הקטן
גופן
הגדל
גופן
זכריני
זִכְרִינִי, הַשַּׁחַר עֵת פָּתַח לַשֶּׁמֶשׁ אֶת הֵיכַל הַכֶּתֶם זִכְרִינִי, הַלַּיְלָה עֵת נָסַךְ עַל סְבִיבָיו דִּמְיוֹנוֹת הַקֶּסֶם שְׂבַע תַּעֲנוּג לִבֵּךְ כִּי יָגִיל בִּרְעָדָה בַּחֲלוֹם עֶרֶב נֶחְמָד נַפְשֵׁךְ נִלְכְּדָה קוֹל שִׁמְרִי מֵאֵצֶל הַחֹרֶשׁ הַמֵּצֵל זִכְרִינִי זכריני, השחר עת פתח לשמש את היכל הכתם זכריני, הלילה עת נסך על סביביו דמיונות הקסם שבע תענוג ליבך כי יגיל ברעדה בחלום ערב נחמד נפשך נלכדה קול שמרי מאצל החורש המצל זכריני

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אלפרד דה מיסה
תרגום/נוסח עברי: שאול טשרניחובסקי
לחן: אברהם צבי אידלזון
כתיבה: בעברית 1898

זִכְרִינִי, הַשַּׁחַר עֵת פָּתַח
לַשֶּׁמֶשׁ אֶת הֵיכַל הַכֶּתֶם
זִכְרִינִי, הַלַּיְלָה עֵת נָסַךְ
עַל סְבִיבָיו דִּמְיוֹנוֹת הַקֶּסֶם

שְׂבַע תַּעֲנוּג לִבֵּךְ כִּי יָגִיל בִּרְעָדָה
בַּחֲלוֹם עֶרֶב נֶחְמָד נַפְשֵׁךְ נִלְכְּדָה
קוֹל שִׁמְרִי מֵאֵצֶל
הַחֹרֶשׁ הַמֵּצֵל
זִכְרִינִי
זכריני, השחר עת פתח
לשמש את היכל הכתם
זכריני, הלילה עת נסך
על סביביו דמיונות הקסם

שבע תענוג ליבך כי יגיל ברעדה
בחלום ערב נחמד נפשך נלכדה
קול שמרי מאצל
החורש המצל
זכריני


המשך השיר

זִכְרִינִי נָא, עֵת מְנַת חֶבְלִי
גַּם תַּפְרִיד בֵּינֵינוּ לְעוֹלָמִים
עֵת לִבִּי יִוָּאֵשׁ בְּמַר-אֶבְלִי
בַּגּוֹלָה וּבָאַחֲרִית הַיָּמִים

זוֹ נֹגַהּ אַהֲבָתִי זִכְרִי, גִּיל אַלְמָוֶת
שָׁוְא מֶרְחָק שֶׁל יָמִים לְנֶפֶשׁ אוֹהֶבֶת
עַד יַעֲמֹד יַרְגִּיעַ לָךְ לִבִּי יַבִּיעַ:
זִכְרִינִי

זִכְרִינִי. בֵּין רִגְבֵי אֲדָמָה
עֵת לִבִּי, לֵב נִשְׁבָּר, יַרְגִּיעַ
צִיץ עַרְעָר עַל קִבְרִי יוֹפִיעַ
וְאִם רְאוֹת פָּנַיִךְ לֹא אוֹסִיף לְעוֹלָמִים
הֵן נַפְשִׁי הַנְּכֵאָה אַךְ לָךְ כָּל הַיָּמִים
קוֹל שִׁמְעִי בַּלַּיִל, קוֹל קוֹרֵא בְּחַיִל
זִכְרִינִי
זכריני נא, עת מנת חבלי
גם תפריד בינינו לעולמים
עת לבי ייוואש במר-אבלי
בגולה ובאחרית הימים

זו נוגה אהבתי זכרי, גיל אלמוות
שווא מרחק של ימים לנפש אוהבת
עד יעמוד ירגיע לך לבי יביע:
זכריני

זכריני. בין רגבי אדמה
עת לבי, לב נשבר, ירגיע
ציץ ערער על קברי יופיע
ואם ראות פנייך לא אוסיף לעולמים
הן נפשי הנכאה אך לך כל הימים
קול שמעי בליל, קול קורא בחיל
זכריני


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (צרפתית)


Rappelle toi

Rappelle-toi, quand l’Aurore craintive
Ouvre au Soleil son palais enchanté ;
Rappelle-toi, lorsque la nuit pensive
Passe en rêvant sous son voile argenté ;
A l’appel du plaisir lorsque ton sein palpite,
Aux doux songes du soir lorsque l’ombre t’invite,
Ecoute au fond des bois
Murmurer une voix :
Rappelle-toi.
Rappelle-toi, lorsque les destinées
M’auront de toi pour jamais séparé,
Quand le chagrin, l’exil et les années
Auront flétri ce coeur désespéré ;
Songe à mon triste amour, songe à l’adieu suprême !
L’absence ni le temps ne sont rien quand on aime.
Tant que mon coeur battra,
Toujours il te dira
Rappelle-toi.
Rappelle-toi, quand sous la froide terre
Mon coeur brisé pour toujours dormira ;
Rappelle-toi, quand la fleur solitaire
Sur mon tombeau doucement s’ouvrira.
Je ne te verrai plus ; mais mon âme immortelle
Reviendra près de toi comme une soeur fidèle.
Ecoute, dans la nuit,
Une voix qui gémit :
Rappelle-toi.
הקלטת זמרדע
ביצוע: אליהו גמליאל
שנת הקלטה: 25.9.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


על השיר

 השיר הראשון במחזור "זכריני". הטקסט העברי נדפס לראשונה ב"חזיונות", חלק א, עמ' 84 - 85.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירים מתורגמים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם