היה זה יום אביב

העתקת מילות השיר

הָיָה זֶה יוֹם אָבִיב בָּהִיר כְּמוֹ תָּמִיד נִפְלָא לַטֶּבַע עֲשָׂרָה קַבִּים שֶׁל יֹפִי אָז הָיָה בְּשֶׁקֶט צִפֳּרִים נִתְּרוּ וּבְנֹעַם הִזְדַּמְּרוּ "לֵךְ לַגֶּטוֹ!" בָּאָה הַפְּקוּדָה. הַדֶּרֶךְ נִמְשְׁכָה מְאֹד לֵילֵךְ הָיָה קָשֶׁה נִדְמֶה עָלֵינוּ לוּ תַּבִּיט גַּם אֶבֶן תִּתְבַּכֶּה הִסְתַּחֲבוּ זָקֵן וָיֶלֶד כִּבְהֵמָה לִשְׁחֹט מוּבֶלֶת דַּם אֱנוֹש נִגַּר בְּרֹאשׁ חוּצוֹת שַׁעֲרוּ נָא מַה פִּתְאוֹם קָרָנוּ! הַכֹּל אִבַּדְנוּ - זֹאת הֵיטֵב יָדַעְנוּ מִי אֵין לוֹ אַבָּא, אֵין לוֹ אִמָּא מִי בִּתּוֹ לָמוּת הִקְדִּימָה הַשּׂוֹנֵא הִשִּׂיג אֶת מַטְרָתוֹ וְשׁוּב הִגִּיעַ הָאָבִיב הָדוּר הַכֹּל סָבִיב וְאָנוּ רַק נִסְבֹּל בִּפְנִים אִלְּמִים מְקֻלָּלִים כִּי בַּעֲדִי עוֹלָם חָסוּם וְלֹא נִשְׁאַר סִכּוּי מְאוּם זִיק-שֶׁבֶר לֹא יַחֲדֹר בְּקִיר אָטוּם עַל דַּרְכֵי פּוֹנַאר לְעֵין שָׁמַיִם כֻּמְתּוֹת וַחֲפָצִים שְׁרוּיִים בַּמַּיִם חֶפְצֵי הַקָּרְבָּנוֹת הֵם אֵלּוּ הַתְּמִימִים שֶׁלֹּא עִוְּלוּ! הַשּׂוֹנֵא הֵפִיק בָּם אֶת זְמָמוֹ היה זה יום אביב בהיר כמו תמיד נפלא לטבע עשרה קבים של יופי אז היה בשקט ציפורים ניתרו ובנועם הזדמרו "לך לגטו!" באה הפקודה. הדרך נמשכה מאוד לילך היה קשה נדמה עלינו לו תביט גם אבן תתבכה הסתחבו זקן וילד כבהמה לשחוט מובלת דם אנוש ניגר בראש חוצות שערו נא מה פתאום קרנו! הכל איבדנו - זאת היטב ידענו מי אין לו אבא, אין לו אמא מי בתו למות הקדימה השונא השיג את מטרתו ושוב הגיע האביב הדור הכל סביב ואנו רק נסבול בפנים אלמים מקוללים כי בעדי עולם חסום ולא נשאר סיכוי מאום זיק-שבר לא יחדור בקיר אטום על דרכי פונאר לעין שמיים כומתות וחפצים שרויים במים חפצי הקורבנות הם אלו התמימים שלא עיוולו! השונא הפיק בם את זממו
מילים: ריקלה גלזר
תרגום: אפרים דרור (טרוכה)
לחן: עממי כליזמרי

הָיָה זֶה יוֹם אָבִיב בָּהִיר
כְּמוֹ תָּמִיד נִפְלָא
לַטֶּבַע עֲשָׂרָה קַבִּים
שֶׁל יֹפִי אָז הָיָה
בְּשֶׁקֶט צִפֳּרִים נִתְּרוּ
וּבְנֹעַם הִזְדַּמְּרוּ
"לֵךְ לַגֶּטוֹ!" בָּאָה הַפְּקוּדָה.

הַדֶּרֶךְ נִמְשְׁכָה מְאֹד
לֵילֵךְ הָיָה קָשֶׁה
נִדְמֶה עָלֵינוּ לוּ תַּבִּיט
גַּם אֶבֶן תִּתְבַּכֶּה
הִסְתַּחֲבוּ זָקֵן וָיֶלֶד
כִּבְהֵמָה לִשְׁחֹט מוּבֶלֶת
דַּם אֱנוֹש נִגַּר בְּרֹאשׁ חוּצוֹת

שַׁעֲרוּ נָא מַה פִּתְאוֹם קָרָנוּ!
הַכֹּל אִבַּדְנוּ - זֹאת הֵיטֵב יָדַעְנוּ
מִי אֵין לוֹ אַבָּא, אֵין לוֹ אִמָּא
מִי בִּתּוֹ לָמוּת הִקְדִּימָה
הַשּׂוֹנֵא הִשִּׂיג אֶת מַטְרָתוֹ

וְשׁוּב הִגִּיעַ הָאָבִיב
הָדוּר הַכֹּל סָבִיב
וְאָנוּ רַק נִסְבֹּל בִּפְנִים
אִלְּמִים מְקֻלָּלִים
כִּי בַּעֲדִי עוֹלָם חָסוּם
וְלֹא נִשְׁאַר סִכּוּי מְאוּם
זִיק-שֶׁבֶר לֹא יַחֲדֹר בְּקִיר אָטוּם

עַל דַּרְכֵי פּוֹנַאר לְעֵין שָׁמַיִם
כֻּמְתּוֹת וַחֲפָצִים שְׁרוּיִים בַּמַּיִם
חֶפְצֵי הַקָּרְבָּנוֹת הֵם אֵלּוּ
הַתְּמִימִים שֶׁלֹּא עִוְּלוּ!
הַשּׂוֹנֵא הֵפִיק בָּם אֶת זְמָמוֹ


היה זה יום אביב בהיר
כמו תמיד נפלא
לטבע עשרה קבים
של יופי אז היה
בשקט ציפורים ניתרו
ובנועם הזדמרו
"לך לגטו!" באה הפקודה.

הדרך נמשכה מאוד
לילך היה קשה
נדמה עלינו לו תביט
גם אבן תתבכה
הסתחבו זקן וילד
כבהמה לשחוט מובלת
דם אנוש ניגר בראש חוצות

שערו נא מה פתאום קרנו!
הכל איבדנו - זאת היטב ידענו
מי אין לו אבא, אין לו אמא
מי בתו למות הקדימה
השונא השיג את מטרתו

ושוב הגיע האביב
הדור הכל סביב
ואנו רק נסבול בפנים
אלמים מקוללים
כי בעדי עולם חסום
ולא נשאר סיכוי מאום
זיק-שבר לא יחדור בקיר אטום

על דרכי פונאר לעין שמיים
כומתות וחפצים שרויים במים
חפצי הקורבנות הם אלו
התמימים שלא עיוולו!
השונא הפיק בם את זממו




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (יידיש)   העתקת מילות השיר

 



זומער־טאָג

עס איז געווען א זומער־טאג
ווי שטענדיק זוניק-שיין
און די נאַטור האָט דאן געהאַט
אין זיך אַזוי פיל חן
עס האָבן פייגעלעך געזונגען,
פריילעך זיך אַרומגעשפּרונגען,
אין געטאָ האָט מען אונדז געהייסן גיין.

געצויגן האָט דער וועג זיך לאַנג
ס'איז שווער געווען צו גיין
מיר דוכט, אַז קוקנדיק אויף אונדז
צעוויינט וואלט זיך אַ שטיין
געגאַנגען זענען זקנים קינדער
ווי צו זער אַקיידער רינדער

מענטשענס בלוט געפלאָסן איז אין גאַס
אָך שטעלט זיך פאר
וואס ס'איז פון אונדז געוואָרן!
פאַרשטאַנען האָבן מיר׃
ס'איז אַלץ פאַרלוירן.
ס'האט ניט געהאָלפן אונדזער בעטן,
אז מיר זאלן זיצטער רעטנ-

מיר האָבן פאַרלאָזן אונדזער היים.
געוועזן זייַנען מיר צופיל -
באַפוילן האָט דער האַר
צו ברענגען יידן פון אַרום
און שיסן אויף פּאָנאַר.
פּוסט זייַנען געוואָרן שטיבער,
אָבער פול דערפאַר אויף גריבער.

דער שׂונאים האָט דערגרייכט זייַן גרויסן ציל.

אויף פּאָנאַר איצט זעט מען אויף די וועגן
זאַכן, היטלען דורכגענעצט פון רעגן,
דאָס זייַנען זאַכן פון קרבנעס,
פון אין הייליקע נשמהס,
די ערד האָט זיי אויף אייביק צוגעדרעקט.

איצט זיינען אלע אלע מיר פאַרשפּאַרטע
פאַרפּייַניקטע פון לעבן אַפּגענאַרטע
ווער אָן אַ טאטען אָן אַ מאמען
זעט נעמערעס איצט צוזאמען
דער שׂונאים הייס דערגרייכט זייַן גרויסן ציל.

על השיר

הותאם ללחן "פאַפיראָסן" ("סיגריות"). לפי "מן המיצר" (עמ' 14):

נכתב לאחר שיהודי וילנה נכלאו בגטו (6.9.1941) וחלק ניכר מהם הובאו אל יער ליד הכפר פונאר (10 ק"מ מווילנה) ונרצחו שם".

מתרגם השיר הוא גם מתרגם "סיגריות".

קראו בהרחבה במסגרת הכתבה על "פאפיראסען" במסגרת הבלוג של פרופ' דוד אסף "עונג שבת" (8.7.2016) - יש לגלול למטה. אסף מוסר כי בנוסח המתוקן של השירון "מן המיצר" (1987) תוקן התרגום ל"יום שמש קיץ זה היה", וכן מביא תרגומים נוספים של בנימין טנא "יום אביב" (נדפס בתשט"ו 1955) ושל עמוס ותמר רודנר "יום קיץ" שאף מובא בהקלטה בביצוע חבורת שהם. האזינו לביצוע בשפת המקור (יידיש) מפי חוה אלברשטיין.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 23.06.2023 21:30:52


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: