שיר האם

העתקת מילות השיר

עַל עָתִיד אֲנִי חוֹלֶמֶת עַל סִתְרֵי גּוֹרָל מַה תִּהְיֶה פָּעוֹט הַחֶמֶד כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל עוֹד אֶזְכֹּר לֵיל חֹשֶׁךְ חֹשֶׁךְ בְּלִי תּוֹחֶלֶת מַחְשָׁבָה מַמְאֶרֶת בָּאָה לִלְבָבִי הֲכְדַאי לָתֵת עוֹד אוֹר חַיִּים לְיֶלֶד בְּעוֹלָם שֶׁל רֶשַע וֶאֱוִיל אַךְ חָלְפוּ וּפָגוּ סִיּוּטֵי הַלַּיִל נָח לִבִּי מִפַּחַד נָח מֵהִרְהוּרָיו כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי נַעֲרֵי הַחַיִל הַשְּׂמֵחִים לְסֵבֶל וְלִקְרָב וְכָעֵת אֵינִי נִפְעֶמֶת פַּחֲדִי חָדַל כְּמוֹהֶם תִּהְיֶה בֶּן חֶמֶד כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל עוֹד אֵתְמוֹל כְּיֶלֶד הִשְׁתּוֹבֵב הַנַּעַר וְאָבוֹת הֵלִינוּ עַל צַבָּר חָצוּף וּפִתְאוֹם בִּן לַיְלָה הֲפָכוֹ הַצַּעַר לְגִבּוֹר בָּרוּחַ וּבַגּוּף דּוֹר כַּזֶּה יִהְיֶה עוֹד לְתִפְאֶרֶת חֶלֶד כַּאֲשֶׁר יָקוּמוּ חֲזוֹנוֹת נָבִיא דּוֹר כַּזֶּה יוֹדֵעַ לְהָגֵן עַל יֶלֶד גַּם בְּיַעַר רֶשַׁע זְאֵבִים וּבְלִבִּי תְּפִלָּה אִלֶּמֶת רַק אַחַת אֶשְׁאַל כְּמוֹהֶם הֱיֵה בֶּן חֶמֶד כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל עוֹד תִּפְרַח אַרְצֵנוּ עוֹד מֵאוֹת מָנָרוֹת יַהַפְכוּ כָּל רֶכֶס לְמַרְבַד פְּרִיחָה אָז תִּבְלֹשׁ כָּל סֶלַע הַנִּשְׁאָר בַּהָר עוֹד כָּאן שְׁמָמָה צָמֵא לְבוֹאֲךָ בְּנִי הַבַּר הַחֶמֶד צְמַח וּגְדַל נָא כָּכָה כַּבָּנִים הַלָּלוּ שֶׁגָּדְלוּ אֶתְמוֹל וַעֲזוּת הַמֵּצַח גַּם לְךָ אֶסְלָחָה אִם תִּהְיֶה דּוֹמֶה לָהֶם בַּכֹּל וּבְלִבִּי תְּפִלָּה אִלֶּמֶת רַק אַחַת אֶשְׁאַל: כְּמוֹהֶם הֱיֵה בֶּן חֶמֶד כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּלעל עתיד אני חולמת על סתרי גורל מה תהיה פעוט החמד כאשר תגדל עוד אזכור ליל חושך חושך בלי תוחלת מחשבה ממארת באה ללבבי הכדאי לתת עוד אור חיים לילד בעולם של רשע ואוויל אך חלפו ופגו סיוטי הליל נח ליבי מפחד נח מהרהוריו כאשר ראיתי נערי החיל השמחים לסבל ולקרב וכעת איני נפעמת פחדי חדל כמוהם תהיה בן חמד כאשר תגדל עוד אתמול כילד השתובב הנער ואבות הלינו על צבר חצוף ופתאום בן לילה הפכו הצער לגיבור ברוח ובגוף דור כזה יהיה עוד לתפארת חלד כאשר יקומו חזונות נביא דור כזה יודע להגן על ילד גם ביער רשע זאבים ובליבי תפילה אילמת רק אחת אשאל כמוהם הייה בן חמד כאשר תגדל עוד תפרח ארצנו עוד מאות מנרות יהפכו כל רכס למרבד פריחה אז תבלוש כל סלע הנשאר בהר עוד כאן שממה ___ לבואך בני הבר החמד צמח וגדל נא ככה כבנים הללו שגדלו אתמול ועזות המצח גם לך אסלחה אם תהיה דומה להם בכל ובליבי תפילה אילמת רק אחת אשאל: כמו הם הייה בן חמד כאשר תגדל
מילים: חנניה רייכמן
לחן: משה וילנסקי
הלחנה: 1948

עַל עָתִיד אֲנִי חוֹלֶמֶת
עַל סִתְרֵי גּוֹרָל
מַה תִּהְיֶה פָּעוֹט הַחֶמֶד
כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל

עוֹד אֶזְכֹּר לֵיל חֹשֶׁךְ
חֹשֶׁךְ בְּלִי תּוֹחֶלֶת
מַחְשָׁבָה מַמְאֶרֶת
בָּאָה לִלְבָבִי

הֲכְדַאי לָתֵת עוֹד
אוֹר חַיִּים לְיֶלֶד
בְּעוֹלָם שֶׁל רֶשַע וֶאֱוִיל

אַךְ חָלְפוּ וּפָגוּ סִיּוּטֵי הַלַּיִל
נָח לִבִּי מִפַּחַד
נָח מֵהִרְהוּרָיו
כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי נַעֲרֵי הַחַיִל
הַשְּׂמֵחִים לְסֵבֶל וְלִקְרָב

וְכָעֵת אֵינִי נִפְעֶמֶת
פַּחֲדִי חָדַל
כְּמוֹהֶם תִּהְיֶה בֶּן חֶמֶד
כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל

עוֹד אֵתְמוֹל כְּיֶלֶד
הִשְׁתּוֹבֵב הַנַּעַר
וְאָבוֹת הֵלִינוּ
עַל צַבָּר חָצוּף
וּפִתְאוֹם בִּן לַיְלָה
הֲפָכוֹ הַצַּעַר
לְגִבּוֹר בָּרוּחַ וּבַגּוּף

דּוֹר כַּזֶּה יִהְיֶה עוֹד לְתִפְאֶרֶת חֶלֶד
כַּאֲשֶׁר יָקוּמוּ חֲזוֹנוֹת נָבִיא
דּוֹר כַּזֶּה יוֹדֵעַ לְהָגֵן עַל יֶלֶד
גַּם בְּיַעַר רֶשַׁע זְאֵבִים

וּבְלִבִּי תְּפִלָּה אִלֶּמֶת
רַק אַחַת אֶשְׁאַל
כְּמוֹהֶם הֱיֵה בֶּן חֶמֶד
כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל

עוֹד תִּפְרַח אַרְצֵנוּ
עוֹד מֵאוֹת מָנָרוֹת
יַהַפְכוּ כָּל רֶכֶס
לְמַרְבַד פְּרִיחָה
אָז תִּבְלֹשׁ כָּל סֶלַע
הַנִּשְׁאָר בַּהָר עוֹד
כָּאן שְׁמָמָה צָמֵא לְבוֹאֲךָ

בְּנִי הַבַּר הַחֶמֶד
צְמַח וּגְדַל נָא כָּכָה
כַּבָּנִים הַלָּלוּ שֶׁגָּדְלוּ אֶתְמוֹל
וַעֲזוּת הַמֵּצַח גַּם לְךָ אֶסְלָחָה
אִם תִּהְיֶה דּוֹמֶה לָהֶם בַּכֹּל

וּבְלִבִּי תְּפִלָּה אִלֶּמֶת
רַק אַחַת אֶשְׁאַל:
כְּמוֹהֶם הֱיֵה בֶּן חֶמֶד
כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל
על עתיד אני חולמת
על סתרי גורל
מה תהיה פעוט החמד
כאשר תגדל

עוד אזכור ליל חושך
חושך בלי תוחלת
מחשבה ממארת
באה ללבבי

הכדאי לתת עוד
אור חיים לילד
בעולם של רשע ואוויל

אך חלפו ופגו סיוטי הליל
נח ליבי מפחד
נח מהרהוריו
כאשר ראיתי נערי החיל
השמחים לסבל ולקרב

וכעת איני נפעמת
פחדי חדל
כמוהם תהיה בן חמד
כאשר תגדל

עוד אתמול כילד
השתובב הנער
ואבות הלינו
על צבר חצוף
ופתאום בן לילה
הפכו הצער
לגיבור ברוח ובגוף

דור כזה יהיה עוד לתפארת חלד
כאשר יקומו חזונות נביא
דור כזה יודע להגן על ילד
גם ביער רשע זאבים

ובליבי תפילה אילמת
רק אחת אשאל
כמוהם הייה בן חמד
כאשר תגדל

עוד תפרח ארצנו
עוד מאות מנרות
יהפכו כל רכס
למרבד פריחה
אז תבלוש כל סלע
הנשאר בהר עוד
כאן שממה ___ לבואך

בני הבר החמד
צמח וגדל נא ככה
כבנים הללו שגדלו אתמול
ועזות המצח גם לך אסלחה
אם תהיה דומה להם בכל

ובליבי תפילה אילמת
רק אחת אשאל:
כמו הם הייה בן חמד
כאשר תגדל



ביצוע:

 

יפה ירקוני 

על השיר

 זיהוי מחבר המילים ושנת ההלחנה לפי כתב היד בארכיון משה וילנסקי בספרייה הלאומית. על תקליט השידור (K-1873) רשום שם המחבר "חלפי". עם זאת, על התקליט רשום גם שמלווה "להקה אינסטרומנטלית" אך בהקלטה שומעים פסנתר בלבד. שם השיר על תקליט השידור "אמא", ועולה שאלה אם ההקלטה אכן שייכת לתווית התקליט.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 18.07.2023 14:54:51


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: