הקטן
גופן
הגדל
גופן
אוחיל יום יום אשתאה
אוֹחִיל יוֹם יוֹם אֶשְׁתָּאֶה תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה אַדְמַת קֹדֶשׁ טִבֶּרְיָה נָעֲמָה יְשִׁיבָתָהּ גַּם טוֹבָה רְאִיָּתָהּ יָם כִּנֶּרֶת חוֹמָתָהּ שָׁמָּה הָעִיר בְּנוּיָה יְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם נָחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּתוֹכָהּ קְבוּרָתָם כֻּלָּם בְּנֵי עֲלִיָּה דֶּרֶךְ הָהָר יִתְבּוֹנָן קֶבֶר רַבָּן יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי שָׁם יִתְלוֹנָן יָחִיד בְּדוֹרוֹ הָיָה וַחֲמִשָּׁה תַּלְמִידִי צַדִּיקִים וַחֲסִידִים מִזָּהָב נֶחֱמָדִים מוֹנֶה שְׁבָחָן הָיָה דִּמָּה אֶחָד לְבוֹר סִיד טִפָּה אַחַת לֹא יַפְסִיד וְלַחֲבֵרוֹ קָרָא חָסִיד וְחַד דְּחִיל חוֹבַיָּא בָּם חָכָם בְּעֹז גִּבֵּר כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר אַשְׁרֵי יָלְדָה עַל מַשְׁבֵּר אֶת בְּנוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה רֹאשׁ הָהָר שָׁם מַצֵּבָה קֶבֶר רַבִּי עֲקִיבָא עִמּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידַיָּא אַשְׁרֵי הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו לִרְאוֹת שָׁם נֶגֶד פָּנָיו רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה הַר גָּבוֹהַּ וְרָם עַל הוּקַם עָלָיו מִמַּעַל רַבִּי מֵאִיר הוּא בַּעַל אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא רַבִּי יוֹחָנָן חָנָה שָׁם יַחַד עִם רַב הוּנָא וְעִמָּהֶם רַב כָּהֲנָא וְגַם רַבִּי יִרְמִיָּה נִקְבַּר בְּתוֹכָהּ טָמוּן רַבִּי מֹשֶׁה בַּר מַיְמוֹן הוּא מְפָרֵשׁ דַּת אָמוֹן וְרַב עַל כָּל חַכִּימַיָּא בְּרָם זָכוּר לְטוֹבָה הָרַב נֵיהוּ רַבָּא עֵץ חַיִּים שַׂר הַצָּבָא מִמִּשְׁפַּחַת אַבּוּלְעַפְיָא נֵזֶר קֹדֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ אֵלָיו גּוֹיִים יִדְרוֹשׁוּ מִפִּיו תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִצַּפְרָא וְעַד פַּנְיָא חֲסִין יָהּ אֵין כָּמוֹהוּ אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא בְּהֶבֶל רוּחַ פִּיהוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ חִדֵּשׁ הָעִיר שִׁכְלְלָהּ חוֹמָתָהּ וְגַם חֵילָהּ בֵּית מִדְרָשׁוֹ כִּלְכְּלָהּ כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הָיָה זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִחְיֶה בְּקִנְיַן הַגּוּף יִהְיֶה בִּרְכַּת הֶדְיוֹט אַל תִּהְיֶה קַלָּה וְגַם בְּזוּיָה קוֹל זִמְרַת רְנָנַי אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹנַי יִהְיוּ לִפְנֵי אֲדֹנָי כְּמוֹ סֹלֶת נְקִיָּהאוחיל יום יום אשתאה תמיד עיני צופיה אעברה נא ואראה אדמת קודש טיבריה נעמה ישיבתה גם טובה ראייתה ים כינרת חומתה שמה העיר בנויה ישרים בליבותם נחו על משכבותם בתוכה קבורתם כולם בני עליה דרך ההר יתבונן קבר רבן יוחנן בן זכאי שם יתלונן יחיד בדורו היה וחמישה תלמידים צדיקים וחסידים מזהב נחמדים מונה שבחן היה דימה אחד לבור סיד טיפה אחת לא יפסיד ולחברו קרא חסיד וחד דחיל חוביא בם חכם בעוז גיבר כמעין המתגבר אשרי ילדה על משבר את בנו של חנניה רוש ההר שם מצבה קבר רבי עקיבא עימו עשרים וארב-- עה אלף תלמידיא אשרי השם רעיוניו לראות שם נגד פניו רבי חיא ובניו יהודה וחזקיה הר גבוה ורם על הוקם עליו מימעל רבי מאיר הוא בעל אתיא ותמהיא רבי יוחנן חנה שם יחד עים רב הונא ועימהם רב כהנא וגם רבי ירמיה נקבר בתוכה טמון רבי מושה בר מימון הוא מפרש דת אמון ורב על כל חכימיא ברם זכור לטובה הרב ניהו רבא עץ חיים שר הצבא ממשפחת אבולעפיא נזר קודש על ראשו אליו גויים ידרושו מפיו תורה יבקשו מצפרא ועד פניא חסין יה אין כמוהו איש אלוקים קדוש הוא בהבל רוח פיהו רשפי אש שלהבת יה חידש העיר שכללה חומתה וגם חילה בית מדרשו כלכלה כל ימיו אשר היה זרעו לעולם יחיה בקנין הגוף יהיה ברכת הדיוט אל תהיה קלה וגם בזויה קול זמרת רנני אמרי פי והגיוני יהיו לפני אדוניי כמו סולת נקיה
מילים: דוד חסין
לחן: לא ידוע

אוֹחִיל יוֹם יוֹם אֶשְׁתָּאֶה
תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה
אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה
אַדְמַת קֹדֶשׁ טִבֶּרְיָה

נָעֲמָה יְשִׁיבָתָהּ
גַּם טוֹבָה רְאִיָּתָהּ
יָם כִּנֶּרֶת חוֹמָתָהּ
שָׁמָּה הָעִיר בְּנוּיָה

יְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם
נָחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם
בְּתוֹכָהּ קְבוּרָתָם
כֻּלָּם בְּנֵי עֲלִיָּה

דֶּרֶךְ הָהָר יִתְבּוֹנָן
קֶבֶר רַבָּן יוֹחָנָן
בֵּן זַכַּאי שָׁם יִתְלוֹנָן
יָחִיד בְּדוֹרוֹ הָיָה

וַחֲמִשָּׁה תַּלְמִידִי
צַדִּיקִים וַחֲסִידִים
מִזָּהָב נֶחֱמָדִים
מוֹנֶה שְׁבָחָן הָיָה

דִּמָּה אֶחָד לְבוֹר סִיד
טִפָּה אַחַת לֹא יַפְסִיד
וְלַחֲבֵרוֹ קָרָא חָסִיד
וְחַד דְּחִיל חוֹבַיָּא

בָּם חָכָם בְּעֹז
גִּבֵּר כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר
אַשְׁרֵי יָלְדָה עַל מַשְׁבֵּר
אֶת בְּנוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה

רֹאשׁ הָהָר שָׁם מַצֵּבָה
קֶבֶר רַבִּי עֲקִיבָא
עִמּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה
אֶלֶף תַּלְמִידַיָּא

אַשְׁרֵי הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו
לִרְאוֹת שָׁם נֶגֶד פָּנָיו
רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו
יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה

הַר גָּבוֹהַּ וְרָם עַל
הוּקַם עָלָיו מִמַּעַל
רַבִּי מֵאִיר הוּא
בַּעַל אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא

רַבִּי יוֹחָנָן חָנָה שָׁם
יַחַד עִם רַב הוּנָא
וְעִמָּהֶם רַב כָּהֲנָא
וְגַם רַבִּי יִרְמִיָּה

נִקְבַּר בְּתוֹכָהּ טָמוּן
רַבִּי מֹשֶׁה בַּר מַיְמוֹן
הוּא מְפָרֵשׁ דַּת אָמוֹן
וְרַב עַל כָּל חַכִּימַיָּא

בְּרָם זָכוּר לְטוֹבָה
הָרַב נֵיהוּ רַבָּא
עֵץ חַיִּים שַׂר הַצָּבָא
מִמִּשְׁפַּחַת אַבּוּלְעַפְיָא

נֵזֶר קֹדֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ
אֵלָיו גּוֹיִים יִדְרוֹשׁוּ
מִפִּיו תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ
מִצַּפְרָא וְעַד פַּנְיָא

חֲסִין יָהּ אֵין כָּמוֹהוּ
אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא
בְּהֶבֶל רוּחַ פִּיהוּ
רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ

חִדֵּשׁ הָעִיר שִׁכְלְלָהּ
חוֹמָתָהּ וְגַם חֵילָהּ
בֵּית מִדְרָשׁוֹ כִּלְכְּלָהּ
כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הָיָה

זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִחְיֶה
בְּקִנְיַן הַגּוּף יִהְיֶה
בִּרְכַּת הֶדְיוֹט אַל תִּהְיֶה
קַלָּה וְגַם בְּזוּיָה

קוֹל זִמְרַת רְנָנַי
אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹנַי
יִהְיוּ לִפְנֵי אֲדֹנָי
כְּמוֹ סֹלֶת נְקִיָּה
אוחיל יום יום אשתאה תמיד עיני צופיה
אעברה נא ואראה אדמת קודש טיבריה
נעמה ישיבתה גם טובה ראייתה
ים כינרת חומתה שמה העיר בנויה
ישרים בליבותם נחו על משכבותם
בתוכה קבורתם כולם בני עליה
דרך ההר יתבונן קבר רבן יוחנן
בן זכאי שם יתלונן יחיד בדורו היה
וחמישה תלמידים צדיקים וחסידים
מזהב נחמדים מונה שבחן היה
דימה אחד לבור סיד טיפה אחת לא יפסיד
ולחברו קרא חסיד וחד דחיל חוביא
בם חכם בעוז גיבר כמעין המתגבר
אשרי ילדה על משבר את בנו של חנניה
רוש ההר שם מצבה קבר רבי עקיבא
עימו עשרים וארב-- עה אלף תלמידיא
אשרי השם רעיוניו לראות שם נגד פניו
רבי חיא ובניו יהודה וחזקיה
הר גבוה ורם על הוקם עליו מימעל
רבי מאיר הוא בעל אתיא ותמהיא
רבי יוחנן חנה שם יחד עים רב הונא
ועימהם רב כהנא וגם רבי ירמיה
נקבר בתוכה טמון רבי מושה בר מימון
הוא מפרש דת אמון ורב על כל חכימיא
ברם זכור לטובה הרב ניהו רבא
עץ חיים שר הצבא ממשפחת אבולעפיא
נזר קודש על ראשו אליו גויים ידרושו
מפיו תורה יבקשו מצפרא ועד פניא
חסין יה אין כמוהו איש אלוקים קדוש הוא
בהבל רוח פיהו רשפי אש שלהבת יה
חידש העיר שכללה חומתה וגם חילה
בית מדרשו כלכלה כל ימיו אשר היה
זרעו לעולם יחיה בקנין הגוף יהיה
ברכת הדיוט אל תהיה קלה וגם בזויה
קול זמרת רנני אמרי פי והגיוני
יהיו לפני אדוניי כמו סולת נקיה


על השיר

 פיוט על טבריה שנכתב במרוקו במאה השמונה עשרה, וקדם לפיוט המוכר יותר באתחלתא זו, המוקדש לירושלים. קראו על "אוחיל יום יום אשתאה" באתר "הזמנה לפיוט"

הנוסע היהודי מגרמניה אברהם אליעזר (לודוויג ארנסט) פראנקל רשם את תווי השיר בספרו "ירושליימה" משנת 1855, כפי ששמע אותם בארץ ישראל.

ביצועים: 

הלחן הזה אינו מופיע באתר "הזמנה לפיוט" וכן אינו בין הלחנים שתיעד יצחק לוי באנתולוגיה לחזנות ספרדית.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם