יה ריבון עלם (לחן חסידי 1)

העתקת מילות השיר

יָהּ, רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא עוֹבַד גְּבוּרְתָּך וְתִמְהַיָּא שְׁפַר קָדְמָי לְהַחֲוָיָה. שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא לָךְ, אֱלָהָא קַדִּישָׁא דִּי בְרָא כָּל-נַפְשָׁא עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא. יָהּ, רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּאיה, ריבון עלם ועלמיא אנת הוא מלכא מלך מלכיא עובד גבורתך ותמהיא שפר קדמי להחויה. שבחין אסדר צפרא ורמשא לך, אלהא קדישא די ברא כל-נפשא עירין קדישין ובני אנשא חיות ברא ועופי שמיא. יה, ריבון עלם ועלמיא אנת הוא מלכא מלך מלכיא מלך מלכיא
מילים: ישראל נג'ארה
לחן: עממי חסידי

יָהּ, רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא
אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא
עוֹבַד גְּבוּרְתָּך וְתִמְהַיָּא
שְׁפַר קָדְמָי לְהַחֲוָיָה.

שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא
לָךְ, אֱלָהָא קַדִּישָׁא דִּי בְרָא כָּל-נַפְשָׁא
עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא
חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא.

יָהּ, רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא
אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא
מֶלֶךְ מַלְכַיָּא
יה, ריבון עלם ועלמיא
אנת הוא מלכא מלך מלכיא
עובד גבורתך ותמהיא
שפר קדמי להחויה.

שבחין אסדר צפרא ורמשא
לך, אלהא קדישא די ברא כל-נפשא
עירין קדישין ובני אנשא
חיות ברא ועופי שמיא.

יה, ריבון עלם ועלמיא
אנת הוא מלכא מלך מלכיא
מלך מלכיא




 פרטים נוספים


כניגון ללא מילים   העתקת מילות השיר

 



יָה בָּה בָּם בָּם בָּם
יָה בָּה בָּם...
יה בה בם בם בם
יה בה בם...



ביצוע:

 

מקהלת בית היתומות הכללי וינגרטן 

על השיר

הלחן הוא ניגון חסידי ידוע המוכר בעיקר בלי מילים. ראו בדף "אליהו הנביא (לחן עממי חסידי)".

המילים הן פיוט ידוע לשבת. ראו "יה ריבון" בלחן האשכנזי המוכר ביותר ושם עוד פרטים והפניות.

כנראה צבי טלמון הוא שהתאים את המילים "יה ריבון" למנגינה. 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

מספר המעבד אהרן שפי: "בערך בשנת 1937 הצטרפתי למקהלת ביה"כ הגדול בת"א, בניצוחו של שלמה רביץ, שמנתה כעשרים ילד ושישה זמרים מבוגרים מקצועיים. בכל מוצאי שבת, עם דמדומים, הייתה המקהלה מופיעה באולם "אֹהל-שם" בקונצרט לפני טקס ההבדלה ה"דרמטי". האולם היה חשוך לחלוטין, וכל הקונצרט נערך בעלטה. היו שם שירים עם טקסטים דתיים וגם שירים של ביאליק. תמיד הושמע "במוצאי יום מנוחה" כפתיח. סיפרו אז כי ביאליק הוא שהנהיג את חגיגת "עונג שבת" הזו, ושהוא גם נתן לה את שמה. עם צאת הכוכבים, היה מישהו מכובד עם קול עמוק וערב, עורך את ההבדלה עם נר צבעוני גדול קלוע כצמה בידו האחת, וגביע כסף מעוטר, מלא יין, בידו השנייה. בהגיעו למלים "וליהודים הייתה א ו ר ה !" [קריאה הנאמרת במהלך טקס ההבדלה - זֶמֶרֶשֶׁת], היה מאט ומגביר את קולו, ואז נדלקו כל האורות באולם. אפקט בלתי נשכח. צירפתי שלוש נעימות שיושבות אצלי בלב הרבה שנים וניגשתי לעבדן בחרדת קודש. העיבוד הוא לחליל, אבוב, קלרינט, קרן, בסון וקונטרבס. את "במוצאי יום מנוחה" עיבדתי לפי התווים של אנגל בזמרשת; את "המבדיל" ואת "אליהו הנביא" - ברוחו של רביץ האגדי."

העיבוד כולל שלושה שירים:

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.


תגיות




עדכון אחרון: 02.09.2023 08:56:32


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: