מילים (4 גרסאות)

1. בַּבֹּקֶר בָּעֶרֶב בְּלִי שׁוּם עֲבוֹדָה
אֵין לֶחֶם, אֵין כּוֹס תֵּה, אֵין אַף כּוֹס סוֹדָה
אֵין אַף סִיגַארָה לְנֶפֶשׁ עֲיֵפָה
בִּמְקוֹם זֶה יֵשׁ לָנוּ אֲסֵפָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

הָלַכְתִּי לַלִּשְׁכָּה אָמְרוּ לִי: אִי אֶפְשָׁר
חַכּוּ עוֹד חֲבֵרִים, חַכּוּ עַד יוֹם מַחַר
יֵשׁ קְצַת עֲבוֹדָה, עֲבוֹדָה תְּכוּפָה
אִי אֶפְשָׁר לְחַלֵּּק - נְחוּצָה אֲסֵפָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

2. וְשָׁם בַּאֲסֵפָה שֶׁל לִשְׁכַּת עֲבוֹדָה
הֶחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד לִבְחֹר שָׁם וַעֲדָה
וַעֲדָה שֶׁתִּפְתֹּר הַשְּׁאֵלָה הַקָּשָׁה
וַעֲדָה שֶׁתָּכִין אֲסֵפָה חֲדָשָׁה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

וְאַחֲרֵי שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁל תִּקְוָה וְצִפִּיָּה
סוֹף סוֹף סוֹף עָבַדְתִּי אֵצֶל הָעִירִיָּה
וְאַחֲרֵי עֲבוֹדָה בָּאוּ וְאָמְרוּ לִי
תְּחַכֶּה חֲבִיבִי לַאֲסֵפָה כְּלָלִי
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

3. הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת תַּעֲמוּלָה גְּדוֹלָה
נֶגֶד כָּל אֲסֵפָה - שֶׁתֵּרֵד שְׁאוֹלָה
אַל תֵּלְכוּ חֲבֵרִים אַל תֵּלְכוּ לַאֲסֵפָה
עַל כָּל מִין אֲסֵפָה תָּבוֹא נָא מַגֵּפָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה...

הָלַכְתִּי פֹּה וָשָׁם בֵּאַרְתִּי לְכֻלָּם
חֲבֵרִים אַל תַּעֲשׂוּ אֲסֵפָה לְעוֹלָם
טוֹב! אָמְרוּ הַחֲבֵרִים בָּעִיר וּבַקְּבוּצָה
וְאוּלָם קֹדֶם כָּל אֲסֵפָה נְחוּצָה
נְחוּצָה בַּקְּבוּצָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

4. הַשֵּׁדִים יִקְּחוּ אֶת כָּל מִינֵי אֲסֵפָה
הֵן יֵשׁ לִי גַּם יַלְדָּה נֶחְמָדָה וְיָפָה
אֵלֵךְ לִי אֵלֶיהָ אֲלַטְּפָה בִּלְּטִיפָה
שָׁם אֶשְׁכָּח כָּל מִינֵי וְעִידָה אֲסֵפָה...
אֶתֶּן לָה נְשִׁיקוֹת עַל פִּיהָ עַל פִּי הָה..

יָשַּנְתִּי בַּבֹּקֶר אָמַרְתִּי בִּלְחִישָׁה
יַלְדִּי רִבְקָה'לִי הֱיִי לִי לְאִשָּׁה?"
הִיא עִקְּמָה אֶת פִּיהָ וְאָמְרָה זוֹעֶפֶת [צ"ל זוֹעֲפָה?]
אֵין לִי פְּנַאי חֲבִיבִי הֵן יֵשׁ לִי אֲסֵפָה
רִבְקָה'לִי אוֹי אוֹי אוֹי אֲסֵפָה מַגֵּפָה

5. מַה לַּעֲשׂוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת אֲסֵפָה אֲסֵפָה
חֲלוּצִים פּוֹעֲלִים בּוּרְגָנִים אֲסֵפָה
בִּירוּשָׁלַיִם וְתֵל אָבִיב אֲסֵפָה
מֻכְרָחִים לְקַיֵּם לְכֻלָּם אֲסֵפָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה...

אוֹ אַי אַי אוֹ אַי אַי מָצַאתִי תְּרוּפָה
הֵן לִחְיוֹת אֶפְשָׁר לִי בְּלִי כָּל אֲסֵפָה
אִם אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אֵין עֵדָה אֵין עֵדָה
הֵן גַּם שָׁם בְּקִבְרִי תִּתְאַסֵּף אֲסֵפָה
אֲסֵפַת תּוֹלָעִים אֲסֵפָה...

6. מַה לַּעֲשׂוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת אֲסֵפָה אֲסֵפָה
חֲלוּצִים פּוֹעֲלִים בּוּרְגָנִים אֲסֵפָה
קַבְּלָנִים שְׁכֵנִים בַּעֲלֵי בָּתִים אֲסֵפָה
מַנְהִיגִים פְּקִידִים שַׁמָּשִׁים אֲסֵפָה
הַנְהָלָה עִירִיָּה אֲגֻּדָה אֲסֵפָה
קַבְּצָנִים שְׁנוֹרְרִים עֲשִׁירִים אֲסֵפָה
אֲסֵפָה יְשִׁיבָה מְחָאָה אֲסֵפָה
אֲסֵפָה יְשִׁיבָה מְחָאָה הַחְלָטָה
בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
בִּירוּשָׁלַיִם וּבְתֵל אָבִיב וּבְחֵיפָה
זְכָרוֹת נְקָבִים לְכֻלָּם אֲסֵפָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

אוֹ אַי אַי אוֹ אַי אַי מָצַאתִי תְּרוּפָה
הֵן לִחְיוֹת אֶפְשָׁר לִי בְּלִי כָּל אֲסֵפָה
אִם אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אֵין עֵדָה אֵין עֵדָה
הֵן גַּם שָׁם בְּקִבְרִי תִּתְאַסֵּף אֲסֵפָה
אֲסֵפַת תּוֹלָעִים אֲסֵפָה...
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת 6 של טקסטים בלי מנגינות, עמ' 105 - 106. שלושה בתים ראשונים מודבקים ממקור מודפס לא מזוהה וההמשך בכתב יד. נוי מזהה את שם המחבר בכתב ידו.

 

בַּבֹּקֶר בָּעֶרֶב ...

הָלַכְתִּי לַלִּשְׁכָּה שָׁם אָמְרוּ: אִי אֶפְשָׁר
חַכּוּ עוֹד חֲבֵרִים, חַכּוּ עַד יוֹם מָחָר
יֵשׁ קְצָת עֲבוֹדָה, עֲבוֹדָה דְּחוּפָה
אִי אֶפְשָׁר לְחַלְּקָהּ - נְחוּצָה אֲסֵפָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

הָלַכְתִּי לַחֲבֵרִים, אָמַרְתִּי לְכֻלָּם:
חֲבֵרִים, אַל תֵּלְכוּ לַאֲסֵפָה לְעוֹלָם
"טוֹב" אָמְרוּ הַחֲבֵרִים בָּעִיר וּבַקְּבוּצָה
וְאוּלָם קֹדֶם כָּל אֲסֵפָה נְחוּצָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת תַּעֲמוּלָה גְּדוֹלָה
נֶגֶד כָּל אֲסֵפָה - שֶׁתֵּרֵד שְׁאוֹלָה!
"חֲבֵרִים אַל תֵּלְכוּ לְעוֹלָם לַאֲסֵפָה
וְעַל כָּל אֲסֵפָה שֶׁתֵּרֵד מַגֵּפָה"
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

הַשֵּׁדִים יִקְּחוּ אֶת כָּל הַאֲסֵפָה!
הֵן יֵשׁ לִי גַּם יַלְדָּה נֶחְמָדָה וְיָפָה
אֵלֵךְ לִי אֶלֶיהָ וְאֵשֵׁב בְּחֵיקָהּ
אֶתֶּן לָהּ נְשִׁיקוֹת עַל פִּיהָ עַל פִּיהָ
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

הָלַכְתִּי אֶלֶיהָ, קִבַּלְתַּנִי אֲדִישָׁה
"רִבְקָה'לֶה יָפָתִי, הֲתִהְיִי לִי לְאִשָּׁה?"
הִיא עִקְּמָה אֶת פִּיהָ וְאָמְרָה זָעֲפָה:
"חֲבִיבִי אֵין לִי פְּנַאי הֵן יֵשׁ לִי אֲסֵפָה"
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה
מקור: "מתחת לעריסה עומדת גדיה" , הוצאת פועלים , תשמ"ו , 128 –129
בַּבֹּקֶר בָּעֶרֶב בְּלִי שׁוּם עֲבוֹדָה
אֵין לֶחֶם, אֵין כּוֹס תֵּה, אֵין אַף כּוֹס סוֹדָה
אֵין אַף סִיגַארָה לְנֶפֶשׁ עֲיֵפָה
בִּמְקוֹם זֶה יֵשׁ לָנוּ אֲסֵפָה
אֲסֵפָה...

הָלַכְתִּי לַלִּשְׁכָּה אָמְרוּ לִי: אִי אֶפְשָׁר
חַכּוּ עוֹד חֲבֵרִים, חַכּוּ עוֹד יוֹם אֶחָד
יֵשׁ לָנוּ עֲבוֹדָה, עֲבוֹדָה תְּכוּפָה
אִי אֶפְשָׁר לְחַלְּקָהּ - נְחוּצָה אֲסֵפָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

אַחֲרֵי שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁל תִּקְוָה וְצִפִּיָּה
קִבַּלְתִּי סוֹף סוֹף עֲבוֹדָה בָּרְאִינוֹעַ
אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ וְאָמְרוּ לִי
חַכֵּה לַאֲסֵפָה כְּלָלִית חֲבֵרִים
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

הֶחְלַטְתִּי לְנַהֵל תַּעֲמוּלָה גְּדוֹלָה
נֶגֶד כָּל מִינֵי אֲסֵפָה מַגֵּפָה
טוֹב, אָמְרוּ חֲבֵרִים בָּעִיר וּבַקְּבוּצָה
אוּלָם קֹדֶם כָּל אֲסֵפָה נְחוּצָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

הַשֵּׁדִים יִקַּח כָּל מִין אֲסֵפָה מַגֵּפָה
הֵן יֵשׁ לִי בָּחוּרָה נְעִימָה וְיָפָה
אֵלֵךְ אֵלֶיהָ אֲלַטְפָה בִּלְטִיפָה
אֶלְחָשׁ עַל אָזְנָהּ אֲנַשֵּׁק אֶת פִּיהָ
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה

הָלַכְתִּי אֶלֶיהָ, אָמַרְתִי בִּלְחִישָׁה
"רִבְקָה'לֶה יַלְדָּתִי, הֱיִי לִי לְאִשָּׁה?"
אַךְ הִיא עִקְּמָה אֶת פִּיהָ וְעָנְתָה בִּנְזִיפָה:
" אֵין לִי זְמָן חֲבִיבִי, יֵשׁ לִי אֲסֵפָה"
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה
על הגרסה:  שיר קנ"ב בפנקסו של גרשון גורביץ (יליד 1912). השירון מפולין משנת 1934.
[בית 1 כמו אצל גרשון גורביץ]

[בבית 2:]
אִי אֶפְשָׁר לְחַלֵּק, נְחוּצָה אֲסֵפָה

הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת תַּעֲמוּלָה גְּדוֹלָה
נֶגֶד כָּל אֲסֵפָה שֶׁתֵּרֵד שְׁאוֹלָה
אַל תֵּלְכוּ חֲבֵרִים אַל תֵּלְכוּ לַאֲסֵפָה
____ אֲסֵפָה תָּבוֹא[נה] מַגֵּפָה
אֲסֵפָה אֲסֵפָה אֲסֵפָה מַגֵּפָה...

הָלַכְתִּי ______ אָמַרְתִּי לְכֻלָּם
חֲבֵרִים אַל תַּעֲשׂוּ אֲסֵפָה לְעוֹלָם...

אֲסֵפָה אֲסֵפָה כמה ______
__________________

על השיר

כותב מנשה גפן, "שירי פועלים בעברית" בתוך "מתחת לעריסה עומדת גדיה", עמ' 128:

ואם לא ד' במצב כפי שהוא, עוד נוספים קשיים ממסדיים, שגם בשעה שהם גזירת ההכרח, לא כל שכן בשעה שהממונים מתרשלים במילוי תפקידם, או שאינם נוהגים בתום לב וללא עיוותים - מופנים החיצים אל דרכי הנוהל המקובלים ואל אלה שהעניינים נתונים בידיהם. ביטוי לכך יש בפזמון של אביגדור המאירי "שיר מחוסר העבודה", שזומר באחת מהצגות התיאטרון הסאטירי "הקומקום". ואחר כך, בדרך נדודיו מפה לאוזן חלו בו כמה שינויים, אם כי לא מהותיים. הפזמון ארוך מאוד (הוא מילא תכנית שלמה להצגה) אבל בפי הציבור התכווץ לחמישה-שישה בתים.

על פי מקור מודפס לא מזוהה, "מזמר אותו [את השיר] חלוץ מהונגאריה חלוץ-הונגארי-מאדיאד". השיר אכן כתוב בהטעמה מלעיל-דמלעיל (על ההברה הראשונה מתוך שלוש), באופן מאוד לא שכיח לשפה העברית, וזאת על מנת לחקות מבטא הונגרי. 

האזינו לביצוע גדי יגיל (1968) (תזמון 5:46). 

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם