שיר המים (לחן עממי)

העתקת מילות השיר

שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים וַיַּכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים שָׁבְתוּ שִׁירִים כִּי פִי שָׁרִים מָלֵא מַיִם, מָלֵא מַיִם! כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי פַּלְגֵי מַיִם, פַּלְגֵי מַיִם! לֶחֶם לָאוֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם אוֹ אֵיךְ מַאֲכָל אֶל חֵךְ יִנְעַם עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם יֻתַּן מַיִם, יֻתַּן מַיִם! כִּכְלוֹת יֵינִי... מֵי יַם-סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ אָכֵן פִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִיש יַזֵּל מַיִם, יַזֵּל מַיִם! כִּכְלוֹת יֵינִי... הִנְּנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ כִּי כָמוֹהוּ פִי יוֹדֵעַ שִׁיר הַמַּיִם, שִׁיר הַמַּיִם! כִּכְלוֹת יֵינִי... נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּבְנֵי רֵכָב תִּהְיֶה דָתוֹ יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ שׁוֹאֲבֵי מַיִם, שׁוֹאֲבֵי מַיִם! כִּכְלוֹת יֵינִי...שבעים המה הגיבורים ויכחידום תשעים שרים שבתו שירים כי פי שרים מלא מים, מלא מים! ככלות ייני תרד עיני ככלות ייני תרד עיני ככלות ייני תרד עיני פלגי מים, פלגי מים! לחם לאוכל אך יטעם או איך מאכל אל חך ינעם: עת בגביעים לפני העם יותן מים, יותן מים! ככלות ייני... מי ים-סוף בן עמרם הוביש, ויאורי מצרים הבאיש, אכן פי זה משה האיש יזל מים, יזל מים! ככלות ייני... הנני רע לצפרדע עמו אזעק ואשווע, כי כמוהו פי יודע שיר המים, שיר המים! ככלות ייני... נזיר יהיה לפני מותו, כבני רכב תהיה דתו: יהיו בניו ובני ביתו שואבי מים, שואבי מים! ככלות ייני...
מילים: שלמה (פייטן)
לחן: עממי

שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים
וַיַּכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים
שָׁבְתוּ שִׁירִים כִּי פִי שָׁרִים
מָלֵא מַיִם, מָלֵא מַיִם!

כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי
כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי
כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי
פַּלְגֵי מַיִם, פַּלְגֵי מַיִם!

לֶחֶם לָאוֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם
אוֹ אֵיךְ מַאֲכָל אֶל חֵךְ יִנְעַם
עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם
יֻתַּן מַיִם, יֻתַּן מַיִם!
כִּכְלוֹת יֵינִי...

מֵי יַם-סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ
וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ
אָכֵן פִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִיש
יַזֵּל מַיִם, יַזֵּל מַיִם!
כִּכְלוֹת יֵינִי...

הִנְּנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ
עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ
כִּי כָמוֹהוּ פִי יוֹדֵעַ
שִׁיר הַמַּיִם, שִׁיר הַמַּיִם!
כִּכְלוֹת יֵינִי...

נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ
כִּבְנֵי רֵכָב תִּהְיֶה דָתוֹ
יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ
שׁוֹאֲבֵי מַיִם, שׁוֹאֲבֵי מַיִם!
כִּכְלוֹת יֵינִי...
שבעים המה הגיבורים
ויכחידום תשעים שרים
שבתו שירים כי פי שרים
מלא מים, מלא מים!

ככלות ייני תרד עיני
ככלות ייני תרד עיני
ככלות ייני תרד עיני
פלגי מים, פלגי מים!

לחם לאוכל אך יטעם
או איך מאכל אל חך ינעם:
עת בגביעים לפני העם
יותן מים, יותן מים!
ככלות ייני...

מי ים-סוף בן עמרם הוביש,
ויאורי מצרים הבאיש,
אכן פי זה משה האיש
יזל מים, יזל מים!
ככלות ייני...

הנני רע לצפרדע
עמו אזעק ואשווע,
כי כמוהו פי יודע
שיר המים, שיר המים!
ככלות ייני...

נזיר יהיה לפני מותו,
כבני רכב תהיה דתו:
יהיו בניו ובני ביתו
שואבי מים, שואבי מים!
ככלות ייני...




 פרטים נוספים


בית נוסף   העתקת מילות השיר

 



גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ יִהְיֶה לָאָיִן
עַל כִּי הִשְׁבִּית מְשׂוֹשׂ יַיִן
וּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ זָכְרֵהוּ לַחַיִּין
עִם כּוֹס יַיִן מָהוּל בַּמָּיִם
גדלו ותפארתו יהיה לאין
על כי השבית משוש יין
וביום היוולדו זכרהו לחיין
עם כוס יין מהול במים




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

האחים והאחיות 
עיבוד: גידי קורן
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 197X
הקלטות נוספות

על השיר

שיר תלונה כנגד מארח שמהל יין במים רבים: יין = שבעים בגימטריה; מים = תשעים בגימטריה, ועל כן "שבעים המה הגיבורים, ויכחידום תשעים שרים". הפזמון על פי איכה ג', מ"ח: "פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי". ייתכן שבמקור הפייטן כתב "ככלות ייני תֵּרַד עיני", נאמן לפסוק, אך הצורה הרווחת בשירה היא גם הצורה הרווחת בדיבור; "תֵּרֵד".

השיר הושר בארץ ישראל עוד לפני העלייה הראשונה, כנראה בלחן הזה. בספר השירים של אידלזון הוא מופיע בלחן אחר.

האותיות הראשונות בכל בית מצטרפות באקרוסטיכון לשם המחבר "שלמה". מספר עזריה אלון:

בכל מקום כתוב כי המחבר הוא שלמה אבן גבירול. חוקרי שירת ספרד, ובראשם פרופ' ישראל לוין, קובעים כי הדבר אינו נכון, וכי את השיר כתב משורר לא ידוע ושמו "שלמה". לדברי הפרופ' לוין יש כמה משוררים עלומים ששמם היה "יהודה" או "אברהם" ושיריהם יוחסו לאחד מן הגדולים במשוררי ספרד.

כמו כן, כותבת ד"ר איילת אטינגר, "בשבח היין ובגנות הקמצנים בפיוט ככלות ייני":

השיר 'ככלות ייני' מיוחס לאבן גבירול בשל חתימתו "שלמה", אך נמצא רק במקורות מאוחרים ונכתב כנראה בידי 'שלמה' אחר. 

וכן מתוך "מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול" בעריכת צבי מלאכי, עמ' 221:

כידוע יוחס השיר "ככלות ייני" במסכת פורים החל במהדורת פיזארו רע"ג [= 1513 – זֶמֶרֶשֶׁת] ובשאר מקורות לשלמה אבן גבירול, ומובן שלא נתחבר על ידי רשב"ג.

השיר בלחן המוכר מופיע גם באנתולוגיה לחזנות ספרדית בעריכת יצחק לוי, כרך 4, שיר מס' 51 (עמ' 74), במדור לפורים, כפי שהוקלט בשנת 1969 מפי מרגי ליאון, יליד 1907 שעלה מטנג'יר בשנת 1952.

ביצועים נוספים:

לחנים נוספים לטקסט:

  • לחנים קודמים לשיר הופיעו בקהילות אשכנזיות: ישראל אדלר בכרך הביבליוגרפי Hebrew notated manuscript sources up to circa 1840 שיצא לאור בסדרת RISM מציין שני לחנים של הטקסט מאירופה הנוצרית במאה ה-19: לחן של חזן אלמוני כנראה מגרמניה (עמ' 101 אצל אדלר: פריט 12 בחלק 2 של אוסף מס' 101 בקטלוג) ולחן המיוחס אולי בשוגג ליצחק אופנבך (Isaac Offenbach, אביו של מלחין האופרות ז'ק אופנבך) (עמ' 458 אצל אדלר, פריט 3 באוסף מס' 153 בקטלוג).
  • לחן עממי ספרדי-יהודי המוכר מהשיר "ניצני שלום".
  • לחן יצחק אדל (נדפס ב"אוצר שירי ציון")
  • לחן בתיה באיאר לפסטיבל הזמר הראשון בשנת תש"ך שם זכה לביצוע אילקה רווה ולביצוע עליזה קאשי.
  • לחן לא ידוע (נדפס ב"ספר השירים" של אידלזון, קובץ ראשון)

טקסטים נוספים ללחן:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תיווי: יואב בלינסקי על פי תווים רשומים מימין לשמאל בספר השירים מאת אידלזון.

תווים  

מבוסס על: "ספר השירים לתלמיד, חלק ב", מודן, 2001, עמוד 258



תיווי: יואב בלינסקי
תגיות




עדכון אחרון: 26.03.2024 01:57:30


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: