הקטן
גופן
הגדל
גופן
ניטשו צללים (לחן עממי יידי)
נִטְּשׁוּ צְלָלִים, דֹּם צִפֳּרִים! נוּמָה בְנִי, אֶפְרוֹחִי! אַל מִצִּלְלֵי אֹפֶל תָּגוּר אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי! יֵאוֹר מִזְרָח, כַּנְפֵי רְנָנִים יְצַפְצְפוּ וִירַנְּנוּ, יֶחֱוַר שַׁחַר וּמִקֶּדֶם יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ. עִבְרִי הִנְּךָ בְּנִי אַךְ זֶה הוּא אָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ, חֹטֶר גֶּזַע עַם הַקְּדוּמִים עַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ; עוֹדְךָ נָעַר תִּגְדַּל, תֵּדַע גְּדוֹלוֹת עַמְּךָ פָּעַל, אָז תָּבִינָה נְצוּרוֹת יִפְעַל עֵת שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל! גֶּבֶר תִּהְיֶה יַד אַכְזָרִים תִּהְיָה בָךְ, אֶפְרוֹחִי, עַד לֹא תֵדַע נוּמָה, שְׁקֹטָה, אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי! נוּמָה בְנִי הַיּוֹם כִּי פָּנָה, חֹשֶׁךְ יַעַטְרֵנוּ, אַל מִצִּלְלֵי-אֹפֶל תָּגוּר, יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ! תִּגְדַּל, תִּשְׁמַע אֶנְקַת עַמְךָ מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה – זֹאת מִלָּתְךָ רֵאשִׁית תִּהְיֶה זֹאת הִיא בְנִי: צִיּוֹנָה! מִיּוֹם מִלָּה תֶהֱגֶה, תָּבִין סַפְךָ מֵלֵא רָעַל, בֶּאֱמוּנָתְךָ וּבְתִקְוָתְךָ כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל! נוֹדֵד תִּהְיֶה בִּמְלֹא תֵּבֵל, אַךְ מוֹלַדְתְּךָ אַחַת זֹאת אַל תִּשְׁכַּח נִסְּךָ: צִיּוֹן! עַד רִדְתְּךָ שַׁחַת. אִם גַּם יֶאֱחַר יוֹם הַגְּאֻלָּה, יִצְעַד שַׁעַל, שַׁעַל. אַל תִּוָּאֵשׁ אֲסִיר תִּקְוָה – עוֹד שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל! עַל הַיַּרְדֵּן וּבַשָּׁרוֹן שָׁם עַרְבִיִים חוֹנִים... לָנוּ זֹאת הָאָרֶץ תִּהְיֶה גַּם אַתָּה בַּבּוֹנִים. וְיוֹם יָקוּמוּ נוֹשְׂאֵי רַֹמח אַל תִּמְעֲלָה מָעַל – אֶל אֲזֶנְךָ בַּגִּבּוֹרִים כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל! נטשו צללים, דום ציפורים! נומה בני, אפרוחי! אל מיצללי אופל תגור אתך כי אנוכי! יאור מזרח, כנפי רננים יצפצפו וירננו, יחור שחר ומיקדם יעל גם שמשנו. עברי הנך בני אך זה הוא אשרך גם אסונך, חוטר גזע עם הקדומים על העמים גאונך; עודך נער תגדל, תדע גדולות עמך פעל, אז תבינה נצורות יפעל עת שמשנו יעל! גבר תהיה יד אכזרים תהיה בך, אפרוחי, עד לוא תדע נומה, שקוטה, אתך כי אנוכי! נומה בני היום כי פנה, חושך יעטרנו, אל מיצללי-אופל תגור, יעל גם שמשנו! תגדל, תשמע אנקת עמך מפני חרב יונה – זואת מילתך ראשית תהיה זואת היא בני: ציונה! מיום מילה תהגה, תבין ספך מלא רעל, באמונתך ובתקותך כי שמשנו יעל! נודד תהיה במלוא תבל, אך מולדתך אחת זואת אל תשכח נסך: ציון! עד רדתך שחת. אים גם יאחר יום הגאולה, יצעד שעל, שעל. אל תיואש אסיר תקוה – עוד שמשנו יעל! על הירדן ובשרון שם ערביים חונים... לנו זואת הארץ תהיה גם אתה בבונים. ויום יקומו נושאי רומח אל תמעלה מעל – אל אזנך בגיבורים כי שמשנו יעל!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: עממי יידי

נִטְּשׁוּ צְלָלִים, דֹּם צִפֳּרִים!
נוּמָה בְנִי, אֶפְרוֹחִי!
אַל מִצִּלְלֵי אֹפֶל תָּגוּר
אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי!
יֵאוֹר מִזְרָח, כַּנְפֵי רְנָנִים
יְצַפְצְפוּ וִירַנְּנוּ,
יֶחֱוַר שַׁחַר וּמִקֶּדֶם
יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ.

עִבְרִי הִנְּךָ בְּנִי אַךְ זֶה הוּא
אָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ,
חֹטֶר גֶּזַע עַם הַקְּדוּמִים
עַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ;
עוֹדְךָ נָעַר תִּגְדַּל, תֵּדַע
גְּדוֹלוֹת עַמְּךָ פָּעַל,
אָז תָּבִינָה נְצוּרוֹת יִפְעַל
עֵת שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!

גֶּבֶר תִּהְיֶה יַד אַכְזָרִים
תִּהְיָה בָךְ, אֶפְרוֹחִי,
עַד לֹא תֵדַע נוּמָה, שְׁקֹטָה,
אִתְּךָ כִּי אָנֹכִי!
נוּמָה בְנִי הַיּוֹם כִּי פָּנָה,
חֹשֶׁךְ יַעַטְרֵנוּ,
אַל מִצִּלְלֵי-אֹפֶל תָּגוּר,
יַעַל גַּם שִׁמְשֵׁנוּ!

תִּגְדַּל, תִּשְׁמַע אֶנְקַת עַמְךָ
מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה –
זֹאת מִלָּתְךָ רֵאשִׁית תִּהְיֶה
זֹאת הִיא בְנִי: צִיּוֹנָה!
מִיּוֹם מִלָּה תֶהֱגֶה, תָּבִין
סַפְךָ מֵלֵא רָעַל,
בֶּאֱמוּנָתְךָ וּבְתִקְוָתְךָ
כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!

נוֹדֵד תִּהְיֶה בִּמְלֹא תֵּבֵל,
אַךְ מוֹלַדְתְּךָ אַחַת
זֹאת אַל תִּשְׁכַּח נִסְּךָ: צִיּוֹן!
עַד רִדְתְּךָ שַׁחַת.
אִם גַּם יֶאֱחַר יוֹם הַגְּאֻלָּה,
יִצְעַד שַׁעַל, שַׁעַל.
אַל תִּוָּאֵשׁ אֲסִיר תִּקְוָה –
עוֹד שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!

עַל הַיַּרְדֵּן וּבַשָּׁרוֹן
שָׁם עַרְבִיִים חוֹנִים...
לָנוּ זֹאת הָאָרֶץ תִּהְיֶה
גַּם אַתָּה בַּבּוֹנִים.
וְיוֹם יָקוּמוּ נוֹשְׂאֵי רַֹמח
אַל תִּמְעֲלָה מָעַל –
אֶל אֲזֶנְךָ בַּגִּבּוֹרִים
כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!
נטשו צללים, דום ציפורים!
נומה בני, אפרוחי!
אל מיצללי אופל תגור
אתך כי אנוכי!
יאור מזרח, כנפי רננים
יצפצפו וירננו,
יחור שחר ומיקדם
יעל גם שמשנו.

עברי הנך בני אך זה הוא
אשרך גם אסונך,
חוטר גזע עם הקדומים
על העמים גאונך;
עודך נער תגדל, תדע
גדולות עמך פעל,
אז תבינה נצורות יפעל
עת שמשנו יעל!

גבר תהיה יד אכזרים
תהיה בך, אפרוחי,
עד לוא תדע נומה, שקוטה,
אתך כי אנוכי!
נומה בני היום כי פנה,
חושך יעטרנו,
אל מיצללי-אופל תגור,
יעל גם שמשנו!

תגדל, תשמע אנקת עמך
מפני חרב יונה –
זואת מילתך ראשית תהיה
זואת היא בני: ציונה!
מיום מילה תהגה, תבין
ספך מלא רעל,
באמונתך ובתקותך
כי שמשנו יעל!

נודד תהיה במלוא תבל,
אך מולדתך אחת
זואת אל תשכח נסך: ציון!
עד רדתך שחת.
אים גם יאחר יום הגאולה,
יצעד שעל, שעל.
אל תיואש אסיר תקוה –
עוד שמשנו יעל!

על הירדן ובשרון
שם ערביים חונים...
לנו זואת הארץ תהיה
גם אתה בבונים.
ויום יקומו נושאי רומח
אל תמעלה מעל –
אל אזנך בגיבורים
כי שמשנו יעל!
הקלטת זמרדע
ביצוע: יצחק פישר
שנת הקלטה: 8.1.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

 הקלטה חלקית לצורך תיעוד.



על השיר

 ראו את "ניטשו צללים" בלחן המוכר (עממי אוקראיני) ושם עוד פרטים והפניות.

בלחן הנוכחי מושרים עוד שירי ערש: "נומה פרח" (לחן עממי יידי 1), "שכב הירדם" (לחן עממי יידי 1) וכן "בחלומי" (לחן עממי יידי).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

העלייה הראשונה   בעלי חיים - כללי   שירי ערש  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם