מילים (2 גרסאות)
חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
יַעַר וּסְתָווֹ.
יִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד
וְאֶרְאֶה עֵינָיו
וְאֶחְשֹׁב לְרֶגַע:
הוּא עָצוּב בַּסְּתָו.
הוּא הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ,
דֶּרֶךְ רְחוֹקָה,
לוֹ סִפֵּר כָּל פֶּרַח:
הִיא שָׁם מְחַכָּה.
כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת,
כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת.
וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַפֶּה לַלֵּיל.
וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַלְצֵל וּמְצַלְצֵל –
לִקְרָאתָהּ אַתָּה זוֹחֵל
כָּאוֹר בָּעֲרָפֶל.
חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּזְהָבוֹ.
הוּא יֹאמַר לִי: מַר לִי
בִּלְעָדַיִךְ מַר,
וְכָל-כָּךְ מוּזָר לִי
לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.
אַתְּ עָצַמְתָּ עֵינַיִךְ,
כִּי כֻּלֵּךְ אַתְּ לִי,
צָעִיף אֶפְרֹשׂ עָלַיִךְ:
עֶרֶב תַּכְלִילִי –
הוּא יֹאמַר לִי: עוֹלָמֵךְ
אַגָּדָה פִּלְאִית כִּמְעַט –
יוֹם הוֹלֵךְ וְיוֹם דּוֹעֵךְ
אַךְ זוֹרַחַת אַתְּ.
וְאוּלַי יֹאמַר לִי כָּךְ:
סַגְרִירִים וּסְתָו נִשְׁכַּח,
לָאָבִיב שְׂמָלוֹת תִּפְרִי,
חַלּוֹנֵךְ סִגְרִי!
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
יַעַר וּסְתָווֹ.
יִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד
וְאֶרְאֶה עֵינָיו
וְאֶחְשֹׁב לְרֶגַע:
הוּא עָצוּב בַּסְּתָו.
הוּא הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ,
דֶּרֶךְ רְחוֹקָה,
לוֹ סִפֵּר כָּל פֶּרַח:
הִיא שָׁם מְחַכָּה.
כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת,
כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת.
וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַפֶּה לַלֵּיל.
וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַלְצֵל וּמְצַלְצֵל –
לִקְרָאתָהּ אַתָּה זוֹחֵל
כָּאוֹר בָּעֲרָפֶל.
חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּזְהָבוֹ.
הוּא יֹאמַר לִי: מַר לִי
בִּלְעָדַיִךְ מַר,
וְכָל-כָּךְ מוּזָר לִי
לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.
אַתְּ עָצַמְתָּ עֵינַיִךְ,
כִּי כֻּלֵּךְ אַתְּ לִי,
צָעִיף אֶפְרֹשׂ עָלַיִךְ:
עֶרֶב תַּכְלִילִי –
הוּא יֹאמַר לִי: עוֹלָמֵךְ
אַגָּדָה פִּלְאִית כִּמְעַט –
יוֹם הוֹלֵךְ וְיוֹם דּוֹעֵךְ
אַךְ זוֹרַחַת אַתְּ.
וְאוּלַי יֹאמַר לִי כָּךְ:
סַגְרִירִים וּסְתָו נִשְׁכַּח,
לָאָבִיב שְׂמָלוֹת תִּפְרִי,
חַלּוֹנֵךְ סִגְרִי!
חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּזְהָבוֹ.
הוּא יֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ,
דֶּרֶךְ רְחוֹקָה,
לוֹ יֹאמַר כָּל צֶמַח:
הִיא שָׁם מְחַכָּה.
יִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד
וְאֶרְאֶה עֵינָיו
וְעַכְשָׁו לָרֶגַע
הוּא עָצוּב בַּסְּתָו.
כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת,
כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת.
וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַפֶּה לַלֵּיל.
חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּסְתָווֹ.
הוּא יֹאמַר לִי: מַר לִי
בִּלְעָדַיִךְ מַר,
וְכָל-כָּךְ מוּזָר לִי
לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.
אַתְּ עָצַמְתָּ עֵינַיִךְ,
כִּי כֻּלֵּךְ אַתְּ לִי,
צְעִיף אֶפְרֹשׂ עָלַיִךְ:
עֶרֶב חַכְלִילִי –
וְאוּלַי יֹאמַר לִי כָּךְ:
סַגְרִירִים וּסְתָו נִשְׁכַּח,
*לֶאָבִיב שְׂמָלוֹת תִּפְרִי,
חַלּוֹנֵךְ סִגְרִי!
חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּסְתָווֹ.
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּזְהָבוֹ.
הוּא יֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ,
דֶּרֶךְ רְחוֹקָה,
לוֹ יֹאמַר כָּל צֶמַח:
הִיא שָׁם מְחַכָּה.
יִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד
וְאֶרְאֶה עֵינָיו
וְעַכְשָׁו לָרֶגַע
הוּא עָצוּב בַּסְּתָו.
כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת,
כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת.
וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַפֶּה לַלֵּיל.
חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּסְתָווֹ.
הוּא יֹאמַר לִי: מַר לִי
בִּלְעָדַיִךְ מַר,
וְכָל-כָּךְ מוּזָר לִי
לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.
אַתְּ עָצַמְתָּ עֵינַיִךְ,
כִּי כֻּלֵּךְ אַתְּ לִי,
צְעִיף אֶפְרֹשׂ עָלַיִךְ:
עֶרֶב חַכְלִילִי –
וְאוּלַי יֹאמַר לִי כָּךְ:
סַגְרִירִים וּסְתָו נִשְׁכַּח,
*לֶאָבִיב שְׂמָלוֹת תִּפְרִי,
חַלּוֹנֵךְ סִגְרִי!
חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּסְתָווֹ.
הקלטות (4)
על השיר
לחן השיר שימש את יואל ולבה גם כנושא הראשי של יצירתו "הרהורים" לצ'לו ופסנתר (נוסח כנראה זהה לכינור ופסנתר מכונה "הזייה").
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
תווים
🔗
תיווי: איתמר ארגוב
מבוסס על:
"יואל ולבה: שירים לקול ולפסנתר"
, הוצאת המרכז לתרבות
, תש"ט 1949
, 10
–11
עריכת תווים: איתמר ארגוב
ביצוע


