הקטן
גופן
הגדל
גופן
ואת שמך אני אשא
וְאֶת שְׁמֵךְ אֲנִי אֶשָּׂא עַל כַּנְפֵי הַשִּׁירָה. מֵעֵבֶר גְּבוּל-יוֹבְלִים אֶטָּעֶנּוּ, וּלְמֶרְחַק הֶעָתִיד הַמָּלֵא תַּעֲלוּמוֹת מְלֵא נֹעַם וָזִיו אֲבִיאֶנּוּ. וּכְיִקְרַת הַפְּנִינִים תּוֹךְ נִבְכֵי תְּהוֹם רַבָּה, כִּנְשִׁיקָה חֲרֵדָה לַכַּלָּה, מִשְׁמֶרֶת-עוֹלָמִים אָנֹכִי אֶתְּנֶנּוּ לְעֵת יוֹתֵר טוֹבָה וּלְדוֹר מְאֹד נַעֲלֶה. וַיְחִי שְׁמֵךְ וְיִפְרַח, וַאֲבִיבוֹ – עוֹלָמִים בִּנְגֹהוֹת עֲטַרְתּוֹ לוֹ נָאֲוָה, לוֹ יְפַלֵּל כָּל לֵב וְתִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ בְּמַמְלֶכֶת הַיֹּפִי וְהָאַהֲבָה.ואת שמך אני אשא על כנפי השירה. מעבר גבול-יובלים אטענו, ולמרחק העתיד המלא תעלומות מלא נועם וזיו אביאנו. וכיקרת הפנינים תוך נבכי תהום רבה, כנשיקה חרדה לכלה, משמרת-עולמים אנוכי אתננו לעת יותר טובה ולדור מאוד נעלה. ויחי שמך ויפרח, ואביבו – עולמים בנגוהות עטרתו לו נאוה, לו יפלל כל לב ותכרע כל ברך בממלכת היופי והאהבה.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: צבי בן-יוסף
כתיבה: אודיסה 1897

וְאֶת שְׁמֵךְ אֲנִי אֶשָּׂא עַל כַּנְפֵי הַשִּׁירָה.
מֵעֵבֶר גְּבוּל-יוֹבְלִים אֶטָּעֶנּוּ,
וּלְמֶרְחַק הֶעָתִיד הַמָּלֵא תַּעֲלוּמוֹת
מְלֵא נֹעַם וָזִיו אֲבִיאֶנּוּ.

וּכְיִקְרַת הַפְּנִינִים תּוֹךְ נִבְכֵי תְּהוֹם רַבָּה,
כִּנְשִׁיקָה חֲרֵדָה לַכַּלָּה,
מִשְׁמֶרֶת-עוֹלָמִים אָנֹכִי אֶתְּנֶנּוּ
לְעֵת יוֹתֵר טוֹבָה וּלְדוֹר מְאֹד נַעֲלֶה.

וַיְחִי שְׁמֵךְ וְיִפְרַח, וַאֲבִיבוֹ – עוֹלָמִים
בִּנְגֹהוֹת עֲטַרְתּוֹ לוֹ נָאֲוָה,
לוֹ יְפַלֵּל כָּל לֵב וְתִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ
בְּמַמְלֶכֶת הַיֹּפִי וְהָאַהֲבָה.
ואת שמך אני אשא על כנפי השירה.
מעבר גבול-יובלים אטענו,
ולמרחק העתיד המלא תעלומות
מלא נועם וזיו אביאנו.

וכיקרת הפנינים תוך נבכי תהום רבה,
כנשיקה חרדה לכלה,
משמרת-עולמים אנוכי אתננו
לעת יותר טובה ולדור מאוד נעלה.

ויחי שמך ויפרח, ואביבו – עולמים
בנגוהות עטרתו לו נאוה,
לו יפלל כל לב ותכרע כל ברך
בממלכת היופי והאהבה.
ביצוע: שמשון בר-נוי
שנת הקלטה: 2.9.1958


על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם