האדם וכוכבו ♫

כָּךְ אַבָּא ז"ל בְּעֶרֶב תּוּגָה
עַל חֵיקוֹ יָשַׁבְתִּי, יֶלֶד קַט
כָּךְ סִפֵּר בְּלִי הֲפוּגָה
בְּקוֹל עָצֵב, בַּלָּאט

"לַיְלָה לַיְלָה בִּשְׁמֵי מַעְלָה
גַּעֲגוּעִים לִי וּמַכְאוֹב
לַיְלָה לַיְלָה בִּשְׁמֵי מַעְלָה
כּוֹכָבִים שָׁםָ קְטַנִּים לָרֹב

כָּל כּוֹכָב מַזַּל אָדָם
אֵי שָׁם נוֹצֵץ נוֹפֵל וְגוֹוֵעַ
וּבְנָפְלוֹ בָּשָׂר וָדָם
עִם מַזָּלוֹ מֵת מִי יוֹדֵעַ

וּבְעוֹד חֹדֶשׁ אוֹ שָׁבוּעַ
וְעַל פֶּתַח הַוַּעַד יָתוֹם יָחֵף
תֵּבְךְּ אַלְמָנָה אִמּוֹ כַּיָּדוּעַ
וְעוֹד אָח לְצָרָה יִסָּחֵף"

לֹא שִׁקֵּר אַבָּא, יָשָׁר וָתַם
דְּבָרָיו לְקַיֵּם עֵד אֲנִי!
וְאוּלַי בְּקִבְרוֹ גַּם יֵבְךְּ הוּא שָׁם
טָרוֹף טֹרַף בְּנִי!

לַיְלָה לַיְלָה בִּשְׁמֵי מַעְלָה
אֲנִי בּוֹכֶה מִמַּכְאוֹב
לַיְלָה לַיְלָה בִּשְׁמֵי מַעְלָה
כּוֹכָבִים שָׁם קְטַנִּים לָרֹב