צל עץ תמר ואור ירח

העתקת מילות השיר

צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב. מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים. נַגֵּן, נַגֵּן-נָא! לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם נַגֵּן, נַגֵּן-נָא! יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל. נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא? ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב מַנְגִּינוֹתֶיךָ יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי. נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...צל עץ תמר ואור ירח ומנגינת כינור תקסים את הלב עולה הצליל, רועד, שוקע על מיתרים נשפך הכאב. מערפלי עבר תופיע דמות אהובה, קווי פנים מוכרים כנור ישמיע שיר זכרונות נעימים נגן נגן-נא לקול צליליך מה נעים החלום נגן נגן-נא ישמע ירח את סודי במרום למה - באש שפתיך הקסמתיני לבי כבשת ועזבתיני בודד, אוהב וסובל. נדם כנור נחבא ירח ובדממה הד מנגינה עוד נשמע למה ולמה - אל יודע למה עולם אכזר ברא. כנור קסמים נגן שיריך מחריד השקט והחושך סביב מנגינותיך ישכיחו לי את סבלי. נגן נגן-נא...
מילים: אפרים וינשטיין
לחן: חיים קוברין
כתיבה: 1945
הלחנה: 1945

צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.

מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.

נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם
לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל.

נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ
וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע
לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ
לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא?

ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי.

נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!...
צל עץ תמר ואור ירח
ומנגינת כינור תקסים את הלב
עולה הצליל, רועד, שוקע
על מיתרים נשפך הכאב.

מערפלי עבר תופיע
דמות אהובה, קווי פנים מוכרים
כנור ישמיע
שיר זכרונות נעימים

נגן נגן-נא
לקול צליליך מה נעים החלום
נגן נגן-נא
ישמע ירח את סודי במרום
למה - באש שפתיך הקסמתיני
לבי כבשת ועזבתיני
בודד, אוהב וסובל.

נדם כנור נחבא ירח
ובדממה הד מנגינה עוד נשמע
למה ולמה - אל יודע
למה עולם אכזר ברא.

כנור קסמים נגן שיריך
מחריד השקט והחושך סביב
מנגינותיך
ישכיחו לי את סבלי.

נגן נגן-נא...




 פרטים נוספים


גרסת לילית נגר (נגן נגנה)   העתקת מילות השיר

 



צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, בּוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ כְּאֵב.

כִּנּוֹר קְסָמִים נַגֵּן שִׁירֶיךָ
מָה רַב הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב
מַנְגִּינוֹתֶיךָ
יַשְׁכִּיחוּ אֶת סִבְלִי.

נַגֵּן נַגֵּן-נָא
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הוּא הַחֲלוֹם
נַגֵּן נַגֵּן-נָא
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת קוֹלִי שָׁם בַּמָּרוֹם
הוֹי לָמָּה לָמָּה בִּשְׂפָתֶיךָ הִקְסַמְתַּנִי
לִבִּי כָּבַשְׁתָּ, עֲזַבְתַּנִי
אוֹהֵב, כּוֹאֵב וְסוֹבֵל.
צל עץ תמר ואור ירח
ומנגינת כינור תקסים את הלב
עולה הצליל, רועד, בוקע
על מיתרים נשפך כאב.

כנור קסמים נגן שיריך
מה רב השקט והחושך סביב
מנגינותיך
ישכיחו את סבלי.

נגן נגן-נא
לקול צליליך מה נעים הוא החלום
נגן נגן-נא
ישמע ירח את קולי שם במרום
הוי למה למה בשפתיך הקסמתני
לבי כבשת, עזבתני
אוהב, כואב וסובל.




גרסת איזי גרשוני (כינור קסמים)   העתקת מילות השיר

 



צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ
וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב
עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, בּוֹקֵעַ
עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב.

מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ
דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים
כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ
שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים.

נַגֵּן נַגֵּן-נָא
לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם
נַגֵּן נַגֵּן-נָא
יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת קוֹלִי בַּמָּרוֹם
הוֹי לָמָּה לָמָּה בִּשְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי
לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי
אוֹהֵב, כּוֹאֵב וְסוֹבֵל.
צל עץ תמר ואור ירח
ומנגינת כינור תקסים את הלב
עולה הצליל, רועד, בוקע
על מיתרים נשפך הכאב.

מערפלי עבר תופיע
דמות אהובה, קווי פנים מוכרים
כנור ישמיע
שיר זכרונות נעימים.

נגן נגן-נא
לקול צליליך מה נעים החלום
נגן נגן-נא
ישמע ירח את קולי במרום
הוי למה למה בשפתייך הקסמתיני
לבי כבשת ועזבתיני
אוהב, כואב וסובל.




גרסת שלום נחום   העתקת מילות השיר

 



צֵל עֵץ תָּמָר...
[שורה 3:]
עוֹלֶה הַצְּלִיל, עוֹלֶה בּוֹקֵעַ

כִּנּוֹר קְסָמִים...

נַגֵּן נַגֵּן נָא...

נָדַם כִּנּוֹר...
[שורה 3:]
עַל מָה וְלָמָּה אֵל יוֹדֵעַ

מֵעַרְפִלֵּי...

נַגֵּן נַגֵּן נָא...
צל עץ תמר...
[שורה 3:]
עולה הצליל, עולה בוקע

כינור קסמים...

נגן נגן נא...

נדם כינור...
[שורה 3:]
על מה ולמה אל יודע

מערפילי...

נגן נגן נא...



ביצוע:

 

לילית נגר 
עיבוד: יעקב אפרתי
מקור: "נגן נגנה", תקליטון "מקולית" מס' 260
הקלטות נוספות

על השיר

באוסף קול ישראל שבספריה הלאומית נמצאו שתי הקלטות שונות לשיר זה, שהוקלטו ככל הנראה במחצית הראשונה של שנות החמישים: האחת בשם "נגן נגנה" בביצועה של לילית נגר; השנייה בשם "כינור קסמים" בביצועו של איזי גרשוני. על גבי התקליט של לילית נגר לא מופיעים שמות מחברי השיר, ואילו על גבי התקליט של איזי גרשוני נכתב: "מילים: יערי, מנגינה: ניקוליב".

"בצל עץ תמר" הוא שם השיר המופיע בכתב היד המקורי, ובו תווי השיר ומילותיו (ארבעה בתים ופזמון). על פי כתב היד, השיר נכתב בשנת 1945 על ידי אפרים וינשטיין (מילים) וחיים קוברין (לחן). פרט לפזמון, איזי גרשוני מבצע את שני הבתים הראשונים בלבד (בית מס' 1 ובית מס' 2). גם לילית נגר שרה שני בתים בלבד (בית מס' 1 ואחריו בית מס' 4). מעניין לציין שרוב הביצועים שהוקלטו החל משנות השבעים (המפורסם בהם הוא הביצוע של זוהר ארגוב) כוללים את כל ארבעת הבתים.

לדברי רון וינשטיין, בנו של אפרים וינשטיין, השיר נכתב כשיר פרטי שלא לצרכי פרסום או הקלטה. מילות השיר נכתבו על ידי אפרים בשנת 1945 כדי להרשים את בת זוגו, רבקה, עימה התחתן בהמשך אותה השנה. גיסו, ד"ר חיים קוברין מטבריה, שהופיע בבתי קפה כנגן כינור, הלחין עבורו את השיר.

המילים אותרו גם בפנקס שירים פרטי משנות הארבעים, וזו עדות שהשיר זומר בפועל עוד לפני שהוקלט. הפנקס מוקדש "מרבקה ליהושע" אך לא ידוע אם זו רבקה בת זוגו של אפרים.

לדברי הזמרת לילית נגר (שהתפרסמה בראשית שנות החמישים בזכות שיריה "לימון לימונרו" ו"אל תיקח הכול ללב"), שלמה (סְלים) פיינטוך, מייסד ומנהל חברת התקליטים "מקולית", התוודע באותה התקופה לשיר והציע לה להקליט אותו לאחד מתקליטיה. בתכנית הרדיו של יואב גינאי ברשת ב', "מה יהיה" (2.8.2013), סיפרה לילית נגר:

"יום אחד הלכנו בתל אביב, סלים (איש "מקולית") ואני, ופגשנו במקרה את בובי פנחסי, וסלים שאל אותו, "מה עם "נגן נגנה", יש לך את התוים שלו? אני רוצה אותו ללילית", הוא השיב, "יש לי, אבל מה, בחינם?", החליטו לתת לו 5 לירות והוא נתן לנו את התוים. מעולם לא ידעתי מי כתב את השיר, ידעתי שהשיר מסתובב, קיים, לא משויך באופן ספציפית למישהו".

על גבי תקליטון "מקולית" מס' 260, בו הוקלט ביצועה של לילית נגר, לא מופיעים, כאמור, שמות המחברים, אלא רק פרטי המעבד "אפרתי" (ככל הנראה הכוונה למעבד יעקב אפרתי, שעיבד שירים רבים שהוקלטו בחברת "מקולית") וכן מוביל התזמורת, משה אושרוביץ (המכונה "פיסי").

חוקר המוסיקה דודי פטימר איתר את ההקלטה של גרשוני בארכיון הספריה הלאומית וניסה להתחקות אחר זהות המחברים ששם משפחתם מופיע על גבי התקליט. פטימר סבור שהכיתוב "יערי" (מחבר המילים) מתייחס לאברהם יערי (1966-1899) או לאחיו הצעיר יהודה (1982-1900) אך לא נמצאה כל עדות לכך. הכיתוב "ניקוליב", כך סבור פטימר, מתייחס למלחין והפסנתרן הרוסי ליאוניד ניקולייב (1942-1878). פטימר מביא עדות לפיה נמצאו תווים תואמים של קטע בשם "מאגיה" מאת ליאוניד ניקולאייב אך ללא אסמכתא. כמו כן, מביא פטימר עדות שמיעה מפי מכר של איזי ומרים גרשוני המרחיב מעט על אודות הזמר. פרטים נוספים באתר של דודי פטימר.

בין השנים 1999 ל-2014 הופיע במאגר היצירות של אקו"ם השם "פיינטוך אפרת שלמה" כמחבר המילים, לצד הציון "נחלת הכלל" למלחין שזהותו לא הייתה ידועה. בשנת 2014 הסירה אקו"ם את הכיתוב השגוי, שנרשם בשנת 1999 בעקבות עדות שמיעה שמסר לאקו"ם עורך מוסיקלי בקול-ישראל.

לאחר הליך בוררות שהסתיים בשנת 2014, ובו נבחנו כל העובדות והעדויות שהציגו הצדדים השונים, קבע השופט בדימוס תיאודור אור, כי ויינשטיין וקוברין יירשמו באקו"ם כמחברי השיר ויורשיהם הם בעלי הזכויות בו.

בשנות השבעים הפך "צל עץ תמר" לשיר מרכזי ברפרטואר המזרחי, כנראה עוד לפני שהתפרסם בביצוע זוהר ארגוב. בשנים האחרונות [2014] הוקלט גם בפי זמרים מסגנונות אחרים ואף שימש בפרסומת לחברת סלולר.

לביצועים נוספים (סרטונים): 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

כתב יד  


מקור: משפחת וינשטיין

תווית התקליטון  


מקור: אוסף קול ישראל, ארכיון הצליל, הספריה הלאומית


מקור: אוסף קול ישראל, ארכיון הצליל, הספריה הלאומית
תגיות




עדכון אחרון: 20.07.2023 16:21:00


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: