הקטן
גופן
הגדל
גופן
צלצלו מצילות
חָשֹׁק חָשְׁקָה נַפְשָׁם בַּזֶּמֶר עִם זֶה הַצֹּאן לְבֶן הַצֶּמֶר, עִם שָׁמַיִם, שְׁמֵי הַתְּכוֹל, בָּאתְ בְּזֶמֶר, בְּמָחוֹל. עָנוּ הָרִים בִּיגוֹן עַצֶּבֶת, עַל כָּל מִדְרָךְ תּוּגָה אוֹרֶבֶת, וּלְתֻמּוֹ פּוֹעֶה הַגְּדִי: הִי-הִי-הִי-הִי. רָבֹץ רָבְצוּ בְּנֵי הַטֶּלֶף, יָצְקָה חַמָּה קַרְנַיִם אֶלֶף, רָדְמוּ רוֹעִים כְּחֹם הַיּוֹם, כַּר וְשֶׁלֶף חָזוּ בַּחֲלוֹם. וּבַשְּׁבִילִים אֵימָה נִסְתֶּרֶת, בְּרַק חַמָּה וְיָד נוֹטֶרֶת, חָרְקוּ סְלָעִים בְּאֵשׁ וּבְדִיל: אֶל גִּיל! אֶל גִּיל! אֶל גִּיל! נָפוֹץ הַצֹּאן צְחוֹר הַצֶּמֶר, קִינָה וּנְהִי, לֹא צְלִיל, לֹא זֶמֶר. אֶל חֵיק הָרִים נִשָּׂא הַקּוֹל: אַלְלַי! שֶׁבֶר וּשְׁכוֹל! מִסֵּתֶר הָרִים לַעֲגוֹ הִרְקִיעַ, יְלֵל תַּנִּים חָלָל הִבְקִיעַ, רַק עֵץ אַלּוֹן יָנוּד-יֵהוֹם: אֶל דֹּם! אֶל דֹּם! אֶל דֹּם! חָלַף הַיּוֹם, הַלֵּיל הִגִּיעַ, נָחִים גּוּפִים, לֹא נִיד וְלֹא נִיעַ - נָמִים הַשְּׁנַיִם שְׁנַת עוֹלָם עַל הָעַיִן, עֵין-הַדָּם. עָצְבוּ שְׁחָקִים, הוּעַם הַסַּהַר. כָּבָה כּוֹכָב, הֵילִיל הַסַּעַר. בָּכָה הַטָּלֶה, פָּעָה הַגְּדִי - הִי-הִי-הִי-הִי - לֹא בִּכְדִי. פזמון: צִיל-צִיל צִלְצְלוּ מְצִלּוֹת עֲדָרִים בֶּהָרִים, צִיל-צִיל - מְצִלּוֹת, עַל עֵין הַמַּיִם רוֹעִים שְׁנַיִם, דִּין-דִּין, גְּלִין-גְּלִין - מְצִלּוֹת.חשוק חשקה נפשם בזמר עם זה הצאן לבן הצמר, עם שמים, שמי התכול, באת בזמר במחול. ענו הרים ביגון עצבת, על כל מדרך תוגה אורבת, ולתומו פועה הגדי הי-הי-הי-הי רבוץ רבצו בני הטלף, יצקה חמה קרנים אלף, רדמו רועים כחום היום, כר ושלף חזו בחלום. ובשבילים אימה נסתרת, ברק חמה ויד נוטרת, חרקו סלעים באש ובדיל: אל גיל! אל גיל! אל גיל! נפוץ הצאן צחור הצמר, קינה ונהי, לא צליל לא זמר. אל חיק הרים נישא הקול: אללי! שבר ושכול! מִסתַר הרים לעגו הרקיע, ילל תנים חלל הבקיע, רק עץ אלון ינוד-יהום: אל דום! אל דום! אל דום! חלף היום, הליל הגיע, נחים גופים לא ניד ולא ניע - נמים השנים שנת עולם על העין עין-הדם. עצבו שחקים, הועם הסהר. כבה כוכב, היליל הסער. בכה הטלה, פעה הגדי - הי-הי-הי-הי - לא בכדי. פזמון: ציל - ציל צלצלו מצילות עדרים בהרים, ציל-ציל - מצילות, על עין המים רועים שנים, דין-דין, גלין-גלין - מצילות.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מתתיהו שלם
לחן: מתתיהו שלם

חָשֹׁק חָשְׁקָה נַפְשָׁם בַּזֶּמֶר
עִם זֶה הַצֹּאן לְבֶן הַצֶּמֶר,
עִם שָׁמַיִם, שְׁמֵי הַתְּכוֹל,
בָּאתְ בְּזֶמֶר, בְּמָחוֹל.
עָנוּ הָרִים בִּיגוֹן עַצֶּבֶת,
עַל כָּל מִדְרָךְ תּוּגָה אוֹרֶבֶת,
וּלְתֻמּוֹ פּוֹעֶה הַגְּדִי:
הִי-הִי-הִי-הִי.

רָבֹץ רָבְצוּ בְּנֵי הַטֶּלֶף,
יָצְקָה חַמָּה קַרְנַיִם אֶלֶף,
רָדְמוּ רוֹעִים כְּחֹם הַיּוֹם,
כַּר וְשֶׁלֶף חָזוּ בַּחֲלוֹם.
וּבַשְּׁבִילִים אֵימָה נִסְתֶּרֶת,
בְּרַק חַמָּה וְיָד נוֹטֶרֶת,
חָרְקוּ סְלָעִים בְּאֵשׁ וּבְדִיל:
אֶל גִּיל! אֶל גִּיל! אֶל גִּיל!

נָפוֹץ הַצֹּאן צְחוֹר הַצֶּמֶר,
קִינָה וּנְהִי, לֹא צְלִיל, לֹא זֶמֶר.
אֶל חֵיק הָרִים נִשָּׂא הַקּוֹל:
אַלְלַי! שֶׁבֶר וּשְׁכוֹל!
מִסֵּתֶר הָרִים לַעֲגוֹ הִרְקִיעַ,
יְלֵל תַּנִּים חָלָל הִבְקִיעַ,
רַק עֵץ אַלּוֹן יָנוּד-יֵהוֹם:
אֶל דֹּם! אֶל דֹּם! אֶל דֹּם!

חָלַף הַיּוֹם, הַלֵּיל הִגִּיעַ,
נָחִים גּוּפִים, לֹא נִיד וְלֹא נִיעַ -
נָמִים הַשְּׁנַיִם שְׁנַת עוֹלָם
עַל הָעַיִן, עֵין-הַדָּם.
עָצְבוּ שְׁחָקִים, הוּעַם הַסַּהַר.
כָּבָה כּוֹכָב, הֵילִיל הַסַּעַר.
בָּכָה הַטָּלֶה, פָּעָה הַגְּדִי -
הִי-הִי-הִי-הִי - לֹא בִּכְדִי.

פזמון:
צִיל-צִיל צִלְצְלוּ מְצִלּוֹת
עֲדָרִים בֶּהָרִים,
צִיל-צִיל - מְצִלּוֹת,
עַל עֵין הַמַּיִם
רוֹעִים שְׁנַיִם,
דִּין-דִּין, גְּלִין-גְּלִין - מְצִלּוֹת.
חשוק חשקה נפשם בזמר
עם זה הצאן לבן הצמר,
עם שמים, שמי התכול,
באת בזמר במחול.
ענו הרים ביגון עצבת,
על כל מדרך תוגה אורבת,
ולתומו פועה הגדי
הי-הי-הי-הי

רבוץ רבצו בני הטלף,
יצקה חמה קרנים אלף,
רדמו רועים כחום היום,
כר ושלף חזו בחלום.
ובשבילים אימה נסתרת,
ברק חמה ויד נוטרת,
חרקו סלעים באש ובדיל:
אל גיל! אל גיל! אל גיל!

נפוץ הצאן צחור הצמר,
קינה ונהי, לא צליל לא זמר.
אל חיק הרים נישא הקול:
אללי! שבר ושכול!
מִסתַר הרים לעגו הרקיע,
ילל תנים חלל הבקיע,
רק עץ אלון ינוד-יהום:
אל דום! אל דום! אל דום!

חלף היום, הליל הגיע,
נחים גופים לא ניד ולא ניע -
נמים השנים שנת עולם
על העין עין-הדם.
עצבו שחקים, הועם הסהר.
כבה כוכב, היליל הסער.
בכה הטלה, פעה הגדי -
הי-הי-הי-הי - לא בכדי.

פזמון:
ציל - ציל צלצלו מצילות
עדרים בהרים,
ציל-ציל - מצילות,
על עין המים
רועים שנים,
דין-דין, גלין-גלין - מצילות.
ביצוע: איתמר ארז
עיבוד: איתמר ארז
שנת הקלטה: 2013
נכלל בתקליטור: משעולים

ביצוע כֵּלי (גיטרות וקלידים)



על השיר

בעבודת הדוקטורט שלה מציינת אפרת ברט, כי זהו שיר קינה על שני רועים בני כפר החורש, שנרצחו כשיצאו לרעות את הצאן ולא שבו לביתם. (ערב ומערב: השפעת המפגש עם המזרח על מלחיני הזמר העברי המוקדם, 2012 ע' 137). 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם