ עִם חִנֵּךְ, עִם הוֹדֵךְ וָתֹם;
הֲאַתְּ הִיא עַרְשִׂי, עֶרֶשׂ מוֹלֶדֶת,
אוֹ אֶחֱזָיָה אַךְ חֲלוֹם.

הִנֵּה הַתְּכֵלֶת בִּשְׁמֵי הַקְּסָמִים
הִנֵּה הָרַיִךְ הַשּׁוֹמְרִים בְּרֹאשׁ,
הִנֵּה פַּרְדֵּסִים, הִנֵּה הַכְּרָמִים,
הַתְּאֵנָה, הַתָּמָר, הַבְּרוֹשׁ.

הִנָּךְ מוֹשַׁבְתִּי עַל יַרְדֵּן קְדוּמִים,
פֹּה מַצֵּבָה עַתִּיקָה מֵאָז.
אַח, הַיַּרְדֵּן גַּלָּיו מַה הוֹמִים,
שִׁטְפּוֹ מַה יָּפֶה וָעַז!

הִנֵּה בָּתַּיִךְ כַּיּוֹנִים הַצְּחוֹרוֹת,
אֶשְׁמַע קוֹל אֶבֶן שָׁרָה מִקִּיר.
הִנֵּה בְּנוֹתַיִךְ, הַצְּנוּעוֹת, הַטְּהוֹרוֹת,
הָרוֹקְמוֹת לְעַמִּי שִׁיר.

שְׁכִינַת עַמִּי אַט מְרַחֶפֶת
מִי לֹא יַאֲזִין פַּעֲמֵי יָהּ?
לָדַעַת נַפְשִׁי כַּמָּה נִכְסֶפֶת,
אִם הַגּוֹאֵל הוֹלֵךְ וּבָא...
הנך ארצי, ארץ נחמדת
הנך עם חינך, עם הודך ותום.
הזאת היא ערשי, ערש מולדת
או אחזיה אך חלום?

הנה התכלת בשמי הקסמים,
הנה הרייך השומרים בראש.
הנה פרדסים, הנה הכרמים,
התאנה, התמר, הברוש.

הנך מושבתי על ירדן קדומים
פה מצבה עתיקה מאז,
אח, הירדן גליו מה הומים,
שטפו מה יפה ועז.

שכינת עמי אט מרחפת,
מי לא יאזין פעמי יה?
לדעת נפשי כמה נכספת
אם הגואל הולך ובא.


 פרטים נוספים


גרסה לבית הכרם

הִנָּךְ אַרְצִי, אַרְצִי הַנֶּחְמֶדֶת,
הִנָּךְ עִם חִנֵּךְ, עִם הַתֹּם;
הַאַתְּ הִיא עַרְשִׂי, עֶרֶשׂ הַמּוֹלֶדֶת,
אוֹ אֶחֱזָיָה אַךְ קוּר חֲלוֹם.

אַתְּ שְׁכוּנָתִי בִּסְבִיב יְרוּשָׁלַיִם,
פֹּה הָרַיִךְ הֵם הַשּׁוֹמְרִים;
פֹּה כְּרָמַיִךְ בְּזִיו הַשָּׁמַיִם,
וְאַחַי בָּךְ בּוֹצְרִים, זוֹמְרִים.

כְּיוֹנוֹת צְחוֹרוֹת הֲלֹא הֵם בָּתַּיִךְ
הֵנָּה בָּאוּ בִּיעָף מֵאָז;
וּדְמִי הַזֹּהַר עַל גֵּיאֲיוֹתַיִךְ,
עוֹלָמֵךְ פֹּה עֲלוּף הָרָז.

שִׁירַת הַקֶּדֶם בַּלָּאט אֶשְׁמָעָה,
אֶבֶן-אֶבֶן תָּשִׁיר מִקִּיר;
הַבַּיִת, הַכֶּרֶם – שִׁירָה נָאָה,
לְחַיֵּי הֶעָתִיד הַשִּׁיר.

שְׁכִינַת עַמִּי אַט-אַט מְרַחֶפֶת;
מִי לֹא יַאֲזִין פַּעֲמֵי יָהּ?
לָדַעַת נַפְשִׁי כַּמָּה נִכְסֶפֶת,
אִם הַגּוֹאֵל הוֹלֵךְ וּבָא...
הנך ארצי ארצי הנחמדת
הנך עם חנך עם התום
האת היא ערשי ערש המולדת
או אחזיה אך קור חלום

את שכונתי בסביב ירושלים
פה הריך הם השומרים
פה כרמיך בזיו השמיים
ואחי בך בוצרים זומרים

כיונות צחורות הלוא הם בתיך
הנה באו ביעף מאז
ודמי הזוהר על גאיותיך
עולמך פה עלוף הרז

שירת הקדם בלאט אשמעה
אבן אבן תשיר מיקיר
הבית הכרם שירה נאה
לחיי העתיד השיר

שכינת עמי אט אט מרחפת
מי לא יאזין פעמי יה
לדעת נפשי כמה נכספת
אם הגואל הולך ובא
ביצוע: חוג הזמר גורדון
שנת הקלטה: 2011
מקור: התקליטור "שירת רבים - זמר עברי עם נגה אשד וח.ז.ג"


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המדרשה למוזיקה
עיבוד: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 2006
מקור: ערבלחנינאקרצ'בסקי
סולנית: שירן שחר בורק
מנצח: רון זרחי
 
באדיבות המדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי

 



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2001
מקור: תקליטור של חבורת שהם
נכלל בתקליטור: משירי קדיש יהודה סילמן - פז כולה, רז כולה



פתיחה בנגן חיצוני
על השיר

סילמן כתב לשיר שתי גרסאות, הראשונה, המוכרת יותר, והשניה, אותה הקדיש לשכונת "בית הכרם" בירושלים, בה התגורר.

בספרייה הלאומית יש שתי הקלטות של השיר בתקליטור "פז כולה רז כולה" (בביצוע נתנאלה ואילנית), אך הן מוגנות בזכויות יוצרים ואפשר להאזין להן רק בבניין הספרייה.

הטקסט הושר גם בלחן יידי מאת פ. דיסקונט.

בתכנית "נתיב הזמר" ששודרה בקול ישראל, ערכו גיל אלדמע ואהוד מנור שיחה עם הבלשן ד"ר ראובן סיוון, בנו של סילמן:

אהוד מנור: "השיר הזה עבר גלגולים אחדים, נכון, גיל?"
גיל אלדמע: "כן, אנחנו רואים פה, בספר של נתיבה, בעצם שתי גרסאות של המילים: אחת זה 'הנך ארצי ארץ נחמדת' והשני זה 'הנה התכלת בשמי הקסמים, הנה הרייך השומרים כראש. הנה פרדסים, הנה הכרמים, התאנה, התמר הברוש'." ובגרסה השנייה, מצד ימין, כתוב בבית השני: 'את שכונתי בסביב ירושלים. פה הרייך הם השומרים. פה כרמייך בזיו השמים, ואחר-כך בוצרים, זומרים' ".
אהוד מנור: "והשיר כולו מוקדש לבית הכרם".
ד"ר ראובן סיוון: "אבא חיבר את הנוסח הזה (אני לא יכול לקרוא בלי לשיר): 'הנך ארצי, ארץ נחמדת, הנך עם חינך, עם התום. האת היא ערשי, ערש מולדת, או אחזיה אך כה חלום. האת היא ערשי, ערש מולדת או אחזיה אך חלום'. אחר-כך אבא שינה את השיר כדי לייחד את השיר לבית-הכרם".
גיל אלדמע: "זאת-אומרת שהגרסה אצל קרצ'בסקי היא היותר ותיקה?"
ד"ר ראובן סיוון: "היא הראשונה. וגם אהבנו אותה יותר. עם כל הכבוד לבית-הכרם, אנחנו חושבים את המהדורה הזאת, הראשונה, שאין בה 'בית-הכרם', ליותר יפה ויותר ציבורית ויותר אהבת ארץ-ישראל".

להלן דברים שאמר אליהו הכהן בערב שנערך לכבוד חנינא קרצ'בסקי ביוני 2006:

כשאני קורא היום סקירה למדנית של מבקר ספרותי ישראלי נאור, שכותב למשל על השירים המגויסים בתולדות היישוב או לעתים בנוסח מתקדם יותר: "שירים המגויסים בנרטיב הציוני בימי ההגירה השלישית", אני מקבל פריחה. קחו למשל את השיר "ארצי" שחיבר סילמן והלחין קרצ'בסקי בשנת 1923: מי לכל הרוחות גייס אותם לכתוב את השיר הזה? הוועד הלאומי? הברון רוטשילד? גדוד מגיני השפה? או אולי הערוץ השני בשביל כוכב שעוד לא נולד...

השיר הזה נכתב בימים של אופטימיות גדולה. ממש. בעמק יזרעאל עלו על הקרקע בזה אחר זה נהלל, עין חרוד, תל יוסף, בית-אלפא. תוך שנים ספורות הוקמו ברחבי הארץ יותר מעשרים נקודות יישוב. בירושלים קמה שכונת בית הכרם, ושפלת החוף עוד לא הייתה מוצפת שיכונים ואזורי תעשייה ומוסכים, אלא פרדסים וכרמים שלבלבו מאופק עד אופק. והנוסעים בדיליז'נסים מת"א לראשון או מנס ציונה לרחובות, שמעו את שקשוק משאבות המים והריחו את ניחוח הפריחה של עצי ההדר, והנשמה חגגה מרוב התפעלות. כל זה כתוב ביומנים ובמכתבים שלהם; אז למה שזה לא יהיה מונצח גם בזמר?

לא היו אז יותר מדי שירי נוף בזמר. עוד לא נכתב "הוי ארצי מולדתי". סילמן, מורה ומשורר, שוטט אז ברחבי הארץ, ראה את המראות והרגיש כמו בחלום, ואז נטל עט וכתב שיר אהבה לארץ שבו הוא מתרפק על כל מה שראה במו עיניו.

כל השירים שהיו אז, שכתבו על "ארץ מולדת" ו"ארץ נחמדת", היו שם אנשים שישבו בוורשה או בבוייבריק וכתבו; אבל אנשים שישבו כאן וכתבו? מאגר השירים הארץ-ישראלי, מה שקוראים בז'אנר "שירי מולדת", כמעט ולא היה קיים. הוא היה דל, יחסית, מאוד.

הוא החליט לכתוב על הפרדסים ועל הכרמים והתאנה והתמר והברוש. הוא כתב את זה בהגייה המלעילית שלו שכל-כך הייתה שגורה אז. כשהגיע השיר לידיו של חנינא קרצ'בסקי, הוא הפליא להלביש עליו לחן של ערגה, שכל-כך תאם את מילות השיר.

 

ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תגיות

שירי מולדת   מקהלות   ירושלים   העלייה השלישית   ערים, יישובים ואזורים בארץ   הירדן  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם