רֵעַ טוֹב הָיָה לִי וְלוֹ הַרְמוֹנִיקָה. רָן תָּמִיד הָיָה זֶה אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה. אִם שִׂמְחָה וְאִם אָסוֹן, הַצְלָחָה אוֹ כִּשָׁלוֹן, כֹּה תָּמִיד בְּשִׁיר פָּצְחָה הַהַרְמוֹנִיקָה, הַצְלָחָה - לֹא נִּצָּחוֹן! מַפָּלָה - לֹא אֲבָדוֹן, כֵּן תָּמִיד בְּשִׁיר פָּצְחָה הַהַרְמוֹנִיקָה. וְיָמִים רָעִים בָּאוּ לַהַרְמוֹנִיקָה, הָאוֹיֵב רָדַף, רָמַס - אַךְ הַהַרְמוֹנִיקָה לָאוֹיֵב לֹא תִּכָּנַע, מִנַּגֵּן הִיא לֹא פָּסְקָה. רַעֲַנָן הָיָה פִּזְמוֹן הַהַרְמוֹנִיקָה. הַצְלָחָה - אַל תִּתְרַגֵּשׁ מַפָּלָה- אַל תִּתְיָאֵשׁ וְתָמִיד הַסְכֵּת לְשִׁיר הַהַרְמוֹנִיקָה. אַךְ לָמָה חָדַל פִּתְאֹם קוֹל הַרְמוֹנִיקָה? אֵיךְ נָדַם לְפֶתַע אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה? קֶבֶר שָׁם בְּגַיְא רָטֹב, שָׁם קָבַרְנוּ רֵעַ טוֹב, מִכַּדּוּר אוֹיֵב נָפַל אִישׁ הַהַרְמוֹנִיקָה, בְּחַדְרָהּ, בַּמַּאֲפֵל, הַהַרְמוֹנִיקָה תִּתְאַבֵּל, כָּכָה נִתְיַתְּמָה פִּתְאֹם הַהַרְמוֹנִיקָה. אִם אָמְנָם חָדַל פּוֹזֵם קוֹל הַרְמוֹנִיקָה, אַךְ בִּלְבָבֵנוּ חַי אִיש הַהַרְמוֹנִיקָה, אֶת אוֹיְבֵנוּ נְמַגֵּרָה, אֶת אַרְצֵנוּ נְשַׁחְרֵרָה, בְּצִיּוֹן שֵנִית תָּרִיעַ הַהַרְמוֹנִיקָה וְאוֹתְךָ תָּמִיד נִזְכֹּר, כְּחָבֵר אַמִּיץ גִבּוֹר, שֶׁנִּלְחַם בַּחֶרֶב וּבַהַרְמוֹנִיקָה. רע טוב היה לי ולו הרמוניקה. רן תמיד היה זה איש ההרמוניקה. אם שמחה ואם אסון, הצלחה או כישלון, כה תמיד בשיר פצחה ההרמוניקה, הצלחה - לא ניצחון! מפלה - לא אבדון, כן תמיד בשיר פצחה ההרמוניקה. וימים רעים באו להרמוניקה, האויב רדף, רמס - אך ההרמוניקה לאויב לא תיכנע, מנגן היא לא פסקה. רענן היה פזמון ההרמוניקה. הצלחה- אל תתרגש מפלה- אל תתייאש ותמיד הסכת לשיר ההרמוניקה. אך למה חדל פתאום קול הרמוניקה? איך נדם לפתע איש ההרמוניקה? קבר שם בגיא רטוב, שם קברנו רע טוב, מכדור אויב נפל איש ההרמוניקה, בחדרה, במאפל, ההרמוניקה תתאבל, ככה נתייתמה פתאום ההרמוניקה. אם אמנם חדל פוזם קול הרמוניקה, אך בלבבנו חי איש ההרמוניקה, את אויבנו נמגרה, את ארצנו נשחררה, בציון שנית תריע ההרמוניקה ואותך תמיד נזכור, כחבר אמיץ גיבור, שנלחם בחרב ובהרמוניקה.

 תווי השיר הרוסי