הקטן
גופן
הגדל
גופן
תינוקות אנחנו
תִּינוֹקוֹת אֲנַחְנוּ, יְלָדִים קְטַנִּים קְטַנִּים אֶת כַּפּוֹת יָדֵינוּ זוּג בְּזוּג נֹאחַז וְלִבּוֹתֵינוּ יִרְעֲדוּ לִבּוֹת קְטַנִּים כְּאֶגְרוֹפִים. בְּכָל שָׂדֶה סְבִיבֵנוּ יָנֵצּוּ הַפְּלָאִים וְיַעֲלוּ פִּרְחֵי הַתֵּמַהּ הוֹי, נָרוּצָה, נְאַגְּדֵם זֵרִים זֵרִים תִּינוֹקוֹת אֲנַחְנוּ, יְלָדִים קְטַנִּים קְטַנִּים תינוקות אנחנו, ילדים קטנים קטנים את כפות ידינו זוג בזוג נאחז ולבותינו ירעדו לבות קטנים כאגרופים. בכל שדה סביבנו ינצו הפלאים ויעלו פרחי התֵּמַה הוי, נרוצה, נאגדם זרים זרים תינוקות אנחנו ילדים קטנים קטנים.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: זרובבל גלעד
לחן: שלום פוסטולסקי
כתיבה: 2.12.1931

תִּינוֹקוֹת אֲנַחְנוּ, יְלָדִים קְטַנִּים קְטַנִּים
אֶת כַּפּוֹת יָדֵינוּ זוּג בְּזוּג נֹאחַז
וְלִבּוֹתֵינוּ יִרְעֲדוּ
לִבּוֹת קְטַנִּים כְּאֶגְרוֹפִים.
בְּכָל שָׂדֶה סְבִיבֵנוּ יָנֵצּוּ הַפְּלָאִים
וְיַעֲלוּ פִּרְחֵי הַתֵּמַהּ
הוֹי, נָרוּצָה, נְאַגְּדֵם זֵרִים זֵרִים
תִּינוֹקוֹת אֲנַחְנוּ, יְלָדִים קְטַנִּים קְטַנִּים
תינוקות אנחנו, ילדים קטנים קטנים
את כפות ידינו זוג בזוג נאחז
ולבותינו ירעדו
לבות קטנים כאגרופים.
בכל שדה סביבנו ינצו הפלאים
ויעלו פרחי התֵּמַה
הוי, נרוצה, נאגדם זרים זרים
תינוקות אנחנו ילדים קטנים קטנים.


 פרטים נוספים


גרסת המקור

תִּינוֹקוֹת אֲנַחְנוּ, יְלָדִים,
תָּמִיד, תָּמִיד.
אֶת כַּפּוֹת-יָדֵינוּ זוֹ בָּזוֹ נֹאחַז
וְלִבּוֹתֵינוּ יִרְעֲדוּ
(לִבּוֹת קְטַנִּים כְּאֶגְרוֹפִים...)
בְּכָל שָׂדֶה סְבִיבֵנוּ יָנֵצּוּ הַפְּלָאִים
וְיַעֲלוּ פִּרְחֵי הַתֵּמַהּ
הוֹי, נָרוּצָה, נְאַגְּדֵם זֵרִים זֵרִים
תִּינוֹקוֹת אֲנַחְנוּ, יְלָדִים,
תָּמִיד.

תינוקות אנחנו, ילדים,
תמיד, תמיד.
את כפות-ידינו זו בזו נאחז
ולבותינו ירעדו
(לבות קטנים כאגרופים...)
בכל שדה סביבנו ינצו הפלאים
ויעלו פרחי-הַתֵּמַהּ –
הו, נרוצה נאגדם זרים-זרים – –
תינוקות אנחנו, ילדים,
תמיד.


 פרטים נוספים
ביצוע: רות דובנוב, צופיה לב-רן
שנת הקלטה: 13.8.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


על השיר

הטקסט נדפס בגיליון 21 של עתון "במעלה" לשנת 1931 (ט"ו טבת תרצ"ב), עמ' 1, וחיבור השיר מתוארך שם לכ"ב בכסלו (2.12.1931). הוא נדפס שוב בחוברת "ט"ו שירים המושרים בפי הנוער העובד" (תרצ"ד 1934), ושם בתוכן העניינים נרשם כי הלחן לשיר הוא מאת פוסטולסקי. הלחן כנראה לא נדפס מעולם ואין ודאות שזה הלחן המושר כאן. מבחינת הסגנון המוסיקלי הלחן לא לגמרי מתאים לפוסטולסקי, אך אפשר שכתב לחן פשוט במז'ור לתיאור התינוקות בטקסט.

על פי עדות בתו של המחבר, תרצה פלד מעין חרוד (מאוחד), השיר נדפס גם בפתח ספרו הראשון של זרובבל גלעד - "נעורים" - שיצא בשנת 1936 בהוצאת "מעלה". היא גם מספקת הסבר לצירוף המיוחד "פרחי התמה". אלו הם פרחי פליאה, תימהון, כביטוי מקביל או משלים ל"הנצו הפלאים".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם