הקטן
גופן
הגדל
גופן
חולה
אֶל הַחוּלָה נַעֲפִּילָה וּבִצּוֹתֶיהָ נְיַבֵּשׁ אָנוּ עָלִינוּ הַגָּלִילָה אֶת הַחוּלָה עֲלֵה וָרֵשׁ. אָנוּ בְּיִזְרְעֶאל קָדַחְנוּ גַּרְנוּ שָׁם בְּאֹהָלִים אֶל הַחוּלָה נַעְפִּיל אֲנַחְנוּ וְיִשּׁוּב חָדָשׁ נָקִים. אֶרֶץ נֹגַהּ לִי גֶּבַע וָגַיְא לָנוּ יָקַרְתְּ, יָקַרְתְּ בְּלִי דַּי. אֶל הַחוּלָה נַעְפִּיל וְיִשּׁוּב חָדָשׁ נָקִים.אל החולה נעפילה וביצותיה נייבש אנו עלינו הגלילה את החולה עלה ורש. אנו ביזרעאל קדחנו גרנו שם באוהלים אל החולה נעפיל אנחנו ויישוב חדש נקים. ארץ נגה גבע וגיא לנו יקרת, יקרת בלי די אל החולה נעפיל ויישוב חדש נקים.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: ירוחם כפכפי
לחן: יואל ולבה

אֶל הַחוּלָה נַעֲפִּילָה
וּבִצּוֹתֶיהָ נְיַבֵּשׁ
אָנוּ עָלִינוּ הַגָּלִילָה
אֶת הַחוּלָה עֲלֵה וָרֵשׁ.

אָנוּ בְּיִזְרְעֶאל קָדַחְנוּ
גַּרְנוּ שָׁם בְּאֹהָלִים
אֶל הַחוּלָה נַעְפִּיל אֲנַחְנוּ
וְיִשּׁוּב חָדָשׁ נָקִים.

אֶרֶץ נֹגַהּ לִי גֶּבַע וָגַיְא
לָנוּ יָקַרְתְּ, יָקַרְתְּ בְּלִי דַּי.
אֶל הַחוּלָה נַעְפִּיל
וְיִשּׁוּב חָדָשׁ נָקִים.
אל החולה נעפילה
וביצותיה נייבש
אנו עלינו הגלילה
את החולה עלה ורש.

אנו ביזרעאל קדחנו
גרנו שם באוהלים
אל החולה נעפיל אנחנו
ויישוב חדש נקים.

ארץ נגה גבע וגיא
לנו יקרת, יקרת בלי די
אל החולה נעפיל
ויישוב חדש נקים.


על-פי כתב ידו של ירוחם כפכפי

אֶל הַחוּלָה נַעְפִּילָה
אֶת בִּצּוֹתֶיהָ נְיַבֵּשׁ
אָנוּ הֶעְפַּלְנוּ הַגָּלִילָה
אֶת הַחוּלָה קוּם וָרֵשׁ!

אָנוּ בְּיִזְרְעֶאל קָדַחְנוּ
גַּרְנוּ שָׁם בָּאֳהָלִים
אֶל הַחוּלָה נַעְפִּיל אֲנַחְנוּ
וְיִשּׁוּב חָדָשׁ נָקִים!

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, אֶרֶץ חֶמְדָּה
אָנוּ נִרְקֹד וְנָשִׁיר לִכְבוֹדָהּ:
חוּלָה, נָחוּלָה
חוּלָה, נָחוּלָה
הוֹרָה, עַד יֵאוֹר
הוֹרָה, כִּי קָם דּוֹר!
אל החולה נעפילה
את ביצותיה נייבש
אנו העפלנו הגלילה
את החולה קום ורש!

אנו ביזרעאל קדחנו
גרנו שם באוהלים
אל החולה נעפיל אנחנו
ויישוב חדש נקים!

ארץ מולדת, ארץ חמדה
אנו נרקוד ונשיר לכבודה:
חולה, נחולה
חולה, נחולה
הורה, עד ייאור
הורה, כי קם דור!


מתוך שירון בית החינוך בצפון

[בבית ראשון]
אָנוּ הֶעְפַּלְנוּ הַגָּלִילָה

[בבית שלישי, לפי "הורה סחרחורת"]
אַתְּ יְקָרָה לִי עַד בְּלִי דַּי
חוּלָה נָחוּלָה נַעֲלֶה לַחוּלָה
חוּלָה עַד מָתַי חוּלָה עַד בְּלִי דַּי
[בבית ראשון]
אנו העפלנו הגלילה

[בבית שלישי, לפי "הורה סחרחורת"]
את יקרה לי עד בלי די
חולה נחולה נעלה לחולה
חולה עד מתי חולה עד בלי די


 פרטים נוספים


מפי רחל אברמוב

[בבית ראשון]
אָנוּ נָסַעְנוּ הַגָּלִילָה

[בית שני שורה 3]
אֶל הַחוּלָה נַעְפִּילָה

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת גֶּבַע וָגַיְא
אַתְּ יְקָרָה לִי בְּלִי דַּי
חוּלָה נָחוּלָה חוּלָה נָחוּלָה
עַד מָתַי עַד מָתַי
[בבית ראשון]
אנו נסענו הגלילה

[בית שני שורה 3]
אל החולה נעפילה

ארץ מולדת גבע וגיא
את יקרה לי בלי די
חולה נחולה חולה נחולה
עד מתי עד מתי
הקלטת זמרדע
ביצוע: עזריה אלון
שנת הקלטה: 12.5.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: בת-עמי זמירי
שנת הקלטה: 17.12.1991
נכלל בתקליטור: הלילות בכנען

הקליט: יעקב מזור
יסוד המעלה, 17.12.91


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: הרצליה רז
שנת הקלטה: 9.7.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הרצליה רז שרה את שני הבתים הראשונים בגרסת "ירוחם כפכפי" ואת השלישי בגרסת "מפי רחל אברמוב". היא למדה את השיר בבית, מאביה.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: רחל אברמוב (פלק)
שנת הקלטה: 2001
מקור: הקלטה של יעקב מזור כהשלמה להקלטות לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ירוחם כפכפי
מקור: הקלטה ביתית

הקלטה חלקית של השיר, מפי מחברו (המילים בהקלטה הן לא מדויקות - ר' "על השיר")



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ירוחם כפכפי
מקור: הקלטה ביתית

ההקלטה חלקית מאוד ובאיכות ירודה.

על השיר

השיר נכתב על-ידי ירוחם כפכפי (ר' פירוט בהמשך).

המילים מיוחסות בשירונים שונים לשמשון מלצר, ככל הנראה בטעות. צבי שביט מספר שבקיבוץ חולתה טוענים כי בן-עמי פכטר שהה זמנית בקיבוץ וחיבר את השיר.

מדבריו של יעקב מזור, מתוך התקליטור "הלילות בכנען": 

השיר חובר כנראה בפרק הזמן שבין קבלת הזיכיון לייבוש החולה ועד הקמת קיבוץ חולתה (1936-1934). המלחין יואל ולבה יצא ללמוד בווינה ב-1933. לפני צאתו לווינה הלחין את שירו של אלתרמן הורה סחרחורת, שהתפרסם במהירות ונמנה על שירי תנועות הנוער. בלחן זה שרו את "החולה" בגליל בשנות השלושים. הוא הושר במקומות רבים, אך במידה פחותה משירו של אלתרמן, ובשירונים נדפס רק פעמים ספורות. הלחן, ללא המילים, שימש לריקוד ההורה. החרוז "ארץ נוגה לי וכו'" המושר כאן שאול מהשיר "הורה סחרחורת" ובא במקום המילים "ארץ מולדת גבע וגיא, את יקרה לי עד בלי די".

מספר אמנון כפכפי, בנו של ירוחם:

שוחחתי עם הגב' ברכה יובל מרמת השרון. היא הייתה יחד עם אבי בהכשרה בשמרון ואחר כך בחניתה. היא הייתה נוכחת בעת כתיבת השיר וזוכרת את התלבטותו של אבי לגבי המונח "נעפילה" מכיוון שאגם החולה אינו גבוה מבחינה גיאוגרפית. לדבריה היא שכנעה אותו שמותרת למשורר חירות מסוימת ואמנם השיר נשאר כפי שנכתב.

בשנת 2005 נדפס השיר בספר "שיר לדרך" של עפר גביש ועדי אדר בהוצאת עם עובד. השיר "אל החולה" מופיע בספר ומיוחס לשמשון מלצר. בהסבר על השיר כותב אמנון לין ששמשון מלצר טען שלא הוא כתב אותו. הוא גם מטיל ספק, ובצדק, באפשרות שבן-עמי פחטר כתב אותו. [אגב, בן-עמי היה חברו של אבי עוד בית הספר לילדי העובדים בתל אביב ובית הספר המחוזי לילדי העובדים בקיבוץ גבעת השלושה. הם המשיכו את קשר החברות גם בחניתה. אמי מספרת שגם כאשר עזבו את הקיבוץ ועברו לתל אביב, היה בן-עמי מבקר בביתם כאשר היה מגיע מהקיבוץ אל העיר הגדולה עד שנפל בראש אנשיו במלחמת השחרור.]

ברכה יובל שראתה את הכתוב ב"שיר לדרך" לא התעצלה וכתבה מכתב לירון סדן, מנכ"ל עם עובד, וסיפרה על היותה עדה לכתיבת השיר ע"י ירוחם כפכפי. בתשובתו כתב ירון סדן כי הטעות תתוקן במהדורות הבאות וכי הסיפור ריגשו מאוד. ברכה העבירה העתקים מהתכתובת לאבי, והוא כתב אז מכתב לד"ר נתן שחר [ר' סריקה לעיל - זֶמֶרֶשֶׁת], שנתן ייעוץ היסטורי לעורכי הספר.

ראוי לציין, ירוחם היה עסוק כל ימיו הבוגרים בבטחון המדינה, בפלמ"ח, בצה"ל, בתעשייה האווירית, בלשכה לקשרי מדע ובוועדה לאנרגיה אטומית. הוא מעולם לא ייחס חשיבות לשיריו מימי נעוריו, ומזלנו הטוב היתה זו ברכה יובל שאספה את שיריו ושמרה עליהם במחברתה עד היום. המכתב שכתב לד"ר שחר היה הפעם היחידה שהתייחס לפרי עטו, וגם זאת רק משום שהיה לו חשוב להעמיד דברים על דיוקם.

לגבי ההבדלים בין מילות השיר בכתב ידו של אבי לבין ההקלטה בקולו: אין ספק שהנוסח המדויק והנכון הוא כפי שמופיע בכתב ידו של אבי. ההקלטה נעשתה באופן אקראי לבקשת נכדיו, ללא כל הכנה ועל סמך זיכרונו כפי שזכר תוך כדי השירה לאחר עשרות שנים שלא ראה או אפילו חשב על השירים שכאמור ראה בהם מעיין משובת נעורים מימים רחוקים.

מהמכתב של כפכפי [ר' סריקה לעיל] ניתן להסיק מספר דברים:

  • את השיר כתב כפכפי בעת ההכשרה בדגניה א', כלומר בשנת 1937;
  • השורה "אל החולה נעפיל" המופיעה בשיר "כפר סאלד" נלקחה ככל הנראה מהשיר הזה;
  • השיר על כפר סאלד נכתב מאוחר יותר.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

במכתבו לד"ר נתן שחר, מספר ירוחם כפכפי על כתיבת השיר.



תודה לאמנון כפכפי, הבן

מילים

המילים בכתב ידו של ירוחם כפכפי



תודה לאמנון כפכפי, הבן




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם