מילים (2 גרסאות)

הוֹשַׁע-נָא, הוֹשַׁע-נָא לְאַרְנֶבֶת נַעֲנָה,
עוֹד מְעַט וּבָא הַצַּיָּד וְשָׁלַח בִּי יָד,
אָנֹכִי רוֹעֶדֶת אָנֹכִי מְפַחֶדֶת,
מִי יַצִּילֵנִי? – בּוֹרַחַת הִנֵּנִי.
הוֹשַׁע-נָא.
מקור: "זמר חן" , בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך , 1960 , 157
על הגרסה: בגרסה זו (מתוך "זמר חן") נערכו שינויים והתאמות קלות של הטקסט למנגינה. גם העימוד של הטקסט שונה מאשר בגרסתו של  ביאליק.
אֲהָהּ, עוֹד מְעַט
וּבָא הַצַּיָּד
וְשָׁלַח בִּי יָד –
וּמִי יַצִּילֵנִי?

אָנֹכִי רוֹעֶדֶת
אָנֹכִי מְפַחֶדֶת –
בּוֹרַחַת הִנֵּנִי!

אַרְנֶבֶת יְרֵאָה,
אַרְנֶבֶת יְגֵעָה,
אַרְנֶבֶת נַעֲנָה –

הוֹשַׁע-נָא, הוֹשַׁע-נָא!

הקלטות (1)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 5.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט באולפן המוסיקה בסמינר הקיבוצים.

על השיר

צבי פלטיאל מספר: 

סבה וסבתה של כרמל פלטיאל (מבצעת השיר) היו חניכי תנועת הנוער בח"ד (ברית חלוצים דתיים) בהולנד לפני הכיבוש הנאצי ובמהלכו, בשנות ה-40 של המאה שעברה. בתקופה זו, שקדמה לעידן הטלפונים הניידים, נהגו צעירים באירופה לקרוא זה לזו באמצעות שריקה מוסכמת של לחן כלשהו. סבה וסבתה של כרמל בחרו בלחן השורה הראשונה של השיר כשריקת הקריאה שלהם. הם המשיכו להשתמש בה גם לאחר שהתחתנו, עלו ארצה והתיישבו בקיבוץ עין הנצי"ב. מכאן היא עברה גם לילדיהם ולנכדיהם. 

ראו את השיר גם בלחן גרשון אפרת.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם